השתלת קוצב לב
השתלת קוצב לב - באילו מקרים יש צורך בקוצב לב, למי זה מומלץ ואיך חיים עם קוצב לב? כל המידע במאמר שלפניכם
השתלת קוצב לב – המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
הלב, הוא משאבה חשמלית חכמה יותר מכל משאבה שאי פעם נוצרה בידי אדם. הוא מתפקד ללא לאות, בלי עצירה, במשך כל שנות חיינו, בממוצע מעל 80 שנה. הלב מכיל מערכת חשמלית עצמאית, קוצב טבעי, אשר יוזם כיווץ של שריר הלב – בין 60 ל – 90 פעמים בממוצע, בכל דקה. כשקוצב הלב אינו מתפקד כראוי – זרימת הדם בגוף נפגמת, ומדובר במצב מסכן חיים. השתלת קוצב לב מספקת גירוי חשמלי קבוע, ומסייעת לייצוב קצב פעימות הלב באמצעות גירוי חשמלי מלאכותי. השתלת קוצב לב היא הליך שמבוצע היום בהרדמה מקומית או אזורית, בסיכויי הצלחה של מעל 99%, והמאפשרת לשמור על פעילות תקינה של מערכת הלב והזרמת הדם לגוף – ולתוחלת חיים ארוכה יותר.
תוכן העניינים של המאמר:
הכשלים של מערכת הלב – מתי יומלץ על השתלת קוצב לב?
מבנה הלב מכיל שני חדרים ושתי עליות, כאשר בעליה הימנית – זו המתחילה את הזרם החשמלי של פעימת הלב – ממוקם קוצב חשמלי טבעי. מערכת של סיבי הולכה חשמליים מזרימה את האותות החשמליים, הגורמים לכיווץ שריר הלב, מהעלייה הימנית, אל שני החדרים – הימני והשמאלי. האות החשמלי המתוזמן, הנובע מאותו קוצב לב טבעי, גורם לכיווץ שריר הלב – ולהזרמה חזקה של הדם דרך מערכת הורידים והעורקים.בכל יום, מוזרמים כ-9,000 ליטרים של דם בעורקי הגוף, בין 75 ל-0 סמ"ק דם עם כל פעימה של הלב.
תקלות במערכת החשמלית של הלב עלולות להתרחש בקוצב עצמו או במערכת ההולכה של הזרם החשמלי אל חדרי הלב. התוצאה עלולה להיות דופק איטי מידי או דופק לא סדיר. בכל מקרה – הלב לא מצליח לספק דם בקצב הנדרש לצרכי הגוף. לצד אותו כשל בקוצב הלב הטבעי ובהזרמת הדם, עשויים להופיע תסמינים כמו קוצר נשימה, סחרחורת, עייפות כרונית, וירידה פתאומית ביכולות הגופניות (עליית מדרגות, למשל, הופכת משימה מאתגרת).
הכשלים וההפרעות בהולכה החשמלית של הלב
המערכת החשמלית של הלב כוללת את קוצב הלב ואת מערכת סיבי ההולכה החשמלית, והפרעות בכל אחד מאלה, יגרמו הפרעות בפעילות הלבבית (אי סדירות או האטה בפעימות הלב). ההפרעה בדופק עלולה להיות זמנית או קבועה – במקרה של דופק איטי באופן קבוע, קל בדרך כלל לאבחן את ההפרעה. בדופק איטי זמני – יתאר המטופל בדרך כלל זמנים של תסמיני דופק איטי כמו תשישות, סחרחורת ועילפון, חוסר יכולת לבצע מאמץ גופני, קשיי נשימה.
היוועצות עם קרדיולוג לבחינת ההתאמה להשתלת קוצב לב
כאשר עולה חשד להפרעה בפעילות קוצב הלב הטבעי – המטופל מופנה לבדיקה קרדיולוגית ולבדיקת אק"ג (אלקטרוקרדיוגראמה – רישום של הפעילות החשמלית בלב). בדרך כלל, בקצב פעימות לב של 50 פעימות או פחות לדקה – ההמלצה תהיה להשתיל קוצב לב. תיתכן המלצה כזו גם במצבים בהם קצב הלב גבוה מ-50 פעימות בדקה והמטופל מדווח על תלונות נוספות המאפיינות קושי בזרימת הדם. במקרים של אירועים פתאומיים כמו תחושה חזקה של סחרחורת או אף התעלפות – מקובל לבצע בדיקת הולטר המאפשרת מעקב אחר קצב הלב על פני 24 שעות.
