כריתת כיס מרה
כל המידע הרפואי במדריך שלפניך ?כריתת כיס מרה – מתי הפרוצדורה נחוצה, כיצד היא מתבצעת ואיך בוחרים צוות רפואי מתאים
כריתת כיס מרה - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
כיס המרה מכיל נוזלי מרה, שיש להם תפקיד בתהליך העיכול (ובפרט בעיכול של שומנים). בתהליך היצירה והשחרור של נוזלי המרה, נאגרים לעיתים נוזלי המרה בצירוף מלחים ומתקשים לכדי אבנים בכיס המרה. מצב כזה של אבנים בכיס המרה, גורר אחריו מגוון תסמינים ופתולוגיות כמו כאבים ודלקות מקומיות. פעמים רבות, ניתוח לכריתת כיס המרה (Cholecystectomy) מאפשר העלמת התסמינים וחזרה לשיגרת חיים בריאה ונטולת כאב.
במאמר זה תקראו על:
- מהו כיס המרה, ומה תפקידיו בגוף?
- מחלות שעלולות להתפתח בעקבות אבנים בכיס המרה
- מתי נשקלת האפשרות לכריתת כיס המרה?
- ניתוח לכריתת כיס מרה במסגרת ציבורית או פרטית - איך בוחרים?
- סוגי ניתוחים – ניתוח פתוח וניתוח לפרוסקופי
- מהלך הניתוח
- ההחלמה מהניתוח
- ההצלחה והסיכונים בכריתת כיס מרה
בווידאו: הסבר על ניתוח כיס מרה מאת ד"ר נסים גרון
מהו כיס המרה, ומה תפקידיו בגוף?
כיס המרה הינו איבר קטן דמוי אגס, הממוקם בצד ימין של הגוף, מתחת לצלעות ובצמוד לכבד. נוזל המרה המיוצר בכבד, נאגר בכיס המרה ומופרש לאחר ארוחות. נוזל המרה, המופרש מכיס המרה אל התריסריון לאחר ארוחה, משמש בפירוק שומנים וקפאין בעיקר, ומסייע בסתירת החומציות הטבעית בקיבה בתהליך פירוק המזון.
מיצי המרה (או חומצות המרה), כפי ששמם מעיד עליהם, הם בעלי חומציות גבוהה, ובמקרים פתולוגיים הם מתגבשים לכדי אבנים קטנות המכילות שיעור גבוה של כולסטרול שלא פורק היטב. בחלק מהמקרים אבנים בכיס המרה אינן מורגשות, ובחלק אחר של המקרים אבנים בכיס המרה גורמות לכאבי בטן חזקים ולפתולוגיות משניות.
מחלות שעלולות להתפתח בעקבות אבנים בכיס המרה
היווצרות של אבנים בכיס המרה עלולה להפריע לתנועת מיצי המרה מן הכבד או אל התריסריון. עקב כך, תיתכן התפתחות של דלקת מקומית בכיס המרה או בדרכי המרה. תיתכן גם התפתחות של צהבת חסימתית (עקב חסימת דרכי המרה) או דלקת של הלבלב.
לצד פתולוגיות משניות אלה, אבנים בכיס המרה עלולות לגרום לנפיחות משמעותית של הבטן, לכאבי בטן עוויתיים חריפים, לעליית החום, לעלייה דרמטית של תאי הדם הלבנים, ואף להקאות, סחרחורות, חולשה וחסימת מעיים.
חשוב לדעת, כי אבנים בכיס המרה אינן נעלמות מעצמן – שינויים תזונתיים (ובראשן הפחתה משמעותית בצריכת כולסטרול ושומנים בתזונה) עשויים לסייע במקרים של אבני מרה קטנות כשהאסטרטגיה הטיפולית כוללת מעקב בלבד. עם זאת, יש אנשי מקצוע שימליצו על כריתת כיס מרה גם במקרה של אבנים בכיס המרה שאינן מוחשות, למניעת החרפה במצב.
מתי נשקלת האפשרות לכריתת כיס המרה?
אבחון של אבנים בכיס המרה מבוצע בעיקר על ידי תיאור התסמינים (התקשות של שרירי הבטן הימניים, כאב מקומי שמחריף בעת נשימה עמוקה, חום, ועוד) ובדיקת אולטרה סאונד.
כדאי לדעת כי בעוד אבנים בכיס המרה הן שכיחות (ומופיעות, על פי ההערכות, אצל עד 20% מהאוכלוסיה), רק בחלק קטן מן המקרים יתפתחו תסמינים. לצד זאת, כאשר עולה כי ישנן אבנים בכיס המרה, הבחירה אם לעבור ניתוח לכריתת כיס המרה אם לאו הינה בחירה אינדיווידואלית וישפיעו עליה נתונים אישיים של החולה כמו מחלות רקע, גיל ומגדר (התסמינים נפוצים יותר בקרב נשים), מצב בריאותי כללי ובפרט מוכנות המטופל לשקול שינויים תזונתיים שעשויים להאט את קצב ההתפתחות של האבנים.
