/
/
פטמות שקועות: בדקנו מה הגורמים ודרכי הטיפול האפשריות

פטמות שקועות - גורמים ודרכי טיפול

פטמות שקועות או פנימיות מהוות תופעה גופנית שכיחה יותר ממה שרבים מודעים לה, המשפיעה על כ-10%-20% מהנשים ואחוז מסוים של גברים בכל רחבי העולם. למרות שבמרבית המקרים מדובר במצב קוסמטי שאינו בעל השלכות בריאותיות משמעותיות, פטמות שקועות עלולות להשפיע על תחושת הביטחון העצמי, להקשות על הנקה, ובמקרים מסוימים אף לשמש כסימן להפרעות רפואיות הדורשות התייחסות מקצועית.

מומחים רלוונטיים

השד הנשי, כמו כל איבר בגוף האדם, מאופיין במגוון רחב של צורות, גדלים ומראים, כאשר כל אחד מהם נחשב לחלק מהטווח הנורמלי של שונות אנושית. אחד המאפיינים שמציג שונות משמעותית הוא הפטמה והעטרה (האזור הכהה המקיף את הפטמה), אשר יכולים להופיע בגדלים שונים, בצבעים מגוונים, ובצורות מרובות – בולטות, שטוחות או שקועות.

פטמות שקועות (Inverted Nipples) הן מצב שבו הפטמה, במקום לבלוט החוצה מהשד, שוקעת פנימה או מתחבאת בתוך העטרה. מדובר במצב שיכול להיות מולד (נוכח מלידה) או נרכש (מתפתח במהלך החיים), זמני או קבוע, וברמות חומרה שונות. בחלק מהמקרים, הפטמה שקועה באופן קל ויכולה "להתעורר" ולבלוט החוצה בתגובה לגירוי, לטמפרטורה נמוכה או במהלך עוררות מינית, בעוד שבמקרים אחרים, השקיעה עמוקה יותר וקבועה.

חשוב להדגיש כי פטמות שקועות אינן מעידות בהכרח על בעיה בריאותית, ובמרבית המקרים אינן דורשות התערבות רפואית. עם זאת, שינוי פתאומי בפטמה שהייתה בעבר בולטת, במיוחד אם השינוי מתרחש בשד אחד בלבד, עשוי להצביע על מצב רפואי הדורש בדיקה. בנוסף, נשים המתכננות להניק עשויות לרצות לקבל ייעוץ מקצועי לגבי השפעת הפטמות השקועות על יכולתן להניק, אם כי חשוב לדעת שבמרבית המקרים הנקה עדיין אפשרית, גם אם היא דורשת טכניקות או אביזרי עזר ייחודיים.

במאמר זה, נסקור בהרחבה את הגורמים לפטמות שקועות, את השפעתן האפשרית על תפקוד ועל איכות החיים, ואת מגוון שיטות הטיפול והפתרונות העומדים לרשות אלו המעוניינים בהתמודדות עם מצב זה, בין אם מסיבות פונקציונליות, אסתטיות או רפואיות.


מהן פטמות שקועות?

פטמות שקועות (Inverted Nipples), המכונות גם פטמות פנימיות או פטמות מופנמות, הן מצב שבו במקום שהפטמה תבלוט מעל לפני העטרה כפי שנחשב למראה הטיפוסי, היא למעשה שוקעת פנימה או שטוחה יחסית לפני השד. התופעה יכולה להתרחש בפטמה אחת או בשתיהן, ויכולה להיות בעלת רמות חומרה שונות.

מומחים מסווגים את הפטמות השקועות לשלוש דרגות עיקריות, בהתאם לחומרת השקיעה ולקלות שבה ניתן להוציא את הפטמה החוצה:


דרגות של פטמות שקועות

דרגה 1 (קלה): בדרגה זו, הפטמה שקועה באופן קל, אך ניתן להוציא אותה בקלות יחסית באמצעות גירוי קל, לחץ עדין סביב העטרה, או חשיפה לטמפרטורה נמוכה. הפטמה נוטה להישאר בחוץ לאחר שהוצאה, לפחות לזמן מסוים, ולעיתים קרובות תבלוט באופן טבעי במהלך עוררות מינית או בעת הנקה. נשים עם פטמות שקועות בדרגה 1 בדרך כלל אינן חוות קשיים משמעותיים בהנקה.

