טיפול בתא לחץ

רפואה היפרברית מתמקדת בשהייה בסביבה בה מופעל על הגוף לחץ גבוה מזה שאנו רגילים אליו. היתרון של זה הוא שכך ניתן לספק לרקמות בגוף חמצן בלחץ גדול מן הרגיל.

ספיגה מוגברת של חמצן ברקמות בכוחה להניב שיפור משמעותי בפתולוגיות שונות וביניהן נזקי קרינה, פצעים קשים, סכרת, בצקות ועוד. בנוסף, טיפולים היפרבריים הוכחו כיעילים בתחום האנטי אייג'ינג (חידוש מראה העור), משפרי תפקוד ילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, מפחיתי חרדות, מסייעים להתמודד עם פיברומיאלגיה, הפרעות קשב וריכוז ועוד.

מכיוון שכל תא בגופנו זקוק לחמצן כדי להתקיים מובן שאספקה של חמצן בלחץ גבוה בכוחה לסייע בהתמודדות עם מגוון בעיות. מחקרים רבים מוכיחים את התועלת שברפואה היפרברית וכך מתארכת והולכת רשימת המצבים בהם כדאי לשקול טיפול בתא לחץ.

טיפול אופייני בתא לחץ נעשה בלחץ של בין 2 ל-3 אטמוספירות. נשימת אוויר בלחץ כזה מספקת לגוף חמצן בלחץ של בין 0.4 ל-0.6 אטמוספירות. כאשר המטופלים בתא הלחץ נושמים 100% חמצן גופם מקבל חמצן בלחץ של 2 עד 3 אטמוספירות (למעלה מפי 10 יותר מן הרגיל). 

כיצד פועל תא לחץ ומה השפעותיו על הגוף? 

עקרון פעולתו של תא לחץ הוא פשוט. גוף התא אטום וכאשר מוזרם אליו גז דחוס (אוויר, חמצן או תערובת אחרת של גזים) הלחץ בתא עולה. ניתן לדחוס את התא ללחץ הרצוי ואז לשחרר באופן מבוקר ואיטי את הגז שבתוך התא עד שהלחץ בו חוזר להיות 1 אטמוספירה, רק אז ניתן לפתוח את דלת התא.

בתאי לחץ הנדחסים בחמצן המטופלים נושמים ישירות מחלל התא וגופם מוזן בחמצן בלחץ אליו דחוס התא. בתאי לחץ הנדחסים באוויר, או תערובות אחרות של גז, לחץ החמצן בחלל התא הוא בהתאם לאחוז החמצן בתערובת הגזים (כאמור 20% באוויר) והלחץ אליו דחוס התא. כך למשל, בחלל תא הדחוס באוויר ללחץ של 3 אטמוספירות, לחץ החמצן יהיה 0.6 אט'. בתאים הדחוסים באוויר או בתערובות גזים אחרות ניתן לתת למטופלים לנשום 100% ממסיכות וכך לספק, דרך הריאות, לחץ גבוה יותר של חמצן. אין השפעות שליליות של הלחץ על הגוף, מוכרחים לוודא השוואת לחצים לסינוסים ולאוזן התיכונה.

עניין נוסף שיש לקחת בחשבון הוא השפעת נשימת חמצן בלחץ גבוה. חמצן הופך רעיל מלחץ של 1.8 אט' לערך, בטיפולים בתא לחץ מקפידים לא לאפשר נשימת חמצן בלחץ העולה על 1.6 אט'. גם נשימת חמצן בלחץ נמוך יותר אך לאורך זמן עשויה להיות בעייתית לכן מוגבל משך הזמן בו מאפשרים נשימת חמצן טהור.

ההשפעות המיטיבות של טיפולים בתא לחץ נובעות מן החשיפה לחמצן בלחץ גבוה, ספיגה מוגברת של חמצן מסייעת לתהליכי ריפוי, מזרזרת חידוש רקמות, משפרת תפקוד תאים, מקלה על עומס בו מצויים הלב והריאות ועוד.

למי מתאים טיפול בתא לחץ ומתי?

טיפול בתא לחץ מתאים לסובלים ממגוון בעיות וביניהן פצעים שממאנים לעבור, פצעי לחץ, פגיעה מוחית, סוכרת, זיהומים, בצקות, נזקי רעלנים, נזקי קרינה, חסימת עורק הרשתית, שתלי עור במצוקה, נמק ועוד. לאחרונה הוכח שטיפולים בתא לחץ מסייעים לילדים על הרצף האוטיסטי וכן שהם יעילים מאוד כטיפולי אנטי אייג'ינג.

כל מי שסובלים ממצב רפואי שעשוי להיות מושפע לטובה מספיגה מוגברת של חמצן ברקמות עשויים להפיק תועלת מטיפול בתא לחץ. טיפולים בתא לחץ ניתנים במסגרת הרפואה הציבוריתכאשר מדובר בטיפול הכלול בסל התרופות, ישנה רשימה של מצבים רפואיים אשר ידוע שניתן לטפל בהם באמצעות רפואה היפרברית.

