טיפולי פוריות

מה הם טיפולי פוריות, ומתי יודעים שיש לשקול כאלה?

המחזור החודשי של האישה הינו מחזור בן 28 ימים בדרך כלל, כאשר ימי הביוץ הם הימים הפוריים של כל אישה, והם מתרחשים כשבועיים לפני הווסת החודשית. במהלך ימי הביוץ, משתחרר זקיק אחד (לעיתים רחוקות שניים או יותר), אותו יוכל לפגוש זרע ולהפוך לזיגוטה – ביצית מופרית, אשר תשתקע ברירית הרחם המרופדת, ותתחיל בהרפתקה בת תשעת החודשים להפוך לתינוק.

בכל חודש נתון, הסיכוי של זוג המקיימים יחסי מין סביב למועד הביוץ עומד על 25%. במהלך שנה שלמה, הסבירות להיכנס להריון עומדת על כ-80%, ועוד 20% מהזוגות, צפויים להיתקל בבעיות פוריות ובעקבותיהן לפנות לטיפולי פוריות. לאחר בין שישה חודשים לשנה של ניסיונות תקינים להרות שלא צלחו, מומלץ לגשת לרופא המתמחה בפריון, לתחילת בירור רפואי בעניין הסיבה לעיכוב בכניסה להריון. 

תסמונות וסיבות לטיפולי פוריות

לאחר הפנייה לרופא פוריות מומלץ המתמחה בטיפולי פוריות, תתחילו בסדרה של בדיקות שנועדה לבודד את הבעיה הפיזיולוגית. לא תמיד ניתן להגיע לשורש הקושי להיכנס להריון, ואצל כ-30% מהזוגות לא נמצאת בעיה מכאנית או פיזיולוגית – מה שאומר שמבחינה רפואית, הם לחלוטין כשירים להיכנס באופן עצמוני להריון. ביחד עם זאת, בעיות פוריות הם לעיתים על רקע קשיים רגשיים או מנטאליים, וגם במקרים אלה נכון לעיתים לספק תמיכה רגשית לצד תמיכה רפואית – המסייעים להתגבר על הקושי ולהיכנס להריון.

בעיות הפוריות נחלקות למספר קטגוריות שכיחות:

• כ-35% מבעיות הפוריות מקורן באיכות הזרע
• כ-35% מבעיות הפוריות מקורן בכשלים פיזיולוגיים אצל האישה: היעדר ביוץ או ביוץ לא סדיר, תסמונת השחלות הפוליציסטיות, חסימה בחצוצרות, מבנה מכאני מאתגר של הרחם (כמו רחם חד או דו קרני, מחיצות ברחם וכדומה) ועוד
• כ-5% מבעיות הפוריות הן משניות לבעיות רפואיות אחרות, כמו חוסר איזון הורמונלי, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, משקל לא תקין, שימוש בסמים ועוד
• כאמור, בכ-30% מהמקרים, לא נמצאת סיבה פיזיולוגית לקושי להשיג הריון תקין.

החל מגיל 35, ככל שגילם של בני הזוג הוא מבוגר יותר – מומלץ לגשת לבירור רפואי בשלב מוקדם יותר של הניסיונות, כאשר אצל בני 40 ומעלה, ייתכן שכדאי לשקול קבלת תמיכה הורמונלית והגדלת הסיכויים להרות בכל מחזור של ביוץ באמצעות תרופות.

בדיקות אבחנתיות הקודמות לטיפולי פוריות

עוד לפני שנבחר הפרוטוקול הטיפולי לתמיכה בפוריות – תבוצע, כאמור, סדרה של בדיקות לצורך אבחון הבעיה. הנה כמה מן הבדיקות שייתכן שתתבקשו לעבור:

פרופיל הורמונלי - מרבית טיפולי הפריון מתחילים בפרופיל הורמונלי – בדיקת דם לאיתור רמות חריגות של הורמונים שיש להם חלק בתהליך ההפריה, ההתעברות וההריון:

• אסטרוגן – ההורמון המלווה את המחזור החודשי הנשי לצד ההורמון הנשי פרוגסטרון. בבדיקות פרופיל הורמונאלי נבדקות רמות האסטרדיול  - (Estrdiol) המופרש בשחלות.
• פרוגסטרון – הורמון המופרש בכמויות מוגברות בדם במהלך הריון (גם מייד לאחר ההתעברות). את רמת הפרוגסטרון בודקים בדרך כלל במהלך ימי הדימום של הווסת החודשית.
• טסטוסטרון – הורמון המין הגברי, המופרש גם אצל נשים במהלך הביוץ.
• TSH – הורמון בלוטת התריס, המאפשר לאתר חוסר איזון (תת פעילות או פעילות יתר) של בלוטת התריס, שנמצא כי הוא קשור בקשר ישיר לבעיות פוריות.
• FSH – ההורמון המרכזי בגירוי התפתחות ושחרור של זקיקים מהשחלות במהלך הביוץ.