פטמות בדרגה זו מאופיינות בשקיעה הנובעת מרקמות רכות בלבד, ללא מעורבות של צינוריות חלב קצרות או רקמות צלקתיות, מה שמאפשר את תנועתן החופשית יחסית.

דרגה 2 (בינונית): בדרגה זו, הפטמה שקועה יותר עמוק, והוצאתה החוצה דורשת מאמץ רב יותר. ניתן להוציא את הפטמה באמצעות לחיצה או מניפולציה ידנית, אך היא נוטה לחזור פנימה מיד לאחר שהלחץ מוסר. נשים עם פטמות שקועות בדרגה 2 עשויות לחוות קשיים מסוימים בהנקה, אך לרוב עדיין מסוגלות להניק בהצלחה עם תמיכה ואביזרי עזר מתאימים.

פטמות אלו מאופיינות על ידי תעלות חלב קצרות יותר או רקמות פיברוטיות (סיביות) המושכות את הפטמה פנימה, אך עדיין מאפשרות תנועה מוגבלת של הפטמה החוצה.

דרגה 3 (חמורה): בדרגת החומרה הגבוהה ביותר, הפטמה שקועה עמוק בתוך העטרה ולא ניתן להוציא אותה גם בעזרת מניפולציה ידנית משמעותית. הפטמה עלולה להיראות כשקע או בור בתוך העטרה. נשים עם פטמות שקועות בדרגה 3 לרוב יחוו קשיים משמעותיים בהנקה ועשויות להזדקק להתערבות רפואית אם הן מעוניינות להניק.

בדרגה זו, צינוריות החלב או הרקמות הפיברוטיות קצרות מאוד ומעוגנות היטב, מגבילות מאוד את תנועת הפטמה ומושכות אותה פנימה בחוזקה.


המבנה האנטומי של פטמות שקועות

מבחינה אנטומית, פטמות שקועות מאופיינות בתעלות חלב ורקמות חיבור (פיברוטיות) קצרות יותר בהשוואה לפטמות רגילות. תעלות אלו, המחברות את בלוטות החלב לפתחים בקצה הפטמה, מושכות את הפטמה פנימה במקום לאפשר לה להתארך ולבלוט החוצה.

בנוסף, במקרים מסוימים, במיוחד בפטמות שקועות נרכשות (שהתפתחו לאורך החיים ולא נוכחו מלידה), עשויות להיות רקמות צלקתיות שנוצרו כתוצאה מטראומה, ניתוח או דלקת, המושכות את הפטמה פנימה ומקשות על יציאתה החוצה.

חשוב להבין כי פטמות שקועות הן וריאציה נורמלית של מבנה השד, ובמרבית המקרים אינן מעידות על בעיה רפואית או דורשות התערבות, אלא אם כן הן גורמות לאי נוחות, בעיות בהנקה, או מופיעות באופן פתאומי בגיל מבוגר, מה שעשוי להצביע על שינויים פתולוגיים הדורשים בדיקה רפואית.


למה זה קורה? הגורמים לפטמות שקועות

פטמות שקועות יכולות להתפתח מסיבות מגוונות, החל ממצבים מולדים ועד לתהליכים נרכשים המתפתחים במהלך החיים. הבנת הגורמים השונים חשובה הן להערכת הצורך בטיפול רפואי והן לבחירת שיטת הטיפול המתאימה, אם בכלל. להלן סקירה מקיפה של הגורמים העיקריים לפטמות שקועות:


