כריתת כליה – המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
בגופנו זוג כליות הממוקמות באחורי חלל הבטן, משני צידי עמוד השדרה מעט מעל למותניים, ולהן תפקיד מרכזי במערכת השתן. אצל אדם בוגר זורמים מדי יום כ-180 ליטרים של דם דרך הכליות. הכליות מסננות את הדם ומסלקות ממנו חומרי פסולת, במיוחד שתנן, הנאספים בשלפוחית השתן עד שאנו מרוקנים את תוכנה אל מחוץ לגוף (בעת מתן שתן). הכליות אחראיות גם על תהליכים שונים שמטרתם וויסות משק המים בגוף ושמירה על מאזן יונים וחומציות תקינים בדם. בכליות נוצר גלוקוז (בתהליך המכונה "גלוקונאוגנזה") וכן הורמונים שונים הנחוצים בגוף.
כריתת כליה היא שם כולל לכמה סוגי הליכים כירורגיים במהלכם מוסרת אחת מן הכליות בשלמותה או באופן חלקי. ישנן סיבות שונות בגינן ייתכן צורך בכריתת כליה, כך למשל בשל גידול סרטני על הכליה. חשוב לדעת שגופנו יכול להמשיך לתפקד היטב עם כליה אחת ולכן רובם המוחלט של מי שעוברים ניתוח כריתת כליה ממשיכים לנהל חיים רגילים לאחר תום תקופת ההתאוששות מן ההליך.
בהמשך תקראו על:
למה בחרנו ברופאים האלו? 
מתי נחוצה כריתת כליה ומה התוצאה שההליך נועד להשיג?
רוב ניתוחי כריתת כליה מבוצעים במסגרת טיפול במחלת סרטן אשר גרמה להתפתחות גידול סרטני על אחת הכליות, במקרים נדירים ייתכן צורך בהסרת שתי הכליות (כאשר מדובר במחלת סרטן מפושטת אשר גרמה לגידולים בשתי הכליות).
סיבה נוספת לכריתת כליה עשויה להיות מחלת כליות אשר פגעה בתפקוד הכליה עד כדי כך שזו הפכה חסרת תועלת. הסרת כליה שאינה מתפקדת תבוצע רק אם השארתה בגוף גורמת לבעיות בריאותיות (למשל היווצרות יתר לחץ דם בשל היצרות עורק הכליה שאינה מתפקדת).
הסרת כליה בריאה ומתפקדת מבוצעת במקרים של תרומת כליה, כאשר ניטלת כליה בריאה מגופו של אדם אחד ומושתלת בגופו של אדם אחר (שנותר ללא כליות מתפקדות).
חשוב לדעת שפעמים רבות הכליה לא תוסר במלואה אלא רק באופן חלקי. כך למשל כאשר יש גידול על הכליה שממדיו מאפשרים הסרת הגידול בלבד או הסרתו יחד עם חלק קטן ככל שניתן מנפח הכליה. ניתוחים כאלה מכונים "כריתה חלקית של הכליה" (Partial nephrectomy) או אפילו "ניתוח להצלת הכליה" (Nephon sparing surgery).
איך מבוצעת כריתת כליה?
ניתוחי כריתה מלאה של הכליה, כמו גם ניתוחים לכריתה חלקית או הסרת גידול מן הכליה, מבוצעים במגוון שיטות אותן ניתן לחלק לשתי קבוצות, כריתת כליה בגישה ישירה וניתוחי כריתת כליה בגישה לפרוסקופית. בשני המקרים מדובר בהליך כירורגי המבוצע תחת הרדמה מלאה ואורכו 2–3 שעות.
כאשר כריתת הכליה מבוצעת בגישה ישירה המנתח יחשוף את האזור המנותח ויבצע את ההתערבות תוך שהוא מביט על הנעשה באופן ישיר. בשיטה הלפרוסקופית (המכונה גם "זעיר פולשנית") המנתח מחדיר את המכשור הנחוץ, כולל מצלמה זעירה וסיב אופטי לתאורה, דרך שלושה – ארבעה חתכים זעירים בעור שסביב לאזור בו שוכנת הכליה שיש להסיר. הפעלת המכשור מבוצעת מבחוץ תוך שהמנתח מביט על הנעשה מעל גבי מסך.
סיכונים ותופעות לוואי
ניתוחים לכריתה מלאה או חלקית של הכליה נחשבים להליכים כירורגיים בטוחים למדי המאפשרים הסרת הכליה תוך סיכון נמוך לסיבוכים. חשוב להבין שכטיפול לסרטן ניתוח כריתת כליה יאפשר החלמה מלאה מן המחלה בחלק מן המקרים בלבד, ככל שהגידול על הכליה קטן יותר בעת ביצוע הניתוח כך גדל הסיכוי להחלמה כזו.