בווידאו: השתלת קוצב לב לחולה בן 70
למי לא מתאימה השתלת קוצב לב?
חשוב לשים לב, כי ההיסטוריה הרפואית ופתולוגיות נוספות ברקע, כמו גם נטילת תרופות, עלולים לשבש את פעילות הלב. בכל מקרה של תת פעילות בבלוטת התריס, חשוב ליידע את הרופא המטפל – ייתכן כי איזון פעילות הבלוטה תביא גם לאיזון בפעילות מערכת הלב.
תרופות כמו חוסמי בטא (לטיפול במחלות ומצבים שונים הקשורים למערכת הלב וכלי הדם, כמו למשל ביתר לחץ דם) משפיעות גם הן על קצב הלב. במקרים כאלה – השתלת קוצב לב לא תסייע לפתרון הבעיה, אולם טיפול נקודתי, או החלפת תרופות – עשויים לספק פתרון ולהשיב את פעילות קוצב הלב הטבעי למצב בריא ומאוזן.
קוצב לב – מערכת קטנה וחכמה שמסדירה את קצב פעימות הלב
קוצב לב הוא מכשיר חשמלי קטן (קצת יותר קטן מקופסת גפרורים), ממנו נשלחים ערוצי זרם חשמלי אל האזור התחתון של שני חדרי הלב. קוצב הלב מנטר את קצב הזרמים החשמליים המופקים על ידי הקוצב הטבעי של הלב – והקוצב המלאכותי נכנס לפעולה רק כאשר הוא מאתר אי סדירות בפעולה הטבעית של קוצב הלב. בנוסף לפעילות החשמלית, קוצב הלב גם מנטר את פעילות הקוצב הטבעי, ושומר את המידע למעקב על ידי הרופא.
קוצב הלב הוא מכשיר חכם, אשר מתאים את קצב פעימות הלב לקצב הטבעי הנדרש, למשל – בזמן פעילות גופנית, התרגשות או מאמץ – קוצב הלב הטבעי מעלה את הדופק על מנת לספק יותר דם לגוף – וכך עושה גם קוצב הלב המלאכותי.
השתלת קוצב לב – ההכנות להליך
השתלת קוצב לב היא הליך כירורגי המבוצע בהרדמה אזורים או מקומית, לעיתים עם טשטוש – אבל רק לעיתים רחוקות מבוצע ההליך בהרדמה מלאה. בהליכים המבוצעים בהרדמה שאינה מלאה – ההכנות לקראת ההליך מועטות. במקרים של השתלת קוצב לב בהרדמה מלאה – יש לשמור על צום מלא במשך לפחות שמונה שעות טרם הניתוח.
בכל מקרה, חשוב לספק בדיקות דם עדכניות הכוללות בדיקת ספירת דם וכימיה בדם. חשוב לדווח לרופא המרדים ולרופא המטפל אודות כל מצב רפואי, זמני או כרוני, וכל תרופה שאתם נוטלים – זמנית או באופן קבוע. יש תרופות שיומלץ להפסיק את נטילתן טרם הניתוח (כמו למשל מדללי דם, דוגמת אספירין). במקרה של השתלת קוצב לב בהרדמה מקומית או אזורית – יש בדרך כלל לשמור על צום מלא (כולל מזון ושתייה) במשך שש שעות טרם הניתוח (אלא אם נאמר לכם אחרת).
ביום הניתוח
כשתגיעו אל המרכז הרפואי ביום הניתוח, תבצעו הכנה לקראת ההליך, שבדרך כלל תכלול:
- גילוח אזור החזה, ולעיתים גם בית השחי ביד המיועדת לניתוח
- חיטוי של בית החזה העליון, באמצעות חומרים אנטיספטיים וניקוי יסודי
- חיבור של אלקטרודות לאברי הגוף, שיסייעו לנטר את דופק הלב במהלך הניתוח
- חיבור מכונה למדידת לחץ דם שתנטר את לחץ הדם לאורך הניתוח
- חיבור לעירוי
- מתן תרופות משככות כאב או חומרי הרדמה מקומית על פי החלטת הצוות המטפל
השתלת קוצב לב – מה קורה בחדר הניתוח?