במקרים בהם הטיפול בתא לחץ אינו כלול בסל התרופות ניתן לקבל את הטיפול באופן פרטי, לעיתים קרובות ביטוח רפואי משלים מכסה עלות טיפול כזה העשויה להיות גבוהה למדי. טיפול אנטי אייג'ינג פשוט בתא לחץ לאדם בודד עשוי לעלות כ-500 שקלים (לטיפול בודד). מחיר שהייה ארוכה בתא לחץ גדול המופעל על ידי כמה אנשי צוות עשוי להגיע ל-2,000 שקלים (לטיפול בודד) ואף למעלה מכך.

טיפול בתא לחץ מתאים לכל מי שיכולים להפיק תועלת מספיגה מוגברת של חמצן ברקמות כאשר מדובר בטיפולים שניתן לקבל כמעט ללא תשלום במסגרת הרפואה הציבורית (טיפולים הכלולים בסל התרופות) כמו גם כאשר יש ביטוח רפואי משלים המכסה את עלות הטיפול.

טיפול בתא לחץ מתאים גם עבור מי שמוכנים לשלם עבור הטיפול מכיסם, למשל כדי ליהנות מן היתרונות של טיפולים בתא לחץ כטיפולי אנטי אייג'ינג לשיפור ולהצערת מראה העור.

איך מרגישים במהלך הטיפול?

מכיוון שהתא הוא חלל סגור טיפול בתא לחץ אינו מתאים למי שסובלים מקלסטרופוביה. במהלך דחיסת התא נשמע רעש הגז המוזרם אל תוך חלל התא ויש להשוות לחצים אל חלל האוזן התיכונה כדי למנוע תחושת כאב באוזן עד כדי קרע בעור התוף. השהייה בתא נוחה, בתאים הבנויים להכיל מספר מטופלים ישנן כורסאות נוחות לאורך דפנות התא.

בתאים קטנים ניתן לעיתים לשכב על מיטה. במשך השהייה בתא יש להישמע להוראות המפעיל, לחבוש מסיכות חמצן כשמגיעה העת, להסיר אותן כשתם משך הזמן לשימוש בהן וכד'. הלחץ בתא מופחת בהדרגה כך שלא מרגישים כלל את תהליך החזרה ללחץ אטמוספירי רגיל. עם תום הטיפול דלת התא נפתחת וניתן לצאת החוצה. אין שירותים בתא לחץ, יש להקפיד להתפנות לפני הטיפול, לא אוכלים בתא, ניתן לשתות מים.

חשוב להבין שהעלייה בלחץ בכוחה ליצור שינוי רק בנפחם של גזים והיא אינה משפיעה על נוזלים ומוצקים. לפיכך כאשר דוחסים את תא הלחץ נוצר שינוי בנפח של חללי גז בגופנו ולמעשה מדובר בשלושה סוגים של חללים, הריאות, הסינוסים (חללים בעצמות הגולגולת) והאוזן התיכונה. מכיוון שבעת השהייה בתא אנו נושמים כרגיל (מחלל התא או ממסכת חמצן) נוצרת כל העת השוואת לחצים אל הריאות והן אינן משופעות מן העלייה בלחץ ואח"כ מהפחתתו ההדרגתית עד לפתיחת התא, כשהלחץ בו מגיע חזרה לאטמוספירה אחת (הלחץ הסביבתי הרגיל).

הסינוסים גם הם (כמו הריאות) בדרך כלל פתוחים מספיק כדי שתיווצר השוואת לחצים באופן טבעי וללא שאנו צריכים לעשות דבר. השוואת לחצים אל האוזן התיכונה נדרשת בעת דחיסת תא הלחץ, השוואה כזו יש לעשות באמצעות "פמפום", סתימת האף בעזרת האצבעות ונשיפת אוויר בעדינות אך בעוצמה מספקת דרך האף הסתום.

האוויר שאנו נושפים אינו יכול לצאת מהאף, אותו אנו סותמים, וכך הוא נדחס דרך תעלה המכונה "תעלת אוסטכיוס" או "חצוצרת השמע" אל חלל האוזן התיכונה. השוואת לחצים אל האוזן התיכונה והסינוסים היא הכרחית בשלב העלאת הלחץ בתוך תא הלחץ, הדחיסה נפסקת אם יש מטופל שאינו מצליח, מסיבה כזו או אחרת, לבצע השוואת לחצים כנדרש.

שחרור הלחץ מן התא נעשה בצורה הדרגתית מבוקרת ושלב זה של הטיפול אינו כרוך בתחושות חריגות כלשהן. תיתכן התעבות של אדי מים באוויר בחלל התא (מעין "ערפל") אך בדרך כלל אין שום תחושות מיוחדות והשוואת הלחצים אל חללי הגז בגופנו מתרחשת אוטומטית. הלחץ מהאוזן התיכונה משתחרר מעצמו, אין צורך ב"פמפום", לעיתים עוזר לפהק, ללעוס, לבלוע רוק או להזיז את הלסתות בדרך אחרת. בתום הטיפול בתא לחץ תיתכן תחושה של "אוזן סתומה", בדומה לתחושה לאחרת נחיתה במטוס נוסעים, תחושות כאלה חולפות מעצמן בתוך זמן קצר.

החשש מהרעלת חמצן במהלך הטיפול בתא לחץ

חשיפה ללחץ גבוה מדי של חמצן עלולה להזיק, כך למשל נשימת חמצן בלחץ של מעל ל-1.8 אט' עלולה לגרום להרעלת חמצן מוחית, נשימת חמצן בלחץ הגבוה מ 0.6 אט' לאורך זמן רב עלולה לגרום להרעלת חמצן ריאתית. טיפולים בתא לחץ מתוכננים כך שהמטופלים לא יחשפו לרמות חמצן העלולות להזיק להם.

מהלך הטיפול בתא לחץ

יש להגיע לטיפול בזמן שנקבע, במיוחד אם מדובר בתא אליו נכנסים כמה מטופלים בו זמנית. אל התא נכנסים בביגוד מלא אך ללא נעליים. ניתן לקחת ספר אך לא מכשירים אלקטרוניים. לאחר סגירת הדלתות מתחיל תהליך דחיסת התא שאורך בדרך כלל דקות ספורות בלבד אלא אם אחד המטופלים נתקל בבעיה להשוות לחצים אל האוזן התיכונה (צוות התא מסייע במקרים כאלה, תיתכן השפעה על קצב הדחיסה).

המטופלים שוהים בתא את משך הזמן שנקבע לטיפול, בתאים הדחוסים אוויר או תערובת גזים אחרת בדרך כלל ישנם פרקי זמן בהם נושמים ממסיכת חמצן (המספקת 100% חמצן). מפעילי התא משחררים את הלחץ בהדרגה וללא מעורבות של המטופלים. כשהלחץ בתא חוזר להיות 1 אט' נפתחות הדלתות, המטופלים נקראים לצאת והטיפול מסתיים. בדרך כלל נשארים להשגחה בת כשעה ואז ניתן להמשיך בשגרת היום.

הטיפול מתחיל כאשר נכנסים אל תא הלחץ וסוגרים את דלתותיו. בשלב הראשון תבוצע דחיסת התא, אוויר יוזרם אל התא הסגור כך שהלחץ בו יעלה לאיטו. בשלב זה חשוב מאוד לבצע השוואת לחצים אל האוזן התיכונה, צוות התא יסביר מבעוד מועד כיצד יש לעשות זאת וגם יזכיר לנו לבצע השוואת לחץ בעת הצורך. חשובה גם השוואת לחצים אל הסינוסים אולם זו מתרחשת בדרך כלל מעצמה אלא אם יש בעיה של סינוס סתום (למשל בשל הצטננות קשה).

במקרים בהם מטופל אינו מצליח להשוות לחצים אל האוזן התיכונה או שיש בעיה של סינוס סתום דחיסת התא תיפסק. ניתן לנסות לקנח את האף, להוריד את הלחץ בתא ולנסות שוב, אם הבעיה לא נפתרת אי אפשר לבצע את הטיפול. חשוב מאוד להתריע בפני הצוות הרפואי על כל בעיה בהשוואת לחצים אל האוזן התיכונה או הסינוסים, המשך דחיסת התא ללא השוואת לחצים תקינה עלול לגרום למעיכה, נזק בסינוסים או קרע בעור התוף.

טיפולים בתא לחץ מבוצעים בלחצים של בין 1.3 אטמוספירות ל-3 אטמוספירות כתלות בפרופיל הטיפול והמצב הרפואי שהוא נועד לסייע בו. כל עוד הלחץ הוא נמוך מ-1.8 אטמוספירה ניתן לנשום בתא גם 100% חמצן (ממסכת חמצן). בלחצים גבוהים יותר לא ניתן חמצן טהור לנשימה מחשש להרעלת חמצן מוחית, סכנת הרעלת חמצן מוחית קיימת מרגע שנושמים חמצן בלחץ של 1.8 אטמוספירות ומעלה.

לאחר שהתא דחוס ללחץ בו מבוצע הטיפול כל שנותר הוא לשהות בתא בנחת, בישיבה או בשכיבה, הכול בהתאם למבנה התא. יש לנשום ממסכות החמצן בעת שהמפעיל מורה על כך ולהסיר את מסיכת החמצן כשמקבלים הוראה לעשות זאת.

השלב האחרון בטיפול בתא לחץ הוא שלב הורדת הלחץ. הלחץ מן התא משוחרר בהדרגה כך שאנו כמעט איננו מרגישים דבר, תיתכן תחושה של אוזן סתומה בדומה לזו שמרגישים כשיורדים מן ההר אל העמק או בנחיתה במטוס נוסעים. אפשר להזיז את הלסתות, לבלוע רוק או ללעוס מסטיק. כשהלחץ בתא מגיע לאטמוספירה אחת (שווה ללחץ הסביבתי שבחוץ), המפעיל יפתח את דלתות התא וניתן יהיה לצאת החוצה.