כריתת כיס מרה

מהו כיס המרה, ומה תפקידיו בגוף?

כיס המרה הינו איבר קטן דמוי אגס, הממוקם בצד ימין של הגוף, מתחת לצלעות ובצמוד לכבד. נוזל המרה המיוצר בכבד, נאגר בכיס המרה ומופרש לאחר ארוחות. נוזל המרה, המופרש מכיס המרה אל התריסריון לאחר ארוחה, משמש בפירוק שומנים וקפאין בעיקר, ומסייע בסתירת החומציות הטבעית בקיבה בתהליך פירוק המזון.

מיצי המרה (או חומצות המרה), כפי ששמם מעיד עליהם, הם בעלי חומציות גבוהה, ובמקרים פתולוגיים הם מתגבשים לכדי אבנים קטנות המכילות שיעור גבוה של כולסטרול שלא פורק היטב. בחלק מהמקרים אבנים בכיס המרה אינן מורגשות, ובחלק אחר של המקרים אבנים בכיס המרה גורמות לכאבי בטן חזקים ולפתולוגיות משניות.

מחלות שעלולות להתפתח בעקבות אבנים בכיס המרה  

היווצרות של אבנים בכיס המרה עלולה להפריע לתנועת מיצי המרה מן הכבד או אל התריסריון. עקב כך, תיתכן התפתחות של דלקת מקומית בכיס המרה או בדרכי המרה. תיתכן גם התפתחות של צהבת חסימתית (עקב חסימת דרכי המרה) או דלקת של הלבלב. 

לצד פתולוגיות משניות אלה, אבנים בכיס המרה עלולות לגרום לנפיחות משמעותית של הבטן, לכאבי בטן עוויתיים חריפים, לעליית החום, לעלייה דרמטית של תאי הדם הלבנים, ואף להקאות, סחרחורות, חולשה וחסימת מעיים. 

חשוב לדעת, כי אבנים בכיס המרה אינן נעלמות מעצמן – שינויים תזונתיים (ובראשן הפחתה משמעותית בצריכת כולסטרול ושומנים בתזונה) עשויים לסייע במקרים של אבני מרה קטנות כשהאסטרטגיה הטיפולית כוללת מעקב בלבד. עם זאת, יש אנשי מקצוע שימליצו על כריתת כיס מרה גם במקרה של אבנים בכיס המרה שאינן מוחשות, למניעת החרפה במצב.

מתי נשקלת האפשרות לכריתת כיס המרה?

אבחון של אבנים בכיס המרה מבוצע בעיקר על ידי תיאור התסמינים (התקשות של שרירי הבטן הימניים, כאב מקומי שמחריף בעת נשימה עמוקה, חום, ועוד) ובדיקת אולטרה סאונד.

כדאי לדעת כי בעוד אבנים בכיס המרה הן שכיחות (ומופיעות, על פי ההערכות, אצל עד 20% מהאוכלוסיה), רק בחלק קטן מן המקרים יתפתחו תסמינים. לצד זאת, כאשר עולה כי ישנן אבנים בכיס המרה, הבחירה אם לעבור ניתוח לכריתת כיס המרה אם לאו הינה בחירה אינדיווידואלית וישפיעו עליה נתונים אישיים של החולה כמו מחלות רקע, גיל ומגדר (התסמינים נפוצים יותר בקרב נשים), מצב בריאותי כללי ובפרט מוכנות המטופל לשקול שינויים תזונתיים שעשויים להאט את קצב ההתפתחות של האבנים.

ייתכן שיש הגיון בבחירה בכריתת כיס המרה גם כאשר אין תסמינים חריפים, בחלק מן המקרים.

בתמונה: היווצרות אבנים בכיס המרה, מה שגורם לכריתת כיס המרה

סוגי ניתוחים לכריתת כיס המרה – ניתוח פתוח וניתוח לפרוסקופי

הגישה הלפרוסקופית לביצוע הליכים כירורגיים מאפשרת מניפולציות על כיס המרה – ללא פתיחה מלאה של הבטן, ללא חתך לאורך הבטן ובתהליך החלמה קצר יותר. ביחד עם זאת, היא דורשת התמקצעות של הצוות הרפואי וציוד מתאים.

בגישה הלפרוסקופית מבוצע הניתוח דרך ארבעה חתכים קטנים (אחד מעל הטבור, אחד מתחת לעצם החזה, ושניים מתחת לצלעות). דרך החתכים מוכנסת מצלמה זעירה בהנחיית סיב אופטי, והרופא המנתח פועל תוך צפייה בחלל הבטן דרך מסך בחדר הניתוח. טרם תחילת ההליך, יוזרם אל חלל הבטן גז (פחמן דו חמצני) שיאפשר ניפוח של חלל הבטן והתמצאות נוחה יותר, תוך הקטנת האפשרות לנזק לאיברים סמוכים. 

בחלק מן המקרים, גם כאשר ההליך מתחיל כהליך בגישה לפרוסקופית, מתגלה כי משיקולים רפואיים כדאי לעבור להליך ניתוחי בגישה פתוחה – תוך ביצוע חתך לאורך הבטן. מהלך ההחלמה, כאמור, הוא קצר יותר בניתוחים המבוצעים בגישה הלפרוסקופית, כמו גם משך האשפוז לאחר הניתוח: בין יום ליומיים, אל מול כארבעה ימים בניתוחים בגישה פתוחה.

מהלך הניתוח

ניתוח כריתת כיס מרה מבוצע בהרדמה כללית ואורך עד שעתיים בדרך כלל (בגישה הלפרוסקופית ייתכן הליך ארוך מעט יותר). בניתוח בגישה פתוחה מבוצע חתך אחד בדופן הבטן העליונה, ובהליך הלפרוסקופי מבוצעים מספר חתכים קטנים. כיס המרה מופרד בעדינות מן האיברים הסמוכים, כלי דם וצינורות המרה, ומוצא מן הגוף.

מהלך ההחלמה מהניתוח

ההחלמה מניתוח כריתת כיס מרה אורכת מספר ימים. בדרך כלל כבר ביום הניתוח ילווה המטופל לרדת מן המיטה וללכת, מכיוון שתנועה ופעילות גופנית, גם אם מתונה, היא בעלת חשיבות גבוהה לחזרה של מערכת העיכול לתפקוד מיטבי. כ- 48 שעות לאחר הניתוח, יוצא הנקז ובדרך כלל יתאפשר למטופל להתקלח לראשונה.

ביום שלאחר הניתוח ניתן בדרך כלל להתחיל לשתות ולאכול, הדרכה לתזונה מתאימה תינתן על ידי הצוות, ההדרכה המקובלת היא להתחיל במזונות רכים וקלים לעיכול ולהימנע מצריכת מזונות שומניים ועתירי כולסטרול.

כשבוע עד שבועיים מיום הניתוח תיקבע בדרך כלל פגישת מעקב, אז יוצאו התפרים או הסיכות ותיערך ביקורת פיזיולוגית לקביעת איכות ההחלמה והמשך מעקב על פי הצורך. כשלושה שבועות לאחר הניתוח ניתן לחזור בהדרגה לשגרת חיים מלאה, כולל פעילות גופנית בהתאם ליכולת, יחסי אישות, וכדומה.