גורמים מולדים

  • התפתחות אמבריונלית: במהלך התפתחות העובר, הפטמות מתחילות את התפתחותן כשקע קטן בעור שבהדרגה מתרומם ובולט החוצה. במקרים מסוימים, תהליך התרוממות זה אינו מושלם, מה שמוביל לפטמות שקועות מלידה. זהו הגורם השכיח ביותר לפטמות שקועות, המשפיע על כ-10% עד 20% מהנשים.
  • צינוריות חלב קצרות: חלק מהאנשים נולדים עם צינוריות חלב ורקמות חיבור קצרות יותר המושכות את הפטמה פנימה במקום לאפשר לה לבלוט החוצה. במקרים אלה, הפטמות השקועות הן תוצאה של מבנה אנטומי שנקבע גנטית.
  • גורמים גנטיים: קיימות ראיות לכך שנטייה לפטמות שקועות עשויה להיות תורשתית, כאשר התופעה נוטה להופיע במשפחות מסוימות. מחקרים מסוימים מצביעים על תבניות תורשה מסוימות, אם כי המנגנון הגנטי המדויק עדיין אינו מובן לחלוטין.


גורמים נרכשים

  • שינויים הורמונליים: שינויים הורמונליים משמעותיים, כמו אלה המתרחשים במהלך גיל ההתבגרות, היריון, הנקה או מנופאוזה, עשויים להשפיע על מבנה הפטמה ולגרום לשקיעתה. זאת מכיוון ששינויים הורמונליים משפיעים על רקמת השד בכללותה, כולל הפטמה והעטרה.
  • היריון והנקה: למרות שהיריון והנקה יכולים לעזור להבליט פטמות שקועות במקרים מסוימים, בשל ההתרחבות של צינוריות החלב והגדלת נפח השד, במקרים אחרים התהליך עלול דווקא לתרום לשקיעת הפטמה. במיוחד, ייבוש הפטמות במהלך או לאחר הנקה, או מתיחה משמעותית של העור בשל הגדלת השדיים במהלך היריון, עלולים להוביל לשקיעת הפטמות.
  • ירידה משמעותית במשקל: אובדן משקל מהיר או משמעותי עלול לגרום לשינויים במבנה השד ובמתח העור, שעלולים להוביל לשקיעת הפטמות. זאת במיוחד במקרים של אובדן משקל קיצוני, כמו לאחר ניתוחים בריאטריים או דיאטות דרסטיות.
  • הזדקנות: עם הגיל, העור והרקמות התומכות בשד מאבדים מגמישותם ומחוזקם, מה שעלול להוביל לשינויים במבנה השד, כולל שקיעת הפטמות. זהו תהליך טבעי של הזדקנות שיכול להתרחש אצל נשים בגילאי המנופאוזה ומעלה.


מצבים רפואיים

  • מסטיטיס (דלקת בשד): דלקות בשד, במיוחד אלו הכרוכות בזיהום, יכולות לגרום לשקיעת הפטמה כתוצאה מהיווצרות רקמת צלקת. דלקות אלה שכיחות יותר בתקופת ההנקה, אך יכולות להתרחש גם בתקופות אחרות.
  • ניתוחים בשד: ניתוחים שונים בשד, כמו הגדלת חזה, הרמת חזה, או ניתוחים להסרת גושים, עלולים לשנות את מבנה השד ולגרום לשקיעת הפטמות, במיוחד אם נפגעו צינוריות החלב או נוצרה רקמת צלקת משמעותית.
  • דלקת בצינוריות החלב (Mammary Duct Ectasia): מצב זה, שבו צינוריות החלב נעשות רחבות ונסתמות, יכול לגרום לדלקת וליצירת רקמת צלקת שמושכת את הפטמה פנימה.
  • סרטן השד: אחד הגורמים המדאיגים יותר לשקיעת פטמה פתאומית, במיוחד באחד השדיים בלבד, הוא סרטן השד. במקרים מסוימים, גידול סרטני הצומח בקרבת הפטמה עלול למשוך אותה פנימה. לכן, שקיעה פתאומית של פטמה שהייתה בעבר בולטת, במיוחד אם היא מלווה בתסמינים אחרים כמו שינויים במרקם העור, הפרשות, גושים או כאבים, מצריכה בדיקה רפואית מיידית.
  • טראומה לשד: פגיעה פיזית משמעותית לשד, כמו תאונה או פציעה, עלולה לגרום לנזק לרקמות ולהיווצרות צלקות שימשכו את הפטמה פנימה.


