פיקולקס: מרוקן הקיבה הנפוץ לקראת בדיקת קולונוסקופיה

קולונוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול. במסגרת הבדיקה מבוצעים סריקה ואבחון של המעי הגס וחלקים מהמעי הדק במטרה לזהות דלקות שונות, ולאתר טחורים ופוליפים וכן גידולים שפירים או ממאירים. לבדיקת קולונוסקופיה חשיבות באבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, וככלל, מומלץ לבצעה מגיל 50. בהתקיים היסטוריה משפחתית של סרטן המעי מומלץ על ביצוע הבדיקה מגיל 40 או בגיל הקטן בעשור מזה שבו בן המשפחה חלה. 

אנשים נוספים אשר מופנים לביצוע בדיקת קולונוסקופיה הם מי שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה, וכן במקרים של דימומים רקטליים, אנמיה, חוסר תיאבון וירידה בלתי מוסברת במשקל. 

מומחים רלוונטיים

גורם מרכזי המשפיע על יעילות בדיקת קולונוסקופיה הוא מידת ההתרוקנות המוקדמת של המטופל לפני ביצועה. המטרה היא שהמטופל יגיע לבדיקה כשהמעי שלו מרוקן באופן מרבי – מה שתורם לשיפור יכולת אבחון הממצאים במהלך הבדיקה, ומקצר את משכה. לצורך כך, בימים שלפני הבדיקה על המטופל להימצא בדיאטה קפדנית שבמסגרתה עליו לצרוך מזונות קלים ורכים, וכן דלים בסיבים תזונתיים. 

נוסף על כך, ביממה שלפני הבדיקה המטופל נדרש להשתמש בחומר משלשל או בחוקנים. אחד מסוגי החומרים המרוֹקנים המצויים בשימוש נפוץ כחלק מהכנה לקראת הבדיקה, הוא פיקולקס (Picolax). 

הבדיקה עצמה היא פולשנית וכרוכה באי-נוחות, לכן מבצעים אותה כשהנבדק מצוי תחת השפעת חומרי טשטוש. במסגרת הבדיקה מוחדר למעי הגס של הנבדק, דרך פי הטבעת, קולונוסקופ – מכשיר גמיש שבקצהו מצלמה, המקרינה את הממצאים מדפנות המעי על גבי מסך חיצוני. במהלך הבדיקה הרופא מוליך את הקולונוסקופ לאורך המעי הגס וחלק מהמעי הדק. לאורך ההליך הרופא יכול לחסום דימומים, להסיר פוליפים וליטול דגימת רקמה (ביופסיה). בסיום הבדיקה המטופל נשאר להתאוששות בת כשעה, שלאחריה הוא משוחרר הביתה בליווי אדם נוסף. 

על אודות התכשיר פיקולקס

התכשיר פיקולקס מיועד לריקון המעי לפני בדיקות שונות דוגמת אנדוסקופיה, רנטגן, ניתוחים מסוגים שונים וכן בדיקת קולונוסקופיה. חשוב להדגיש כי אין מדובר בחומר משלשל במקרי עצירות. פיקולקס הוא תמיסה המכילה מגנזיום ציטרט וסודיום פיקוסולפט. חומרים אלה מורידים את רמת הספיגה של מים ואלקטרוליטים, ומעלים את מידת התנועתיות של המעי. התרופה, בטעם לימון, ניתנת כאבקה להמסה, בשתי שקיות, ומצריכה קבלת מרשם רפואי. 

כדי להכין את התמיסה יש לערבב היטב שקית אחת של אבקה בכוס מים קרים, עד להמסה מלאה. לאחר שתיית ספל אחד עם התמיסה, יש לשתות כמות של שני ליטרים מים, כוס אחת מדי רבע שעה, עד להשלמה לכמות של שמונה כוסות מים. המטופל העומד לפני ביצוע בדיקת קולונוסקופיה מקבל מהמכון הרפואי או מבית החולים שבו הוא עתיד לבצע את הבדיקה הנחיות מדויקות לגבי שתיית שני ספלי הפיקולוקס והנוזלים שלאחר מכן, לפי לוח זמנים מפורט בהתאם למועד ביצוע הבדיקה. חשוב להקפיד לשתות את החומר עד תום כדי להבטיח תוצאות אופטימליות בעת ביצוע הבדיקה. 

טרם הבדיקה והשימוש בתכשיר פיקולקס, המטופל נדרש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית שלו, בפרט על מחלות כליות, מחלות לב, מחלות מעיים ואפילפסיה. כמו כן על המטופל לדווח לרופא על תרופות שהוא נוטל בקביעות, ולקבל את הנחיות הרופא לגבי אופן השימוש בתרופה מסוימת לקראת ביצוע הבדיקה, או הפסקת נטילתה. 

תופעות לוואי אפשריות בעקבות נטילת פיקולקס

לאחר נטילת התכשיר עשויות להופיע בחילות. במקרה של הקאה, יש לדווח לרופא המטפל. 
נוסף על כך התכשיר גורם ליציאות מוגברות ותכופות, ולשלשול. אם השלשול מסב למטופל אי-נוחות רבה, עליו לדווח על כך לרופא המטפל. 

פרוצדורות שעשויות לעניין אותך