/
/
בדיקת הורמונים

בדיקת הורמונים

במצבים שונים דוגמת קשיי פריון – לצורך בירור ראשוני וטרם התחלת טיפולי פוריות; אי-סדירות המחזור החודשי; אל-וסת ועוד, נדרשת המטופלת לערוך בדיקת פרופיל הורמונלי. במסגרת בדיקת דם זו נכללות בדיקות הורמונים שונים, בהן:

מומחים רלוונטיים

LH (Luteinizing Hormone)

– תפקידו של הורמון זה, המופרש מבלוטת יותרת המוח, היא לגרות את הביוץ והבשלת הביציות. רמת ההורמון נבדקת ברוק או בשתן, ולעיתים גם בבדיקות דם במסגרת טיפולי פוריות. בתקופת הווסת רמתו נמוכה, ובסיומה, רמתו עולה. הביוץ מתרחש בין 34 ל-36 שעות מתחילת עליית ההורמון, או כ-12-10 שעות לאחר שהגיע לשיא.

(FSH (Follicular Stimulation Hormone

 – מטרתו של הורמון זה, המופרש מבלוטת יותרת המוח, היא לגרות התפתחות זקיק בשחלה – שקיק נוזלים שבו מצויה הביצית המיועדת לביוץ. בדיקה זו מתבצעת לצורך עמידה על הרזרבה השחלתית של האישה. כשהשחלות תקינות, בזמן הווסת רמתו של הורמון זה נמוכה; כשתפקוד השחלות יורד, רמתו של הורמון זה עולה. לצורך טיפולי פוריות נבדקת רמת הורמון FSH בימים השלישי-החמישי למחזור החודשי.

TSH (Thyroid Stimulation Hormone)

– גם הורמון זה מופרש מבלוטת יותרת המוח, והוא ממריץ את פעילות בלוטת התריס שלוקחת חלק בוויסות חילוף החומרים בגוף. רמה גבוהה של ההורמון מצביעה על תת-פעילות בלוטת התריס, כשקצב פעולתה איטי; רמה נמוכה שלו מלמדת על יתר פעילות הבלוטה, כשהיא פועלת בקצב מהיר. במקרים של אי-סדירות המחזור ובעיות פוריות, תפקוד בלוטת התריס יהיה בלתי תקין. לצורך בדיקת הורמון זה אין חשיבות למועד בחודש שבו מבוצעת הבדיקה, ולא צריך להימצא בצום.

אם נמצא כי הבלוטה תת-פעילה, ההורמון החסר מושלם במתן תרופת אלטרוקסין. במצב יתר פעילות של הבלוטה ניתנות תרופות בעיקר ממשפחת התיונאמידים.

פרוגסטרון (Progesterone)

– הורמון זה מופרש מהשחלות לאחר הביוץ, ומהשליה בתקופת ההיריון. רמתו נדרשת להיות נמוכה בזמן ימי הווסת. הוא נמדד גם כשבוע לפני הגעת הווסת, כדי לברר שאירע ביוץ וכי רמת ההורמון מספיקה כדי לתמוך ברירית הרחם. בנוסף משמש ההורמון למעקב במסגרת טיפולי פוריות.

אסטרוגן (Estrogen)

– זהו אחד ההורמונים הנשיים העיקריים. הוא מופרש ברקמות שונות בגוף. בבדיקות הורמונליות נבדק הורמון בשם אסטרדיול (Estradiol) מקבוצה זו, שמופרש בעיקר מהזקיקים המצויים בשחלות. במהלך הווסת רמתו נמוכה – אם בבדיקת הדם רמתו אינה נמוכה, ייתכן שאין זה מחזור אלא דימום אחר. בטיפולי פוריות והליכי הפריה חוץ-גופית נמדדת רמת האסטרדיול לצורך מעקב אחר התפתחות הזקיקים. 

טסטוסטרון (Testosterone)

– אחד ההורמונים הזכריים המרכזיים. אצל נשים הוא מופרש בעיקר מהשחלות, ורמתו עולה סביב זמן הביוץ. לצורך הפחתת רמת ההורמונים הזכריים בדם ניתנות גלולות למניעת היריון.

פרולקטין (Prolactin)

– הורמון זה מופרש בעיקר מבלוטת יותרת המוח. תפקידו העיקרי הוא לייצר חלב להנקה, לכן רמתו מתגברת בתקופות ההיריון וההנקה. בדיקת הורמון זה יש לבצע לאחר שלוש שעות שבהן הנבדקת הייתה ערה ופעילה. אי-הקפדה על הנחיות אלה עשויה להוביל לממצאים מוטעים, המצביעים על רמה מוגברת של ההורמון. אם נמצאה רמה מוגברת אמיתית של פרולקטין, המשבשת את מחזור הווסת או את הפריון, ניתן טיפול תרופתי פשוט כדי להוריד את רמות ההורמון בדם.

דגשים לפענוח בדיקות הורמונליות

בעת פענוח בדיקות הורמונליות יש להביא בחשבון גורמים שונים, בהם: הרקע הרפואי של המטופלת והתרופות שהיא נוטלת, אשר חלקן עשויות להשפיע על תוצאות בדיקות ההורמונים; ההנחיות לביצוע הבדיקה; ערכי הייחוס של המעבדה שבה בוצעה הבדיקה; השלב במחזור החודשי שבו מצויה האישה וגיל הנבדקת – האם היא נערה, אישה בשלב הפריון או אישה הנמצאת בגיל המעבר.