גורמים חיצוניים

  • לבוש צמוד מדי: חזיות או בגדים הדוקים מדי, במיוחד אלה הלוחצים ישירות על הפטמות לאורך זמן, עלולים לתרום לשקיעת הפטמות, במיוחד במקרים של פטמות שקועות קלות מלכתחילה.
  • גורמים סביבתיים: בחלק מהמקרים, חשיפה לטמפרטורות קיצוניות או לגירויים מכניים חוזרים ונשנים עלולה להשפיע על מבנה הפטמה ולתרום לשקיעתה.

חשוב להדגיש כי בעוד שרוב המקרים של פטמות שקועות הם מולדים או נובעים מגורמים שפירים, שינוי פתאומי במבנה הפטמה, במיוחד אם הוא חד-צדדי, מחייב בדיקה רפואית מקיפה כדי לשלול מצבים רפואיים חמורים יותר. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא במקרה של שינויים בלתי מוסברים בשד או בפטמה.


דרכי הטיפול בפטמות שקועות

הטיפול בפטמות שקועות תלוי במידה רבה בחומרת המצב, בגורם לשקיעה, ובמטרות האישיות של האדם - האם מדובר בהיבט אסתטי, בקשיים בהנקה, או בדאגה בריאותית. להלן סקירה מקיפה של שיטות הטיפול השונות, מהפחות פולשניות ועד לניתוחיות:


שיטות לא פולשניות

מניפולציה ידנית ותרגילים: אחת השיטות הפשוטות ביותר לטיפול בפטמות שקועות, במיוחד באלו שבדרגות קלות עד בינוניות, היא מניפולציה ידנית ותרגילים מכוונים. גישה זו כוללת עיסוי עדין ומתיחה של הפטמה והעטרה באופן קבוע, במטרה למתוח את הרקמות הפיברוטיות ולעודד את הפטמה להבלטה החוצה.

השיטה יעילה במיוחד כאשר מתחילים בה מוקדם, למשל בתקופת ההיריון אצל נשים המתכננות להניק, ומבצעים אותה בעקביות. תרגילים אלה כוללים:

  1. משיכה מעגלית: הנחת האצבע והאגודל בבסיס הפטמה ומשיכתה החוצה בתנועה מעגלית עדינה.
  2. שיטת הופמן: טכניקה ספציפית שבה מניחים שתי אצבעות משני צדי הפטמה, לוחצים פנימה ומושכים החוצה, ואז חוזרים על התהליך בזווית של 90 מעלות.
  3. משיכה ישירה: משיכה עדינה אך יציבה של הפטמה החוצה למשך דקה או שתיים, מספר פעמים ביום.

חשוב לציין שעל אף שטכניקות אלו עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, השפעתן לטווח הארוך משתנה, ובמקרים של פטמות שקועות חמורות (דרגה 3) הן לרוב אינן מספיקות.

מכשירי יניקה וצורבים (Breast Shells and Niplettes): מכשירים אלה, המיועדים במקור לסייע לנשים מניקות, יכולים לשמש גם לטיפול בפטמות שקועות. הם פועלים על ידי יצירת יניקה עדינה ומתמשכת שמושכת את הפטמה החוצה.

  • צורבנים (Breast Shells): אלו הם התקנים פלסטיים שטוחים המולבשים בתוך החזייה ומפעילים לחץ מתון על העטרה, מה שמעודד את הפטמה לבלוט החוצה. הם נוחים לשימוש ויכולים להיות יעילים, במיוחד כהכנה להנקה.
  • ניפלטים (Niplettes): התקנים אלה, שפותחו במיוחד לטיפול בפטמות שקועות, יוצרים ואקום עדין שמושך את הפטמה לתוך צילינדר קטן, ומעודד אותה להישאר בולטת החוצה. הם יעילים יותר מצורבנים ומומלצים לשימוש ממושך, במיוחד לפני היריון ובמהלך שלושת החודשים הראשונים להיריון.

משאבות חלב: עבור נשים מניקות עם פטמות שקועות, משאבות חלב יכולות להיות כלי יעיל לא רק להוצאת חלב אלא גם למשיכת הפטמה החוצה לפני הנקה, מה שמקל על תפיסת התינוק. משאבות חלב חשמליות, במיוחד, יכולות לספק את היניקה הדרושה להוצאת פטמות שקועות.