ייתכן שיש הגיון בבחירה בכריתת כיס המרה גם כאשר אין תסמינים חריפים, בחלק מן המקרים.
בתמונה: היווצרות אבנים בכיס המרה, מה שגורם לכריתת כיס המרה
ניתוח לכריתת כיס מרה במסגרת ציבורית או פרטית - איך בוחרים?
כיום, ניתן לבצע ניתוח לכריתת כיס המרה במסגרת הרפואה הציבורית או במסגרת מוסדות לרפואה פרטית. באופן טבעי, בהינתן אבחון מתאים, עומדת בפני כל מטופל הזכות לקבוע ניתוח להוצאת כיס המרה ללא עלות בבית חולים ציבורי.
עם זאת, חשוב לדעת כי הבחירה לעבור את ההליך במסגרת פרטית מאפשרת יותר שיקול דעת והתאמה אישית לא רק של ההליך הניתוחי (או גישת הניתוח, בין אם פתוחה או בין אם לפרוסקופית), אלא גם את איכות וזמינות הליווי המקצועי לפני ולאחר הניתוח, במהלך ההחלמה. זאת ועוד: מטופלים רבים יעידו כי איכות האשפוז והסיוע הרפואי במוסדות פרטיים גבוהה יותר ביחס לזו המוצעת במוסדות הרפואה הציבורית.
אם אתם בוחרים לשקול את האפשרות לניתוח כריתת כיס מרה במסגרת רפואה פרטית, חשוב לבחור את המוסד הרפואי והצוות המטפל בשימת לב. בחינת ביקורות, סקירות מטופלים, ניסיון טיפולי ואפילו אבזור חדר הניתוח, יהיו כולם צעדים בדרך לבחירת המקום המתאים ביותר עבורכם, להליך כריתת כיס המרה. ביטוחי בריאות משלימים ופרטיים מספקים בדרך כלל כיסוי חלקי או מלא לניתוח כריתת כיס מרה במסגרת פרטית.
סוגי ניתוחים לכריתת כיס המרה – ניתוח פתוח וניתוח לפרוסקופי
הגישה הלפרוסקופית לביצוע הליכים כירורגיים מאפשרת מניפולציות על כיס המרה – ללא פתיחה מלאה של הבטן, ללא חתך לאורך הבטן ובתהליך החלמה קצר יותר. ביחד עם זאת, היא דורשת התמקצעות של הצוות הרפואי וציוד מתאים.
בגישה הלפרוסקופית מבוצע הניתוח דרך ארבעה חתכים קטנים (אחד מעל הטבור, אחד מתחת לעצם החזה, ושניים מתחת לצלעות). דרך החתכים מוכנסת מצלמה זעירה בהנחיית סיב אופטי, והרופא המנתח פועל תוך צפייה בחלל הבטן דרך מסך בחדר הניתוח. טרם תחילת ההליך, יוזרם אל חלל הבטן גז (פחמן דו חמצני) שיאפשר ניפוח של חלל הבטן והתמצאות נוחה יותר, תוך הקטנת האפשרות לנזק לאיברים סמוכים.
בחלק מן המקרים, גם כאשר ההליך מתחיל כהליך בגישה לפרוסקופית, מתגלה כי משיקולים רפואיים כדאי לעבור להליך ניתוחי בגישה פתוחה – תוך ביצוע חתך לאורך הבטן. מהלך ההחלמה, כאמור, הוא קצר יותר בניתוחים המבוצעים בגישה הלפרוסקופית, כמו גם משך האשפוז לאחר הניתוח: בין יום ליומיים, אל מול כארבעה ימים בניתוחים בגישה פתוחה.
מהלך הניתוח
ניתוח כריתת כיס מרה מבוצע בהרדמה כללית ואורך עד שעתיים בדרך כלל (בגישה הלפרוסקופית ייתכן הליך ארוך מעט יותר). בניתוח בגישה פתוחה מבוצע חתך אחד בדופן הבטן העליונה, ובהליך הלפרוסקופי מבוצעים מספר חתכים קטנים. כיס המרה מופרד בעדינות מן האיברים הסמוכים, כלי דם וצינורות המרה, ומוצא מן הגוף.
מהלך ההחלמה מהניתוח
ההחלמה מניתוח כריתת כיס מרה אורכת מספר ימים. בדרך כלל כבר ביום הניתוח ילווה המטופל לרדת מן המיטה וללכת, מכיוון שתנועה ופעילות גופנית, גם אם מתונה, היא בעלת חשיבות גבוהה לחזרה של מערכת העיכול לתפקוד מיטבי. כ- 48 שעות לאחר הניתוח, יוצא הנקז ובדרך כלל יתאפשר למטופל להתקלח לראשונה.
