תסחיף ריאתי חמור: צנתור חדשני הציל את חייה של מטופלת

בחלק גדול של המטופלים המפתחים תסחיף ריאתי, מדובר בתסחיף קל שהטיפול הנחוץ והמקובל בהםומחייב מתן תוך-ורידי או אפילו פומי במדללי דם בלבד. במצב של הופעת תסחיף גדול יותר, בשל חסימה על ידי פקיק מסיבי יותר, ואפילו כשהחולה יציב מבחינת ערכי לחץ הדם, אך ישנם סימנים המעידים על עומס על החדר הימני של הלב, תיתכן הפחתה קשה בזרימת הדם לריאות. מה שמחייב טיפול תרופתי אגרסיבי יותר, המכונה טיפול תרומבוליטי, על מנת להמיס באופן פעיל את הפקיק.

במקרים נדירים ואקוטיים, כאשר הטיפול הקונבנציונלי לא מספק או לא ניתן לביצוע, ניתן לשקול ביצוע ניתוח כירורגי דחוף לשליפת קרישי הדם.

המטופלת, בת 64, הגיעה למרכז הרפואי הלל יפה כשהיא סובלת מקוצר נשימה קשה, חמצון ירוד ותפוקת לב מופחתת. היא סבלה מתסחיף ריאתי על פי החשד הקליני בקבלתה למחלקה לרפואה דחופה, הובהלה למכון הדימות לשם ביצוע בדיקת סי טי של עורקי הריאות. בבדיקה זו נצפו פגמי מילוי גדולים בעורקי הריאות - ממצאים אשר אישרו את האבחנה הראשונית.

בבדיקת אקו לב נמצא כי החדר הימני של הלב של המטופלת מוגדל מאוד והתכווצותו ירודה - מה שמעיד על פגיעה בשריר הלב עם סימני עומס וקושי של החדר הימני של הלב בהזרמת הדם. היא טופלה בנוגדי קרישה כמקובל, אך בשל העדר שיפור מספק במצבה, הוחלט לבצע הליך פולשני להמסת קרישי הדם.

תסחיף ריאתי – מתי ולמה זה מתרחש?

מערכת הלב וכלי הדם נדרשת לעמוד בעומסים כבדים, בעיקר בזרימת הדם לגפיים הרחוקות, ובמיוחד במצב של השמנת יתר שבה עודף שומנים בדם העלולים לייצר קריש דם או "גוש" שצף עם זרם הדם בוורידים. תסחיף הוא קריש דם, בדרך כלל צבר של תאי שומן הנסחפים בזרם הדם והמפחיתים עד כדי חוסמים לחלוטין את זרם הדם בעורקים מסויימים. כשהתסחיף מתרחש באזורים פחות מרכזיים, כמו למשל באזור הרגליים, התוצאה היא פגיעה בקצב הזרימה של הדם, נמלול, "הירדמות" של הרגל, ואפילו כאבים, ואבחון הבעיה מאפשרת טיפול בה. כאשר התסחיף משפיע על זרימת הדם לאיברים חיוניים, כמו למשל לריאות, לעיתים ההשפעה היא מיידית והרסנית.

תסחיף ריאתי היא חסימה של זרימת הדם באחד מכלי הדם הראשיים המובילים דם אל הריאות. התהליך יכול להתרחש באיטיות ועל פני זמן אולם במקרים רבים הוא מתרחש באופן מיידי ומחייב טיפול רפואי בהול. מדובר במצב מסכן חיים שללא טיפול רפואי מתאים יגרום לנזקים לצמיתות ואף למוות.

מהם הגורמים לתסחיף ריאתי ומי בסיכון לפתח אותו?

תסחיפים בכלל נוטים להתרחש במצב של הפרעה לזרימת הדם או במצב של שומניות יתרה בכלי הדם. בכשני שלישים מהסובלים מתסחיף ריאתי ניתן לאתר גם פקקת ברגליים, כלומר, הפרעה בזרימת הדם באזור הרגליים עם נפיחות וכאבים אופייניים, בדרך כלל בשוקי הרגליים (החלק התחתון של הרגל, מתחת לברך ומעל הקרסול). אם כן, החשופים במיוחד לתסחיפים (שעלולים להגיע לריאות) הם:

• בני שישים ומעלה
• מי שסובלים ממחלות לב וכלי דם, וספציפית מאי ספיקת לב
• מי שסובלים מהיפרלפידמיה – שיעורים גבוהים של שומנים וכולסטרול בדם
• מי שסובלים מהשמנת יתר
• מי שלא מקפידים על שיגרת פעילות גופנית מספקת
• מעשנים
• מחלימים ממחלות שפגעו בתנועתיות הרגליים והגוף, אפילו במקרה של החלמה משבר מורכב
• מי שטסים לעיתים קרובות בטיסות ארוכות
• נשים בהריון ומייד לאחר ההריון

גם מי שחולים בקרישיות יתר או שמחלימים מסרטן נמצאים בקבוצת סיכון.

בתמונה: פרופסור מייזל בחדר צנתורים של הלל יפה

איך מזהים תסמינים ראשונים של תסחיף ריאתי?

קשה לזהות תסחיף ריאתי באמצעים ביתיים. התסמינים השכיחים הם קוצר נשימה קשה, שיעולים וכיח דמי. בדרך כלל יתוארו כאבים בחזה, בעיקר בעת שאיפה עמוקה. כשהתסחיף הריאתי חוסם חלק ניכר מכלי הדם המוביל דם לריאות, נראה גם דופק מואץ, חולשה, התנשפות, בהלה כללית ואפילו התעלפות.