מגני פטמות להנקה: מגני פטמות, שהם אביזרי סיליקון דקים המולבשים על הפטמה במהלך ההנקה, יכולים לסייע לנשים עם פטמות שקועות להניק. הם יוצרים מעין פטמה מלאכותית שהתינוק יכול לתפוס בקלות רבה יותר.


טיפולים פולשניים למחצה

פירסינג (ניקוב) הפטמה: למרות שהוא לא מוכר רשמית כטיפול רפואי, ניקוב הפטמה (פירסינג) הוא שיטה שבה חלק מהאנשים בוחרים לטפל בפטמות שקועות. התכשיט המוכנס דרך הפטמה יכול למנוע ממנה לשקוע פנימה, וברבים מהמקרים, לאחר הסרת התכשיט, הפטמה נשארת בולטת עקב הרקמה הצלקתית שנוצרה סביב ערוץ הפירסינג.

עם זאת, חשוב להיות מודעים לסיכונים הכרוכים בשיטה זו, כולל זיהומים, דימום, וההשפעה האפשרית על היכולת להניק בעתיד, שכן הפירסינג עלול לפגוע בתעלות החלב. מומלץ מאוד, אם בוחרים בשיטה זו, לפנות למקצוענים מנוסים ולהקפיד על היגיינה קפדנית.

טיפולי יניקה מקצועיים: מרפאות ומכוני טיפוח מסוימים מציעים טיפולי יניקה מקצועיים לפטמות שקועות, המשתמשים במכשירים ייעודיים ליצירת ואקום עדין אך יעיל יותר מאשר התקנים ביתיים. טיפולים אלה, שלרוב ניתנים בסדרות של מספר מפגשים, יכולים להיות יעילים בשיפור מראה הפטמות השקועות ללא צורך בהליך ניתוחי.


טיפולים ניתוחיים

ניתוח לתיקון פטמות שקועות: במקרים של פטמות שקועות חמורות, או כאשר שיטות לא פולשניות אינן יעילות, ניתן לשקול פתרון ניתוחי. הניתוח לתיקון פטמות שקועות הוא הליך אמבולטורי (ללא אשפוז) שמתבצע בהרדמה מקומית וכולל חיתוך מדויק של הרקמות הפיברוטיות או צינוריות החלב הקצרות המושכות את הפטמה פנימה.

ישנן מספר טכניקות ניתוחיות, הנבדלות בגישה הספציפית ובמידת השימור של תעלות החלב:

  1. טכניקת וודג (Wedge): בשיטה זו, הכירורג מבצע חתך בצורת משולש בבסיס הפטמה, מסיר את הרקמות המגבילות, ואז מחבר את העור בתפרים שמותירים את הפטמה במצב בולט. זוהי טכניקה יעילה מאוד אך עלולה לפגוע ביכולת ההנקה.
  2. שיטת פאצ'ה (Pacha): טכניקה זו שואפת לשמר את תעלות החלב על ידי חיתוך רקמה מסביב לפתחי תעלות החלב, ולא דרכם. היא מאפשרת שימור טוב יותר של היכולת להניק אך עשויה להיות פחות יעילה במקרים חמורים במיוחד.
  3. טכניקת ניתוח לשימור תעלות החלב: טכניקות מודרניות יותר מתמקדות בהשארת תעלות החלב העיקריות שלמות ככל האפשר, תוך חיתוך סלקטיבי של רקמות פיברוטיות בלבד. גישות אלו אידיאליות לנשים צעירות המתכננות להניק בעתיד.

הניתוח עצמו אורך בדרך כלל כשעה, והחלמה מלאה מושגת תוך מספר שבועות. למרות שהתוצאות המיידיות בולטות, חשוב לעקוב אחר הנחיות הטיפול לאחר הניתוח כדי למנוע חזרה של השקיעה.

השתלת מילוי בפטמה: טכניקה פחות נפוצה כוללת הזרקת חומרי מילוי (כמו שומן עצמי או חומצה היאלורונית) לפטמה כדי להגדיל את נפחה ולמנוע את שקיעתה. זהו פתרון זמני יחסית וידרוש טיפולים חוזרים, אך הוא פחות פולשני מניתוח מלא.