ביום שלאחר הניתוח ניתן בדרך כלל להתחיל לשתות ולאכול, הדרכה לתזונה מתאימה תינתן על ידי הצוות, ההדרכה המקובלת היא להתחיל במזונות רכים וקלים לעיכול ולהימנע מצריכת מזונות שומניים ועתירי כולסטרול.
כשבוע עד שבועיים מיום הניתוח תיקבע בדרך כלל פגישת מעקב, אז יוצאו התפרים או הסיכות ותיערך ביקורת פיזיולוגית לקביעת איכות ההחלמה והמשך מעקב על פי הצורך. כשלושה שבועות לאחר הניתוח ניתן לחזור בהדרגה לשגרת חיים מלאה, כולל פעילות גופנית בהתאם ליכולת, יחסי אישות, וכדומה.
ההצלחה והסיכונים בניתוח כריתת כיס מרה
רוב הרופאים ואנשי המקצוע מחזיקים בדעה כי ניתוח לכריתת כיס המרה הינו פתרון מומלץ במקרה של אבנים בכיס המרה, ואף במקרה של אבנים ללא תסמינים בכיס המרה, יש שיאמרו כי הניסיון להימנע מניתוח לכריתת כיס מרה רק דוחה את הניתוח, כמו גם עלול לגרום לניתוח בתנאים מורכבים יותר ולאחר סבל של המטופל.
בעוד מדובר בהליך מוצלח, עם סבירות נמוכה לסיבוכים (במיוחד כאשר הוא מבוצע בידי צוות מקצועי ומנוסה), ישנם סיכונים להליך שחשוב להכיר, ואלו הם:
הסיכונים הכרוכים בהרדמה
- זיהום מקומי
- דימום פנימי
- פגיעה באיברים הסמוכים כמו הטחול
- היווצרות קרישי דם
ברוב המכריע של המקרים, גם כאשר מתעוררים סיבוכים ניתן לספק מענה הולם בטיפול תרופתי. הליווי המקצועי הוא חשוב במקרים אלה, על מנת לבחור את המענה ההולם למצב. במקרים חריגים, מתעורר צורך בניתוח מתקן.
בדרך כלל מתעורר הצורך להסיר את כיס המרה בניתוח בעקבות דלקת חריפה של כיס המרה או בעקבות תסמינים שהופיעו על רקע היווצרות של אבני מרה. חשוב להבין כי לא כל מטופל המאובחן עם אבנים בכיס המרה מופנה באופן אוטומטי לניתוח וזאת כיוון שבמקרים רבים האבנים לא גורמות לתסמינים והסיכוי לסיבוך ארוך טווח הוא נמוך עד אפסי. לעומת זאת במקרים מסוימים הסיכוי לסיבוכים גבוה מאוד ולכן ניתנת עדיפות לפתרון הכירורגי.
רוב המקרים ניתוח לכריתת כיס המרה יבוצע באופן לפרוסקופי, כשהמנותח נמצא תחת הרדמה כללית (סמוך לתחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יוחדרו למערכת הדם שלו חומרי ההרגעה וההרדמה). בתחילת הניתוח יבוצעו בבטן של המטופל כשלושה חתכים קטנים, דרכם יוחדר ציוד הניתוח. בשלב הראשון יוזרם פחמן דו חמצני לחלל הבטן וזאת כדי שהמנתח יוכל לראות בצורה ברורה יותר את אזור הניתוח ולאחר מכן המנתח ינתק את כיס המרה מכלי הדם המזינים אותו ויסיר אותו בזהירות.
לאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מכאב בחתכי הניתוח ובאזור הכתפיים, עקב לחץ הגז על הסרעפת. כאב זה יחלוף תוך שעות עד ימים. הרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית. לניתוח זה סיכויי הצלחה של כ-95%.
לאחר הניתוח יש להישאר בבית החולים 1-2 ימים. לאחר ניתוח לפרוסקופי לעיתים ניתן להשתחרר כבר ביום לאחר הניתוח. יש צורך להתחיל בהליכה בהקדם האפשרי ויחד עם הצוות הרפואי יש לבצע תרגילים נשימתיים.
ניתן לשוב לשגרה תוך כשבועיים לאחר הניתוח. כשבועיים לאחר הפעולה מומלץ להמנע מפעילות פיזית מאומצת. במידה והמטופל סובל מתשישות או סחרחורת, מומלץ שימנע מנהיגה. יש להקפיד לשמור את אזור החתכים יבש ונקי. כשבועיים לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת ולהוצאת תפרים אצל המנתח במרפאת המחלקה. בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי