מיפוי לב (Nuclear Stress Test, Myocardial Perfusion Imaging) הוא הליך רפואי מרכזי בתחום הקרדיולוגיה, שמבוצע לצורך עמידה על אספקת הדם ללב ולהערכת תפקוד שריר הלב. המיפוי נערך כבדיקת הדמיה, אשר לפניה מוזרק לדמו של הנבדק חומר סימון רדיואקטיבי שפולט קרינה בשיעור נמוך. החומר המוזרק מגיע דרך מחזור הדם גם אל עורקי הלב, ונספג בתאים שלהם.
מצלמה מיוחדת הרגישה לחומר רדיואקטיבי מצלמת תמונות וסרטונים של אזור הלב, שבאמצעותם ניתן להעריך את זרימת הדם ללב ואת תפקוד האיבר ומידת חיותו – אזורים בלב שאספקת הדם אליהם משובשת בעקבות היצרות עורק או חסימתו, קולטים כמות פחותה של חומר הסימון הרדיואקטיבי לעומת אזורים המקבלים אספקת דם תקינה, ומסומנים בכמות רבה של חומר סימון.
הדבר מתגלה בנקל בצילומים, מלמד על האזורים שבהם שריר הלב נפגע, אם הלב מתכווץ באופן תקין, ומאפשר איתור מוקדם של שיבושים בזרימת הדם ללב או קיום חסימות שעשויות להוביל לאוטם בשריר הלב. כמו כן המיפוי מאפשר לברר אם שריר הלב חווה התקף לב בעבר.
זקוקים לעוד מידע? התייעצו לגבי מיפוי לב וקבעו תור מהיר כבר עכשיו בטלפון: 073-7814896
הגורמים לעריכת מיפוי לב
תכליתו של מיפוי הלב היא לקבל תמונת מצב באשר לחומרת השיבוש באספקת הדם ללב, שבעקבותיה יחליט הרופא המטפל אם יש צורך בהמשך בירור בדרך של ביצוע פעולה כירורגית פולשנית. הליקוי באספקת הדם ללב מושווה למצב של אספקת דם ללב כשהלב תקין. במקרים שבהם הירידה באספקת הדם מאובחנת כקלה ובלתי מסוכנת, לא יוחלט על ביצוע הליך פולשני בדמות צנתור לבבי לפתיחת החסימה, אלא על מתן טיפול תרופתי שמרני.
נהוג להפנות מטופל לביצוע מיפוי לב בנסיבות אלה: להערכת מצב עורקי הלב בקרב נבדקים המצויים בסיכון מוגבר לבעיות בלב, זאת טרם החלטה על ניתוח או הנחיית המטופל לביצוע פעילות גופנית; לבירור הסיבה לכאבים בחזה או לתחושת החמרה בתעוקת לב; לאחר שבוצע צנתור לב אבחוני – לקבלת החלטה אם יש צורך להתקדם לצנתור לב טיפולי או שניתן להסתפק בטיפול תרופתי; לעמידה על מצב הלב לאחר אירוע אוטם בשריר הלב וכן לצורך הערכת יעילות הטיפול שקיבל הנבדק לבעיה בעורקי הלב, דוגמת צנתור טיפולי, ניתוח מעקפים או תרופות.
האם מיפוי לב מסוכן?
ככלל, מיפוי לב מוכר כבדיקה בטוחה, בעלת אחוז נמוך של סיבוכים שעשויים להתפתח בעקבותיה ולסכן את הנבדק. שעה שהנבדק סובל ממחלות לב ייתכן כי במהלך הזרקת חומר הסימון הרדיואקטיבי, אשר גורם להגברת פעילות הלב, יחוש הנבדק כאב בחזה, כמו גם בעת ביצוע המאמץ הגופני כחלק משלב בדיקת המאמץ במסגרת המיפוי.
סיכון נוסף הוא בחשיפה לקרינה מייננת – במהלך הבדיקה, עקב השימוש בחומר הסימון הרדיואקטיבי, הנבדק נחשף לכמות מצומצמת של קרינה מייננת אשר שיעורה אינו מזיק. מעריכים כי התועלת בבדיקה עולה על הסיכון הכרוך בחשיפה לכמות הקרינה הקטנה במסגרתה. החומר הרדיואקטיבי מופרש מהגוף במתן שתן, ומתפנה כליל מהגוף בתוך יום או יומיים. לכן, בסיום הבדיקה מומלץ לשתות כמות רבה של נוזלים. שעה שהנבדקת בהיריון או מניקה, יש ליידע את הרופא המטפל על כך, ובמידת האפשר מומלץ לדחות את ביצוע הבדיקה או לבחון דרך חלופית, כדי לא לסכן את העובר/ התינוק.
במקרים נדירים בלבד ביצוע הבדיקה מוביל להפרעת קצב מסכנת, שינויים משמעותיים בלחץ הדם, קוצר נשימה או התפתחות התקף לב. גם ההסתברות לתופעות לוואי בעקבות הבדיקה קטנה ביותר – לעיתים רחוקות מתפתחת אצל הנבדק תגובה אלרגית לחומר הסימון, וגם אם מופיעה כזו הייא לרוב קלה ומתבטאת בנפיחות מקומית או פריחה. הטיפול שניתן במצב זה הוא בחומר נוגד אלרגיה, וביצוע הבדיקה נדחה למועד מאוחר יותר, עם הנחיה להשתמש בחומר סימון אחר. במקרים נדירים מאוד יפתח המטופל תגובה אלרגית מסכנת חיים.
כמו כן, לעיתים ייתכן כאב באזור שבו העירוי מוחדר לווריד, וישנו סיכוי קל להתפתחות זיהום או דימום באזור זה. בכל מקרה, על הנבדק לדווח לצוות הבודק אם במהלך הבדיקה או אחריה הוא חש דופק מוגבר, אי-נוחות או כאב בחזה, קוצר נשימה, סחרחורת או חולשה וכן אם התפרצה אצלו פריחה.
בדיקת מיפוי לב במאמץ ע"י המומחים הטובים בארץ! התקשרו כבר עכשיו: 073-7814896
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