תיקון במסגרת ניתוחי שד אחרים: נשים העוברות ניתוחי שד כמו הגדלה, הרמה או הקטנה, יכולות לעיתים קרובות לשלב תיקון של פטמות שקועות כחלק מאותו הליך, מה שמפחית את העלויות הכוללות ואת זמן ההחלמה.

 


סיכום

פטמות שקועות הן וריאציה שכיחה ונורמלית של מבנה השד, המשפיעה על אחוז ניכר מהאוכלוסייה. הן יכולות להיות מולדות או להתפתח לאורך החיים כתוצאה משינויים הורמונליים, גורמים רפואיים, או השפעות חיצוניות שונות. למרות שבמרבית המקרים פטמות שקועות אינן מהוות בעיה רפואית, הן עלולות להשפיע על הנקה, על הביטחון העצמי, ובמקרים נדירים לשמש כסימן למצבים רפואיים הדורשים התייחסות.

טווח הטיפולים בפטמות שקועות רחב ונע בין שיטות לא פולשניות כמו תרגילים ומכשירי יניקה, דרך פתרונות פולשניים למחצה כמו פירסינג, ועד להתערבויות ניתוחיות במקרים חמורים או כאשר שיטות אחרות לא הניבו תוצאות מספקות. בחירת הטיפול המתאים תלויה במידת חומרת השקיעה, בגורם לה, ובצרכים האישיים והמטרות של כל אדם.

חשוב במיוחד לזכור כי שינוי פתאומי בפטמה שהייתה בעבר בולטת, במיוחד אם מדובר בשד אחד בלבד ובשילוב עם תסמינים נוספים, מחייב בדיקה רפואית מיידית. מצד שני, מרבית המקרים של פטמות שקועות הם וריאציה טבעית לחלוטין של מבנה הגוף, ואינם דורשים התערבות אלא אם הם גורמים לאי נוחות פיזית או נפשית משמעותית.

בסופו של דבר, ההחלטה אם וכיצד לטפל בפטמות שקועות היא אישית, ויש לקבל אותה לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע מתאימים, תוך הבנה מלאה של היתרונות, הסיכונים והחלופות השונות העומדות לרשותנו בעולם הרפואה המודרנית.

 

שאלות ותשובות נפוצות על פטמות שקועות

לרוב, פטמות שקועות אינן בעיה רפואית אלא וריאציה טבעית של מבנה הפטמה והשד. הן שכיחות יחסית, כאשר בין 10% ל-20% מהנשים נולדות עם לפחות פטמה שקועה אחת.

עם זאת, פטמה שהייתה בעבר בולטת ושקעה באופן פתאומי, במיוחד בשד אחד בלבד, עלולה להיות סימן לבעיה רפואית הדורשת בדיקה, כגון דלקת או, במקרים נדירים יותר, סרטן השד.

במרבית המקרים, נשים עם פטמות שקועות יכולות להניק בהצלחה, אם כי הדבר עשוי להיות מאתגר יותר, במיוחד בתחילה. הנקה מוצלחת תלויה ביכולת התינוק לתפוס לא רק את הפטמה אלא גם חלק ניכר מהעטרה. נשים עם פטמות שקועות קלות עד בינוניות (דרגות 1-2) לרוב יכולות להניק ללא בעיות משמעותיות, במיוחד אם הן משתמשות בטכניקות ואביזרי עזר מתאימים.

ההצלחה בהנקה עם פטמות שקועות יכולה להשתפר באמצעות:

  • שימוש במשאבת חלב לפני ההנקה כדי למשוך את הפטמה החוצה
  • שימוש במגני פטמות להנקה
  • קבלת תמיכה ויעוץ מיועצת הנקה מוסמכת
  • טכניקות אחיזה ותפיסה מותאמות לתינוק

עם זאת, נשים עם פטמות שקועות חמורות (דרגה 3) עלולות להתקשות יותר בהנקה ולעיתים נדרשות להשתמש באמצעים נוספים כמו שאיבת חלב והאכלה בבקבוק.

כן, פטמות שקועות יכולות להשתנות ואף להפוך לבולטות יותר במהלך החיים, במיוחד בתקופות של שינויים הורמונליים משמעותיים כמו גיל ההתבגרות, היריון והנקה. במהלך היריון, ההשפעה ההורמונלית על השד גורמת לשינויים במבנה הרקמות, ורבות מהנשים עם פטמות שקועות קלות עד בינוניות חוות הבלטה משמעותית של הפטמות במהלך ההיריון או לאחר הלידה וההנקה.

עם זאת, אין ערובה לכך, ופטמות שקועות חמורות יותר, המוחזקות במקומן על ידי רקמות פיברוטיות חזקות, עשויות להישאר שקועות גם לאחר היריון והנקה.

פטמות שקועות כשלעצמן אינן מגבירות את הסיכון למחלות או לסרטן השד. עם זאת, הן עלולות להקשות על זיהוי שינויים בפטמה שעלולים להיות סימנים למחלות כמו דלקות או גידולים. לכן חשוב במיוחד לנשים עם פטמות שקועות להיות ערניות לשינויים אחרים בשד כמו גושים, שינויי צבע, הפרשות לא רגילות, או כאבים, ולבצע בדיקות שד עצמיות וקליניות באופן סדיר.

בנוסף, במקרים מסוימים, פטמות שקועות עלולות להיות יותר נוטות לזיהומים או גירויים בשל הקושי בניקוי יסודי של הקפל שנוצר סביב הפטמה השקועה. הקפדה על היגיינה טובה חשובה במיוחד במקרים אלה.

יש לפנות לרופא במקרים הבאים:

  1. שינוי פתאומי: פטמה שהייתה בולטת והפכה שקועה באופן פתאומי, ללא סיבה ברורה, במיוחד אם השינוי חד-צדדי (בשד אחד בלבד)
  2. תסמינים נלווים: כאשר שקיעת הפטמה מלווה בתסמינים נוספים כמו כאב, אדמומיות, נפיחות, הפרשות מהפטמה, שינויים במרקם העור או גוש מורגש בשד
  3. חששות לגבי הנקה: נשים הרות או מניקות עם פטמות שקועות המתקשות בהנקה או חוששות מכך, יכולות להפיק תועלת מייעוץ מקצועי מיועצת הנקה או רופא
  4. מטרות אסתטיות: אנשים המעוניינים לטפל בפטמות שקועות מסיבות אסתטיות ושוקלים התערבות ניתוחית, צריכים להתייעץ עם כירורג פלסטי מנוסה
  5. דאגות נפשיות: כאשר פטמות שקועות גורמות למצוקה נפשית משמעותית, חרדה או פגיעה בדימוי העצמי או בחיי המין, מומלץ לדון בכך עם איש מקצוע רפואי

כיסוי ביטוחי לטיפול בפטמות שקועות משתנה בהתאם למדיניות חברת הביטוח, סוג הביטוח, והסיבה לטיפול. בדרך כלל, אם הטיפול נחשב רפואי ולא אסתטי, הסיכוי לכיסוי ביטוחי גבוה יותר.

למשל, תיקון פטמות שקועות עשוי להיות מכוסה במקרים של:

  • הקלה על כאב כרוני או אי נוחות פיזית משמעותית
  • מניעת דלקות חוזרות ונשנות בשל פטמות שקועות
  • תיקון פטמות שקועות כחלק משחזור שד לאחר כריתת שד (מסטקטומיה) בשל סרטן

לעומת זאת, תיקון הנעשה מסיבות אסתטיות בלבד בדרך כלל אינו מכוסה על ידי חברות ביטוח.

מומלץ לברר מול חברת הביטוח מהי מדיניות הכיסוי הספציפית לפני ביצוע כל הליך, ולבקש מהרופא המטפל לספק תיעוד מפורט לגבי הנחיצות הרפואית של ההליך, אם רלוונטי.

שדה חובה
יש להזין מייל תקין
שדה חובה

פרוצדורות שעשויות לעניין אותך

שדה חובה
יש להזין מייל תקין

לקביעת יעוץ מהיר

התקשרו 073-7817332

שדה חובה
יש להזין מייל תקין