/
טיפים רפואיים
/
רשלנות רפואית

מידע חשוב על רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא סוג מסוים של עוולת הרשלנות, עוולה מתחום דיני הנזיקין היוצרת חבות אצל מי שמבצע אותה לפצות את מי שנגרם לו נזק כתוצאה מכך. בניסוח חופשי, עוולת הרשלנות מוגדרת בפקודת הנזיקין כמעשה שאדם נבון וסביר לא היה עושה באותן נסיבות. חשוב להדגיש שגם הימנעות מפעולה עשויה להוות רשלנות אם אדם נבון וסביר דווקא כן היה מבצע פעולה כזו או אחרת תחת אותן נסיבות. עוד חשוב להבין שלמעט במקרים חריגים המוגדרים בחוק, התנהגות רשלנית כשלעצמה אינה מספיקה כדי לזכות בפיצויים. ניתן לתבוע פיצוי רק אם אותה רשלנות גרמה לנזק.

 

אם כך, ניתן להבין שכדי לקבל פיצוי בגין רשלנות רפואית צריך להוכיח שהייתה התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם זו שאפשר לצפות לה מבעל מקצוע נבון וסביר מקרב הצוות הרפואי (רופא, אחות, טכנאי וכו') וביחד עם זאת, יש להוכיח שרשלנות זו גרמה נזק. אם מסתבר שאכן הייתה רשלנות אשר גרמה נזק יש לאמוד את היקפו על מנת לקבוע את סכום הפיצוי שמגיע למי שנפגעו כתוצאה מהרשלנות. כלל מרכזי מתחום דיני הנזיקין הוא שפיצוי בגין עוולה יהיה בגובה המציב את מי שנגרם להם נזק במצב בו היו אם לא היה נגרם להם נזק זה

רשלנות רפואית לפי הדין הישראלי

בפקודת הנזיקין הישראלית מוגדרת רשלנות בלשון כללית בלבד. בנוסף, אין בחקיקה התייחסות מפורשת לרשלנות רפואית ולכן המצב המשפטי בנושא זה מושפע רבות מן הפסיקה (פסקי דין של שופטים במקרים שנידונו בערכאות שונות, כולל ערעורים שהגיעו עד בית המשפט העליון). 

בניסוח חופשי (לא כפי שהדברים מופיעים בפקודת הנזיקין עצמה) החוק מגדיר רשלנות כהתנהגות ברמת זהירות פחותה מזו שניתן לצפות, באותן נסיבות, מאדם נבון וסביר. בחוק מופיע במפורש שתיתכן עוולת רשלנות לא רק במעשה, אלא גם במחדל (אי נקיטת פעולה במקום בו אדם נבון וסביר היה נוקט כזו). 

בפסיקה הגדירו שופטים מבחנים שונים באמצעותם יש לקבוע אם התנהלות בעל מקצוע מן התחום הרפואי (רופא, אחות, לבורנטית, טכנאי רנטגן, פקיד קבלה בבית חולים וכו') פעל כפי שניתן לצפות מבעל מקצוע סביר. בכל הקשור לרשלנות רפואית ניכר שבתי המשפט נזהרים מאוד שלא להרחיב את היריעה יתר על המידה, זאת כדי לא ליצור מצב בו תיפגע היכולת של צוותים רפואיים להעניק טיפול בשל הצורך לבחון כל מהלך ולוודא שאין הוא חושף אותם לתביעה בגין רשלנות רפואית.

תחומים שבהם שמים דגש מיוחד הם בדיקות הריון ולידה, בהם חוסר תשומת לב לפרטים, עלולה לגרום נזק לעובר ולא רק לאם. כמובן שיש גם רשלנויות שונות בניתוחים מורכבים. חולים רבים פונים לרפואה הפרטית על מנת למנוע מצבים שבהם ינותחו בבתי חולים רגילים, וכך הם מקבלים את מלוא היחס ומלוא המידע הרפואי הרלוונטי.

טעויות של רופאים אינן בהכרח רשלנות רפואית

חשוב להבין שהעובדה שמטופל ניזוק בשל טעות שביצע איש צוות רפואי אינה כשלעצמה מספיקה כדי לקבוע שמדובר ברשלנות רפואית. רפואה אינה מדע מדויק, רופאים נדרשים לקבל החלטות בהסתמך על ידע וניסיון הנמצאים ברשותם, כל עוד הוענק טיפול שבעל מקצוע נבון וסביר עשוי היה לבחור בו אין מדובר ברשלנות רפואית אפילו אם בדיעבד מסתבר שהתקבלה החלטה לא מוצלחת, הטיפול לא עלה יפה ואולי אפילו בוצעו מהלכים שהסבו נזק למטופל, לעיתים עד כדי גרימת מותו.

רשלנות רפואית וחוק ההתיישנות 

חשוב לדעת שחוק ההתיישנות קובע שלא ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית אם חלפו מעל 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק. ישנם חריגים לכלל זה, כך למשל אם הנזק התגלה רק זמן מה לאחר שנגרם (לדוגמא- פיצוי על נזק שהתגלה שנתיים לאחר ניתוח ניתן לתבוע גם 9 שנים מיום ביצוע הניתוח). 

מאפיינים של תביעות רשלנות רפואית בישראל

כפי שפורט לעיל לא כל טעות רפואית או טיפול כושל נחשבים רשלנות רפואית. לכן, במסגרת תביעות רשלנות רפואית יש להוכיח תחילה קבלת טיפול שאינו עומד בסטנדרטים שניתן לצפות מבעל מקצוע נבון וסביר. בנוסף יש להראות שכתוצאה מאותה רשלנות נגרם נזק למטופל.

לבסוף, יש לאמוד את היקף הנזק שנגרם כדי לתבוע סכום פיצוי בהתאם. בהליכים משפטיים על רקע רשלנות רפואית ישמעו חוות דעת של עדים מומחים, פעמים רבות דעות עדים כאלה חלוקות ובית המשפט נדרש להחליט לפי איזו עמדה לפסוק.

סדרי גודל של סכומי הפיצוי ומה עדיף, פסק דין או פשרה?

סכומי הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית יכולים להגיע למאות אלפי ואף מיליוני שקלים, זאת משום שהנזקים בהם מדובר עשויים להיות בהיקף נרחב, נכות קשה, מוות מוקדם, פגיעה קשה באיכות החיים, בכושר ההשתכרות ועוד. הדרך לפסק דין עלולה להיות ארוכה, תביעת רשלנות רפואית עשויה להימשך 5 שנים ואף יותר.

חלק גדול מן התיקים מסתיימים בפשרה מול חברת הביטוח של המוסד הרפואי. ההערכה היא שכ- 70% ממקרי הרשלנות הרפואית בישראל כלל אינם מבשילים לכדי תביעה (המטופל אינו מודע לאפשרות לתבוע ולקבל פיצויים), כ- 20% מן המקרים מסתיימים בפשרה, כ- 5% מן התביעות נסגרות מסיבות אחרות ורק אחוז אחד מן המקרים מסתיימים בפסק דין.