עיבוי שפתיים: מה כדאי לדעת על התהליך

מה נדרש לעשות כדי לקדם את הטיפול?

ראשית, כיוון שכיום ההיצע בתחום זה רב ומטפלים רבים עוסקים בו, כדאי לקבל המלצה על כירורג המתמחה בפלסטיקה ובאסתטיקה או על רופא העוסק בתחום האסתטיקה, בעל ניסיון ומומחיות בטיפולי עיבוי שפתיים. בחירה ברופא מיומן ומקצועי מצמצמת באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות סיבוכים במהלך הטיפול ולאחר סיומו. 

לקראת הטיפול על המטופלת להיפגש עם הרופא. בפגישה מציגה המטופלת לרופא את העיצוב שבו היא מעוניינת. הרופא מסביר לגבי שיטות הטיפול האפשריות וחומרי המילוי המוצעים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ויחד הם מקבלים החלטה לגבי חומר המילוי הנבחר. באותו מעמד חשוב לוודא שהמטופלת אינה אלרגית לאותו חומר.  

על אודות הטיפול

הליך עיצוב שפתיים ומילויין מבוצע תחת הרדמה מקומית, הניתנת למטופלת באמצעות משחת אלחוש או על ידי זריקה. במהלך הטיפול, שמשכו עד כחצי שעה, מוזרק לשפתיים חומר מילוי, במטרה לעבותן. 

החומרים הנפוצים המשמשים לעיבוי שפתיים הם: 

• חומצה היאלורונית – החומר הפופולרי ביותר לעיבוי שפתיים, שנמצא כבטוח ביותר לשימוש באזור השפתיים. מוכר גם בשמות ג'ובידרם או רסיטלן. חומצה היאלורונית היא מרכיב טבעי ברקמות החיבור ובסחוס של בעלי חיים. לאחר הזרקתו, החומר מחזיק מעמד לפרק זמן של בין חצי שנה לשנה. במידת הצורך, חומצה היאלורונית היא היחידה מבּין חומרי המילוי שניתן להמיסה. 
• סיליקון – השימוש בחומר זה למטרת עיבוי השפתיים היה נהוג בעבר. עם השנים רופאי אסתטיקה הפסיקו להשתמש בו כמעט לגמרי, כיוון שהתוצאות המתקבלות בשימוש בסיליקון נראות לרוב מוגזמות ומלאכותיות. טעם נוסף שבגללו הופסק השימוש בסיליקון הוא תגובות דלקתיות שחומר זה עשוי לעורר, גם בחלוף שנים ממועד הזרקתו. אם בכל זאת נבחר הסיליקון כחומר מילוי, השפתיים בונות סביבו רקמה אשר יוצרת את אפקט העיבוי. להשגת תוצאה סופית יש לבצע כמה סבבי הזרקה, ולהמתין לפחות כשלושה חודשים עד שהאפקט נראה לעין. 
• ביו אלקמיד – חומר זה הוא מילוי עורי קבוע שנעשה בו שימוש באזורים שונים בפנים. יתרונו המרכזי הוא שהטיפול בו מבוצע פעם אחת, ואין צורך לחזור לטיפולים נוספים. מתוצאות הטיפול בביו אלקמיד אפשר ליהנות בחלוף כמה ימים, כאשר הנפיחות הראשונה נעלמת. 
• שומן – הזרקת שומן כחומר מילוי לשפתיים מתבצעת לעיתים רחוקות, בדרך כלל כחלק מטיפול מילוי כללי באזור הפנים.

חלק מחומרי המילוי נספגים מהר, וחלקם לאט. כך או אחרת, אם מבקשים לשמור על מראה שפתיים מלאות יש לחזור על הטיפול אחת לתקופה. 

תופעות לוואי בסיום הטיפול וסיבוכים אפשריים

לאחר הטיפול עשויים להיווצר גושים, שטף-דם תת-עורי וכן נפיחות מקומית שיכולה להוביל לאי-נוחות קלה באכילה בסמוך לסיום הטיפול. כל אלה חולפים לרוב בטווח שנע בין כמה שעות לכמה ימים.

הסיבוכים שעלולים להתפתח הם בעיקר לאחר עיבוי השפתיים בסיליקון או ביו-אלקמיד: כשחומר העיבוי שבו נעשה שימוש הוא סיליקון, ישנהּ סכנה להתפתחות גושים נוקשים בשפתיים – תופעה המכונה סיליקונומה, מתרחשת בקרב כעשירית מהמטופלות. סכנות נוספות בעקבות שימוש בסיליקון הן התפתחות תגובה אלרגית, וכן נדידה של החומר בגוף. כדי להפחית את הסיכון להתפתחות סיבוכים אלה על הרופא המטפל להקפיד להזריק כמויות קטנות של סיליקון, בהפרשי זמן ממושכים.

כשחומר העיבוי שבו נעשה שימוש הוא ביו-אלקמיד, הסיבוכים האפשריים הם תזוזה של השתל לאורך השנים – לרוב מדובר בתזוזה קטנה, אך לפעמים נדרש טיפול מתקן. הסיבוך האפשרי השני הוא התפתחות זיהום – כדי למנוע זאת נהוג לתת אנטיביוטיקה למטופלת שעברה טיפול בחומר זה.