/
חדשנות רפואית
/
המרוץ לחיסון נגד קורונה |MIOK

המרוץ לחיסון נגד קורונה: מה שחשוב לדעת על החיסונים של חברות מודרנה ופייזר

בסוף שנת 2020, יותר משנה לאחר תחילת המשבר הכלל עולמי בעקבות הופעת נגיף הקורונה בסין והתפשטותו המהירה לכל מדינות העולם, אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הוא ה – FDA, באישור חירום את החיסון של פייזר לקורונה. זמן קצר לאחר מכן אושרו גם החיסונים של חברת מודרנה, והחיסונים של אסטרה זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, הפועלים בטכנולוגיה שונה, אושרו גם הם לשימוש חירום. ארבעת החיסונית הללו הם העיקריים בהם השתמשו מדינות העולם המערבי, כמו ישראל, אירופה וארצות הברית, למתן חיסונים לאזרחים כאשר במהלך שנת 2021 חולקו ברחבי העולם כמעט עשר מיליון מנות חיסון.

מהו חיסון באמצעות שליח? עד כמה יעילים החיסונים של פייזר ומודרנה? והאם הבוסטר הרביעי גם הוא רק תחילת דרכה של האנושות להתמודד עם הנגיף החדש? כל מה שחשוב לדעת על חיסוני קורונה – במדריך המקיף שלפניכם.

מה בין נגיף הקורונה וקיפודים?

נגיף הקורונה הוא לא בלתי מוכר לחלוטין. הוא נגיף ממשפחת נגיפי ה – SARS המוכרים, שהופיעו לראשונה בסין בשנת 2002 ובאופן כללי פוגעים בדרכי הנשימה. המופע הראשון של הסארס בסין במהלך שנת 2002, הביא לפרסום התראה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמי במרץ 2003 וגרם לשיעורי תמותה גבוהים יחסית, של כ – 10% מכלל הנדבקים בנגיף. ביחד עם זאת, הוא הביא לתמותה של פחות מ – 1,000 אנשים במהלך כשנה של התפרצות, ונעלם כלעומת שבא.

המראה ה"קיפודי" של הנגיף נובע מהמעטפת דמויית הכתר או הקוצים שלו. קוצים אלה הם חלבונים שמאפשרים לנגיף לחדור בקלות יחסית לתאי הגוף, במיוחד במערכת הנשימה. תאי הוירוס שהם תאים שאינם מסוגלים להתקיים בפני עצמם (כמו כל תאי הוירוס האחרים) ועליהם להיצמד לתא חי אחר על מנת להתרבות, נצמדים לקולטנים של תאי מערכת הנשימה, המכונים ACE-2, ומשכפלים את עצמם באמצעות המידע הגנטי המוכל בתא עליו הם השתלטו. החומר התורשתי של תאי הנגיף אינו מכונה  DNA אלא RNA, זוהי מולקולה פחות מתקדמת ביחס ל – DNA, המשמשת בדרך כלל רק מתווכת או מחזיקה את המידע הגנטי כשליחה לזמן קצר בלבד.

המנגנונים בהם משתמש נגיף הקורונה על מנת להשתלט על התאים בגוף נמצאים עדיין תחת מחקר הדוק, אולם ניראה כי הנזקים לטווח קצר ולטווח ארוך הנגרמים בחלק מן המקרים במהלך ולאחר מחלה פעילה נגרמים לא בשל נוכחות החיידקים אלא בשל הסערה הציטוקינית, היא תגובה יתר שאופיינית למערכת חיסון מאוזנת כשהיא מנסה "להילחם" בנגיפי הקורונה בגוף. הסערה הציטוקינית היא תגובת יתר של מיטוקינים המסמנים לתאי מערכת החיסון, תאי T ומקרופאגים או תאי בולען, להגיע אל המקום בו אותר הפתוגן ולהילחם בו. מנגנוני הישרדות של מערכת החיסון דואגים שככל שהסערה הציטוקינית נמשכת, מיוצרים בגוף עוד ועוד ציטוקינים שמגבירים את התגובה לפולש. מחקרים שנערכו בנוגע לתגובות הגוף לנוכחות נגיף הקורונה מעלות כי עיקר הנזק הנגרם לחולי קורונה הן במהלך השלב הסוער של המחלה והן בשלב הכרוני שלה, נגרמים בעיקר בשל אותה סערה ציטוקינית.

המרוץ לחיסון שיגן על העולם מפני הקורונה

לקראת סוף שנת 2019 החלו להגיע למדינות המערב שמועות בנוגע לנגיף מסתורי שהורג ללא אבחנה באזרחי מחוז וואהן שבסין. בינואר התגלה החולה הראשון מחוץ לסין, בפיליפינים, ובפברואר אירע מקרה המוות הראשון מהנגיף מחוץ לסין, שנידבה מעט מאוד מידע אודות הנגיף, החולים והמתים בין גבולותיה. במרץ 2020, הנגיף כבר התפרץ במדינות רבות במערב ואנחנו, בישראל, נכנסנו לסגר הראשון מייד לאחר חג הפורים של 2020. עד סוף 2021, מתו ברחבי העולם כמעט שישה מיליוני אנשים, כאשר במקום הראשון במספרי הנפטרים מקורונה ארצות הברית עם 828,000 נפטרים, במקום השני ברזיל עם מעל 600,000 נפטרים, במקום השלישי הודו עם כמעט חצי מיליון נפטרים, ובמקום הרביעי רוסיה עם מעל 300,00 נפטרים מקורונה.

באפריל 2020 נערכו מעל 600 ניסויים שונים לפיתוח חיסון לנגיף הקורונה ברחבי העולם. הניסויים נשענו על ניסויים קודמים לפיתוח חיסון לנגיף הסארס, מאותה משפחה של נגיפי הקורונה כאמור, שנערכו בתחילת המאה. עד אוקטובר 2020 הגיעו 321 ניסיונות לפיתוח חיסונים לקורונה לשלבים מתקדמים יותר של המחקר, ובמהלך דצמבר 2020 וינואר 2021 אושרו לשימוש על ידי רשויות הבריאות העולמיות (ה – FDA) מספר חיסונים באישור חירום ובטווחי זמנים שהם בבחינת שיא שלא נראה כמותו בהיסטוריה של האנושות. נכון לתחילת שנת 2022, ישנם 19 סוגים שונים של חיסונים לקורונה המאושרים לשימוש לפחות במדינה אחת בעולם, כאשר ארבעת החיסונים הנפוצים ביותר במדינות המערב הם החיסונים של פייזר, מודרנה, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה זניקה.

בפעם הראשונה בעולם: חיסונים באמצעות RNA שליח

עד שנת 2020, כל החיסונים המוכרים שניתנו לתינוקות, לילדים ולמבוגרים כנגד מחלות מסוגים שונים השתמשו בטכנולוגיה הוותיקה והמוכרת של החדרת נגיף מוחלש או מומת אל הגוף. החדרת נגיפים כאלה הביאה את מערכת החיסון לנהל "מערכה" אל מול הפתוגנים שהוחדרו אל הגוף, לפתח נוגדנים לפולשים ולנצח במלחמה שסופה ידוע מראש. אחד המאפיינים הייחודיים שאיפשרו יעילות מוגברת לחיסונים מסוג זה הוא הזיכרון של מערכת החיסון: לאחר התמודדות עם נגיף ופיתוח נוגדנים עבורו, מערכת החיסון "זוכרת" את מבנה הנוגדנים היעיל למלחמה באותו הנגיף כך שבחשיפה נוספת לנגיף, המערכת לוחמת בו בהצלחה וללא קושי.

אבל החיסונים שאושרו עבור נגיף הקורונה השתמשו בטכנולוגיה אחרת, שכבר הוכחה כיעילה בפיתוחים ראשוניים עבור חיסונים לנגיפים אחרים מאותה משפחה, טכנולוגיה שנחקרת באופן נמרץ בעשור האחרון אולם שלא זכתה לפרסום או מומשה בחיסונים אחרים. לראשונה בעולם, נתקלנו בטכנולוגיית החיסון באמצעות RNA שליח.