האבחנה הרפואית של תסחיף ריאתי מבוססת בדרך כלל על בדיקת CT של הריאות לאחר הזרקת חומר ניגוד. בדיקות מעבדה המכונות D-Dimer עשויות לספק מידע עלקיום קרישי דם מבוססי חלבון בגוף. ניתן לאבחן פקקת של הרגליים באמצעות בדיקת אולטרסאונד, בחלק מן המקרים יתבקש המטופל גם לבצע בדיקת אקו לב שתעריך את הסיכון לאי ספיקת דם ללב כתוצאה מקרישי הדם.

איך מטפלים בתסחיף ריאתי?

בטיפול בתסחיפים וקרישי דם, המטרה היא תמיד להגיע לאבחון מיטבי בזמן, על מנת לאפשר טיפול מיטבי בהיווצרות הקרישים ולמנוע מצב של תסחיף ריאתי וטיפול חירום. הטיפול בקרישי דם מבוסס על מדללי דם (כמו קומדין). במקרים חריפים יותר של תסחיף ריאתי ייתכן טיפול במדללי דם בהזרקה מיידית ותחת מעקב קרוב.

במקרים דחופים של תסחיף ריאתי מסכן חיים, יינתנו תרופות ממיסות קרישי דם או שיוחלט לבצע צנתור ריאתי במסגרת ניתוח חירום. מקרים אלה מהווים קצת פחות מ – 50% מהמקרים המדווחים של תסחיפים ריאתיים.

"אין ספק כי הטיפול הציל את חייה של המטופלת"

פרופ' שמחה מיזל, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי הלל יפה, שביצע את הפעולה יחד עם פרופ' אריאל רוגין, מנהל מערך הלב וד"ר מג'די סעאדה, רופא בכיר במחלקה.  ציין כי לאחר שהמטופלת לא הגיבה כראוי לטיפול הקונבנציונאלי באמצעות נוגדי קרישה, ביצעו בה פעולה פולשנית, חדשנית ביותר, הכוללת שימוש בצנתרים המונחים לריאות תוך בקרת שיקוף.

לתוך הצנתרים האלו, המוחדרים לעורקי הריאה, מושחלים מתמרי אולטרסאונד הפועלים במשך 6 שעות תוך הזלפת מינון נמוך של תכשיר תרומבוליטי להמסת קרישי הדם שנוצרו. כיוון שהמטופלת הגיבה באופן חלקי לטיפול של נוגדי הקרישה הוחלט לבצע פעולת צנתור פולשנית כדי לאפשר טיפול מידי ואפקטיבי ולמנוע סיבוכים ארוכי טווח. ההליך למעשה היווה פתרון מהיר וחלופי לניתוח",

ד"ר' סעאדה הוסיף: "אין ספק כי הטיפול הציל את חייה של המטופלת. כעבור מספר ימים חל שיפור משמעותי במצבה והמטופלת שוחררה לביתה במצב טוב. אנו ממשיכים לבצע מעקב קליני והדמיתי למטופלת והיא מרגישה מצוין".

האם תסחיף ריאתי עלול לחזור על עצמו?

חשוב לדעת כי תסחיף ריאתי ראשון מגדיל את הסיכוי להתמודדות עם קרישי דם, תסחיף ריאתי ואי ספיקת לב בעתיד – עד 30% ממי שסבלו מתסחיף ריאתי יסבלו מתסמינים של קרישי דם שוב בעתיד, וכ – 10% מהם צפויים לסבול מהתקפת לב (אוטם בשריר השלב) בתוך עשור. על כן חולים שאובחנו כסובלים מקרישי דם או מתסחיף ריאתי מוכרחים לשמור על מעקב רפואי ולהיות ערים במיוחד לכל תסמין של תסחיף ריאתי, קוצר נשימה, פעילות לבבית שונה מהרגיל, וכדומה. בנוסף למעקב קבוע יומלץ בדרך כלל על נטילת מדללי דם באופן יום יומי.

המלצות לאורח חיים בריא אצל מי שסבלו מתסחיף ריאתי

שגרת חיים בריאה עשויה לשפר משמעותית את הפרוגנוזה במקרים של קרישי דם. הנה כמה המלצות למי שכבר חלו בתסחיף ריאתי או למי שנמצאים בסיכון:

• הקפידו על משקל גוף תקין, על שיעורים בריאים של שומנים וכולסטרול בדם ועל צריכה מרובה של ירקות וסיבים תזונתיים
• חשוב להקפיד על שגרת של פעילות גופנית בהתאם ליכולת
• חשוב להקפיד על תנועה לאורך היום. מי שעובדים בישיבה, מומלץ שישתדלו לקום לפחות אחת לשעה  להתנועע למשך חמש דקות.
• על מנת לשמור על דילול בריא של הדם, חשוב לשתות מים בכמות מתאימה, בדרך כלל ההמלצה היא על ליטר וחצי של מים ביום בתקופת החורף ועד שני ליטרים של מים בקיץ.
• גרבי לחץ מסייעות במניעת היווצרות קרישי דם ברגליים אצל מי שנוטים לסבול מכך, במיוחד בטיסות או לקראת ישיבות ארוכות.
• חשוב להקפיד על נטילת מדללי דם בהתאם למינון המומלץ במידת הצורך.