ספירת זרע - כבר בשלבים הראשוניים של טיפולי פוריות, יתבקש הגבר לתת דגימת זרע לבדיקת מעבדה. הדגימה תשמש לבדיקת תאי הזרע של הגבר: ייבדקו נפח וכמות הזרע בנוזל הזרע, תנועתיות הזרעונים, המורפולוגיה של תאי הזרע (הצורה שלהם), דרגת הצמיגות של נוזל הזרע, ומשתנים נוספים.

חשוב לדעת, שבחלק גדול של המקרים, באיתור של בעיות בדגימת הזרע, ניתן להשביח את הזרע ולבצע הזרעה של זרעונים תקינים; או לבצע הזרעה חוץ גופית והחזרת עוברים - כך, ניתן להשתמש בזרע בעל מאפיינים פחות ממושלמים, להשגת הריון תקין.

הבדיקות שיש לבצע לפני טיפולי הפוריות אצל נשים - מדריך רפואי מצולם בוידאו

צילום רחם / היסטרוסקופיה - בדיקת צילום רחם הינה בדיקת הדמייה המבוצעת באמצעות שיקוף רדיולוגי. בתחילת הבדיקה מוזרק אל תוך הרחם (דרך הנרתיק) חומר רדיולוגי, אשר ממלא את הרחם ומגיע גם לשחלות ולחצוצרות. לאחר הזרקת חומר הניגוד, מבוצע צילום רנטגן לאיתור צורת הרחם ובעיות מבניות ברחם, בשחלות או בחצוצרות.

היסטרוסקופיה אבחנתית היא בדיקה מיקרו פולשנית, המבוצעת באמצעות החדרה של מצלמה מעל סיב אופטי זעיר אל חלל הרחם דרך הנרתיק (ללא חתכים). בבדיקת ההיסטרוסקופיה נסרק חלל הרחם לאיתור דלקות, זיהומים, גידולים בדופן הרחם, מחיצות, חסימה בחצוצרות, ואחרים. במקרים מסויימים יומלץ על ביצוע שתי הבדיקות.

לפרוסקופיה - במקרים מסויימים יומלץ גם על ביצוע לפרוסקופיה אבחנתית – זהו הליך של החדרת מצלמה זעירה מעל סיב אופטי אל חלל הבטן, ואיתור פגמים בחלל הבטן כמו אנדומטריוזיס, שרירנים חוץ רחמיים, רקמות צלקתיות ועוד.

טיפולי פוריות תרופתיים

בשלב הטיפולי הראשון נקבעת תמיכה הורמונליים באמצעות תרופות, דוגמת איקקלומין או לטרוזול, הניטלת לאחר תחילת הווסת ולמשך חמישה ימים בדרך כלל, התרופה מכילה הורמונים כמו אסטרוגן וגורמת לעלייה בשיעורי ההורמון מגרה הזקיקים LH בדם. לצד הטיפול התרופתי מקובל בדרך כלל ללוות את המחזור החודשי, החל מכשבוע לאחר תחילת הווסת, בבדיקות אולטרסאונד לאיתור ימי הביוץ, הם הימים הפוריים במהלך החודש.

טיפולים בזריקות והורמונים מגרי זקיקים

לאחר מספר מחזורי טיפול באמצעות איקקלומין או תרופות דומות, יומלץ למטופלת בדרך כלל לעבור לפרוטוקול טיפולים באמצעות זריקות הורמונים, דוגמת זריקות ההורמונים FSH ו -LH (גונל, פוריגון, מנופור או מנוגון), המעודדים את הבשלת הביצית לקראת ימי הביוץ.

חשוב לדעת כי המעבר להזרקות כרוך בסיכון מוגבר לגירוי יתר שחלתי, ועל כן במהלך חודשי ההזרקות תתבקשו לעבור גם מעקב באולטרסאונד וגם בדיקות דם.

בנוסף, הסיכוי להריון מרובה עוברים גדול בכ-20% ביחס לסיכוי ללידת תאומים בהריון טבעי. עם הבחירה לעבור לזריקות של הורמון מגרה זקיקים, תקבלו הנחייה להזרקה עצמית (בבית). הזריקות ניתנות בדרך כלל החל מהיום השלישי לווסת, במינונים משתנים על פי הפרופיל ההורמונלי של המטופלת.