בחיסונים מסוג mRNA (Messanger RNA), מוזרקים לחלבון (במקרה של חיסוני הקורונה, לרקמת השריר) תאי RNA המכילים מידע גנטי בנוגע למבנה נגיף הקורונה במעטפת שומנית המדמה את הקרום הטבעי של תאי הגוף. בשלב הבא, התאים מתרבים על ידי חיבור אל תאי החלבון שבגוף המתחסן, והגוף עצמו יוצר עוד תאי MRNA, המכילים את הקידוד הגנטי של נגיף הקורונה. נדגיש: הגוף אינו מייצר עותקים של הנגיף כולו, אלא רק לבון אחד מהמבנה החלבוני של הנגיף.
לאחר ייצור עוד תאים כאלה, מערכת החיסון מזהה את הפולש ונלחמת בו, ממש כפי שהייתה נלחמת לו היה הגוף נחשף לזיהום נגיפי אולם בכמות מדודה ובאופן מדורג יותר ביחס לחשיפה לזיהום. הזיכרון החיסוני של מערכת החיסון שלנו משמש גם כאן: לאחר החשיפה, מקודד מבנה התא של נגיף הקורונה והגוף מזהה ונלחם בחשיפה טבעית בצורה יעילה יותר לאחר קבלת החיסון.

פייזר ומודרנה השתמשו בטכנולוגיית ה – MRNA, אבל ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה זניקה השתמשו בטכנולוגיה אחרת

שני חיסונים נוספים שאושרו ושימוש במדינות רבות ברחבי העולם הם החיסון של אסטרה זניקה והחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, שאינם עושים שימוש בטכנולוגיית ה – RNA באמצעות שליח. גם החיסון הרוסי, ה"ספוטניק", שאושר לשימוש ברוסיה מבלי שהושלם שלב המחקר השלישי שלו, עושה שימוש באותה טכנולוגיה לפיתוח חיסונים. טכנולוגיה זו מכונה "וקטור נגיפי" והחיסונים המפותחים בטכנולוגיה זו מטמיעים את המבנה המולקולרי של חלבון הספייק של נגיף הקורונה מעל חלבוני נגיפים אחרים שאינם מסוכנים לבני אדם. בארץ, החיסונים בשיטה זו עדיין לא אושרו, וספציפית, לא נעשה שימוש בחיסונים של אסטרה זניקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון או הספוטניק. לפי מחקרים שנערכו בחו"ל, על אף היתרון הגדול של החיסונים בטכנולוגיית הווקטור הנגיפי, שנוח יותר לשנע ולאחסון אותם, ניראה כי חיסונים אלה הוכיחו יעילות פחותה ביחס לחיסונים בשיטת RNA שליח, כמו אלה של פייזר ומודרנה.

עד כמה יעילות החיסונים של פייזר ומודרנה בהתמודדות עם נגיף הקורונה?

קל לשער כי ברחבי העולם מתבצעים אין ספור מבדקים מחקרים ובדיקות בנוגע ליעילות החיסונים הפופולאריים המשמשים במדינות בהתמודדות עם נגיף הקורונה.

באוגוסט 2021 נערך מחקר רחב היקף באוניברסיטת אוקספורד בארה"ב, שהשווה את יעילותם של החיסונים של פייזר, מודרנה ואסטרה זניקה. התוצאות הראות כי החיסון של פייזר הוא יעיל יותר משני המתחרים שנבדקו, אולם יעילותו דועכת במהירות רבה יותר. גם החיסון של מודרנה, כך ניראה, סיפק תוצאות לטווח זמן ארוך יותר ביחס לחיסון של פייזר כנגד נגיף הקורונה.

גם במאמר שפרסם הניו יורק טיימס בספטמבר של אותה השנה, עולה מנתונים שאסף ממקורות שונים כי החיסון של מודרנה שומר על יעילותו לאורך טווח זמן רב יותר ביחס לחיסון של פייזר, אולם מנתונים אלה עולה כי ההבדלים אינם משמעותיים. המאמר ציטט מחקר שפורסם בכתב העת לרפואה של מדינת ניו אינגלנד והביא נתונים של כ – 5,000 עובדי מערכת הבריאות ב – 25 מדינות בארה"ב, שחוסנו בחיסון קורונה של אחת משתי החברות. מהנתונים שנאספו באותו המחקר עלה כי יעילות החיסון של פייזר במניעת אשפוז לאחר חשיפה לנגיף הקורונה ארבעה חודשים מהחיסון ירדה מ – 91% לאחר החיסון ל – 77%, בעוד לאחר החיסון של מודרנה היעילות במניעת אשפוז ארבעה חודשים לאחר החשיפה לא נחלשה. בסיכום המחקר כתבו החוקרים כי הם עדיין מתחבטים בשאלה, האם הבדל זה הוא משמעותי.

בדצמבר 2021, נערך מחקר מקיף באוניברסיטת הארווארד במטרה להשוות בין היעילות של חיסון פייזר נגד קורונה לחיסון של מודרנה. גם ממחקר זה עלה כי החיסון של מודרנה הוא מעט יותר יעיל ושומר טוב יותר על יעילותו לאורך זמן. ביחד עם זאת, גם כאן נכתב בסיכום המחקר כי נמצא שיעילות שני החיסונים היא גבוהה.

באותו החודש נערך גם ניסוי רחב היקף באוניברסיטה העברית בירושלים בנוגע ליעילות של תשעה חיסונים שונים לקורונה. במחקר זה נמצא דווקא שהחיסון של פייזר הוא יעיל יותר ב – 85% במניעת תסמיני מחלה לאחר חשיפה לנגיף ביחס לחלק מהמתחרות, ובפרט לחיסונים של מודרנה ושל אסטרה זניקה. התוצאות שהתקבלו דירגו את החיסון של פייזר במקום הראשון בסיכוי למנוע הופעה של תסמינים לאחר חשיפה, עם שיעורי מניעת תסמינים של כ – 95%, למקום השני הגיע החיסון של מודרנה עם 84% למניעת תסמיני קורונה, למקום השלישי הגיע החיסון של ספוטניק (שכזכור לא עבר את השלב השלישי של המחקר ועל כן לא אושר לשימוש באף מדינה פרט לרוסיה) עם מניעת תסמינים בשיעור של 8%, ואל המקום הרביעי הגיע החיסון של נובהוואקס, עם 70% סיכוי למניעת תסמיני קורונה.

הווריאנטים של הקורונה ועתיד החיסונים

לאורך השנתיים בהם האנושות מתמודדת עם נגיף הקורונה, התפתחו ווריאנטים של הנגיף שהם שונים במבנה שלהם ובאופן ההשפעה שלהם על חולים שנחשפו אליהם, ובפרט הם שונים אלה מאלה בסיכויי ההדבקה ובחומרת התסמינים, כאשר ניראה שיש קשר הפוך בין סיכויי ההדבקה וחומרת התסמינים. כולנו זוכרים את ההתפרצות משולחת הרסן של ווריאנט הדלתא בהודו, את האומיקרון שהתגלה לאחרונה וכרגע שיעורי החשיפה וההדבקה שלו גבוהים מאוד, ווריאנטים נוספים שהדאיגו חוקרים, חולים, מטיילים, עובדי רפואה ואת הציבור כולו במדינות העולם.

נשאלת השאלה – האם ווריאנטים של הנגיף הם שונים אלה מאלה ברמה שמשפיעה על איכות החיסון ועל עמידותם של מחוסנים נגדו במקרה של חשיפה?

התשובה לשאלה זו, לפחות במקרה של ווריאנט האומיקרון, היא עדיין לא ברורה. בהתמודדות עם ווריאנט הדלתא של נגיף הקורונה נמצא כי יעילות החיסונים ושיעור התוצאות המדוייקות של הבדיקות לא השתנה. כעת, עם ההתמודדות עם ווריאנט האומיקרון שהשפעתו לטווח ארוך עוד לא ידועה, ניראה כי לפחות הבדיקות הביתיות לא מאתרות אותו ברמת דיוק מספקת וכי במקרים רבים תוצאה שלילית בבדיקה הביתית אינה מדוייקת והבדיקה עלולה שלא לאתר את הווריאנט.

מנתונים שנאספו בחודשים האחרונים עולה כי הבוסטר של פייזר יעיל גם למניעת הופעת תסמינים של קורונה לאחר חשיפה לווריאנט האומיקרון, אם כי מחקרים נוספים שנערכו בדרום אפריקה ובאנגליה מצביעים על יעילות פחותה של הבוסטר של פייזר כנגד הווריאנט. חברת מודרנה כבר הודיעה שתפתח חיסון ייעודי עבור ווריאנט האומיקרון, וביחד עם זאת מעדויות שנאספות ממדינות שונות בעולם ניראה כי בעוד מקדם ההדבקה בווריאנט החדש גבוהים משמעותית ביחס לאלה של ווריאנטים קודמים, חריפות התסמינים של ווריאנט האומיקרון נמוכה יחסית.

מה צופן בחובו העתיד?

עד כמה שהמציאות בשנתיים האחרונות נראית בלתי צפויה, לעיתים אולי אפילו מייאשת – זו אינה המגיפה הראשונה איתה התמודדת הגזע האנושי במאה השנים האחרונות. ב – 1918 קטלה השפעת הספרדית מעל 75 מיליוני בני אדם (כדי לזכור כי אוכלוסיית בני האדם אז היתה נמוכה משמעותית מכמות בני האדם היום), בשנות השישים החלה מגיפת האיידס שהביאה למותן של כ – 30 מיליוני בני אדם. מגיפות במאה השנים האחרונות כוללות את הסארס, הזיקה, שפעת העופות ושפעת החזירים, והפוליו, מכולן עד כה הצליחה האנושות להתאושש.

לאחרונה אושרו לשימוש במנהל התרופות האמריקאי שתי תרופות חדשות לטיפול בוירוס הקורונה עם הופעת תסמינים ראשונים שלו. שתיים מהן כבר נחתו בישראל, אלו הן התרופה פלאקסוביד של פייזר שהציגה יעילות של 83% - 89% במניעת תסמינים חריפים של המחלה, ו – MSD של חברת מרק שהציגה יעילות של 90% במניעת תמותה ויעילות של 30% - 50% במניעת הופעה של תסמינים חריפים.

אם כן, חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה (בטכנולוגיית RNA שליח) ושל ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה זניקה (בטכנולוגיית הווקטור הנגיפי) כבר שינוי את תמונת ההתמודדות והפחיתו בכל העולם את שיעורי הסובלים מתסמיני קורונה חריפים ואת מספרי הנפטרים במדינות העולם מקורונה. החיסונים איפשרו את פתיחת השמיים ואת חזרתם לעבודה של סקטורי התיירות והנופש במדינות שונות בעולם ותחת הגבלות כמו בדיקות קורונה ותעודות מתחסן בין לאומיות. נכון להיום, במרבית מדינות העולם מי שקיבל שני חיסונים בלבד נחשב מחוסן באופן מלא, ואילו בישראל מתחיל ממש בימים אלה סבב חיסון בוסטר שני, זה יהיה החיסון הרביעי, שמקבלים כעת מי שנמצאים בקבוצות סיכון לחלות בקורונה ובני 60 ומעלה.  ניראה כי את הבוסטרים של שני החיסונים אנחנו נמשיך לקבל כל חצי שנה עד חלוף הסכנה.

לצד ההשלכות המשמעותיות של חיסונים בכמעט כל מדינה בעולם, והחדשות האופטימיות עם אישור התרופות לטיפול במי שחלו בקורונה ומציגים תסמינים, אנחנו רואים שהווריאנט האחרון מביא עימו גל של תסמינים שהם בממוצע (אך לא תמיד כמובן) חריפים פחות מאלה שראינו בגלי ווריאנטים קודמים של נגיף הקורונה. הנבואה ניתנה לשוטים, אולם אנחנו תקווה כי שלושת אלה הם הסימנים לסוף ימי הקורונה ולחזרה שלמה לשיגרה של עולם פתוח ונטול דאגות בריאותיות.