כבכל הליך כירורגי ישנם סיכונים כגון תגובה אלרגית לחומר ההרדמה, דימום פנימי, זיהום, פגיעה באיברים סמוכים ועוד. חשוב לדעת שכיום תופעות כאלה הן נדירות מאוד וכאשר הן בכל זאת מתרחשות ישנם טיפולים שונים בהם ניתן להיעזר כדי להתמודד עמן.
הכנה לניתוח כריתת כליה
אל ניתוח לכריתת כליה יש להגיע מצוידים בכל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ולאחר שבוצעו כל הבדיקות המקדימות הנדרשות העשויות לכלול CT חזה, MRI בטן, אולטרסאונד רקמות רכות, מיפי כליות ועוד. מטופלים הנוטלים מדללי דם יצטרכו להפסיק ליטול אותם מספר ימים לפני הניתוח.
התאוששות והחלמה מהניתוח
התעוררות מן ההרדמה תתרחש בחדר התאוששות ובהמשך מועבר המנותח למחלקה הפנימית לאשפוז בן כ-5 ימים. בימים הראשונים יוותר בגופו של המנותח נקז לסילוק נוזלים מאזור הניתוח. ניתן להיעזר במשככי כאבים לפי הצורך. בנוסף יעשה שימוש בקתטר (לניקוז שלפוחית השתן) עד שהשתן ישוב להיות צלול ונקי (ללא סימני דם למשל).
לאחר כ-10 ימים ממועד השחרור מבית החולים ניתן לשוב לפעילות רגילה ולעבודה בלתי מאומצת (עבודה משרדית). יש להקפיד על ניקיון האזורים בהם ישנם תפרים, יש להימנע מנשיאת משאות כבדים, ומפעילות מאומצת בכלל, למשך חודשיים לערך.
במהלך תקופת ההתאוששות בכל מקרה של עליית חום הגוף מעל 38 מעלות יש לפנות מיד לרופא המשפחה או ישירות לרופאי המחלקה בה בוצע הטיפול בשל חשש להתפתחות זיהום.
רוב הניתוחים לכריתת כליה מבוצעים במסגרת טיפול בסרטן כליה. חשוב לדעת שגילוי מוקדם של מחלת סרטן כליה, בעת שהגידול על הכליה קטן יחסית (למשל בקוטר של כ-4 סמ') עשוי לאפשר כריתה חלקית בלבד של הכליה ולעיתים אפילו את הסרת הגידול עצמו בלבד ללא פגיעה בכליה.
הנטייה היא להעדיף ביצוע הליכים כירורגיים בשיטות זעיר פולשניות המאפשרת השגת המטרה תוך התערבות מועטה ככל שניתן (מעט חיתוכים, משך הליך קצר יותר ועוד). לכן, הצוות הרפואי ימליץ לבצע כריתת כליה בגישה ישירה רק אם ישנם גורמים המקשים על ביצוע הניתוח בשיטה הלפרוסקופית. ישנם מקרים בהם הניתוח מתחיל בשיטה זעיר פולשנית אולם במהלכו מסתבר שאין ברירה אלה לעבור לגישה ישירה. חשוב לדעת שגם ניתוחי כריתת כליה המבוצעים בגישה ישירה הם בטוחים ומשיגים את מטרתם באחוז גבוה מאוד מן המקרים.
כל עוד כליה שחדלה מלתפקד אינה מהווה בעיה ניתן להשאיר אותה בגוף. כריתת כליה שאינה מתפקדת תבוצע רק כאשר מסתבר שהכליה גורמת לבעיות בריאותיות כגון עליה בלחץ הדם (בשל היצרות עורק הכליה), זיהומים חוזרים ונשנים בדרכי השתן, הופעת אבנים בכליה הגורמות לכאבים ועוד. ישנם גם מקרים בהם גידול לא סרטני מחייב כריתת כליה.
לאחר תקופת התאוששות והסתגלות של הגוף למצב החדש תפקוד נורמלי לחלוטין אפשרי גם עם כליה בריאה אחת בלבד. ניתן לעסוק בספורט ולבצע כל פעילות אחרת ללא הגבלה. חשוב מאוד לשמור על הכליה הנותרת, לשתות מספיק מים, להימנע מצריכת חומרים המזיקים לכליות, להימנע מעישון, לשמור על לחץ דם תקין ועוד.
מי שעברו כריתת כליה כפולה, מי שכליה בודדת שנותרה בגופם חדלה מלתפקד ומי שבגופם שתי כליות שאינן מתפקדות טוב מספיק, נזקקים לטיפולים קבועים במכונת דיאליזה המבצעת באופן מלאכותי את פעולת הכליות או זקוקים להשתלת כליה חדשה.
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