לאחר שמוודאים כי הטשטוש ו/או האלחוש המקומי פועל – מבוצע חתך ברוחב של כארבעה ס"מ מתחת לעצם הבריח. מתחת לחתך מוחדר קוצב הלב, במעין "כיס" מתחת לעור. לאחר מכן, מוחדר מעין "שרוול" אל וריד גדול המוביל דם אל הלב – מוביל המנתח את האלקטרודות המזרימות את האותות החשמליים מהקוצב, למקומן מסביב לחדרי הלב באזור התחתון של הלב. האלקטרודות מוחדרות אל הוריד וממוקמות מסביב ללב. מיקום האלקטרודות נקבע בהנחיית מערכת דימות ותוך מעקב אחר מדדי לחץ הדם והדופק.
לאחר מיקום האלקטרודות המדויק, קצה האלקטרודות מחובר למערכת הקוצב, והמערכת כולה ממוקמת באותו כיס תת עורי באזור בית החזה, בדרך כלל בצד שמאל. בסוף התהליך מבוצעות מספר בדיקות חשמליות שיאפשרו לוודא כי הקוצב פועל כצפוי. נבדקת ההשפעה על שרירי הלב דרך האלקטרודות, המסמנת כי האלקטרודות מוקמו במקומן הנכון. ההליך אורך כשעה וחצי, ולאחריו – מועבר המטופל לחדרי ההתאוששות.
האשפוז וההחלמה לאחר השתלת קוצב לב
ההחלמה מהניתוח היא בדרך כלל החלמה קצרה, במהלכה יש לוודא בעיקר שאזור החתך לא מזדהם. סיכויי ההצלחה בהשתלת קוצב לב הם גבוהים, ואיכות החיים של המטופלים בדרך כלל משתפרת באופן מהותי.
לאחר הניתוח, נשארים בדרך כלל המטופלים לאשפוז למשך לילה אחד. מייד לאחר הניתוח המטופל יורד מהמיטה, ומתנועע באופן חופשי. ייתכנו כאבים מקומיים באזור החתך, ניתן ליטול משככי כאבים על מנת להקל על תחושת הכאב. חשוב לוודא כי באזור החתך, לא מופיעים אדמומיות, חום מקומי, נפיחות, או סימנים אחרים לזיהום.
במשך השבועות שלאחר הניתוח, טווח התנועה של היד בצד הניתוח בדרך כלל מצטמצם. חשוב להניע את היד (או לבצע פיזיותרפיה של היד), אבל לא לאמץ אותה מעבר לגבולות הנוחות שלכם – טווח התנועה יתרחב וישוב להיות כשהיה תוך ארבעה עד שישה שבועות בדרך כלל. חשוב להימנע מהרמת משקל כבד ביד בצד הניתוח בשבועות שלאחר השתלת קוצב לב.
טיפולי המשך ובדיקות תקופתיות
מושתלי קוצב לב יתבקשו להגיע לביקורת בפעם הראשונה, בדרך כלל, לאחר כשבוע מיום השתלת קוצב הלב. מהות הבדיקה בעיקר לוודא שלא מתפתח זיהום מקומי באזור החתך. לאחר מכן, תתבקשו בדרך כלל להגיע בכל שישה עד שנים עשר חודשים, לביקורת וניטור. במהלך הביקורת ייבדקו נתוני קוצב הלב, הרופא המטפל יוודא שקוצב הלב מתפקד כצפוי, שהסוללה במצב טוב – ובנוסף, ינטר את הנתונים שנאספו בקוצב הלב על אי סדירויות והפעלות הקוצב במהלך החודשים מאז הבדיקה האחרונה.
במקרה של אירועים חריגים, כמו תסמינים של אי סדירות או דופק איטי (התעלפויות, סחרחורת, קוצר נשימה, קושי לבצע פעילות גופנית, וכדומה) – חשוב לפנות למרפאה ללא דיחוי, על מנת לבדוק את הפעילות התקינה של קוצב הלב. בכל עשר שנים בממוצע, יש להחליף סוללה לקוצב. למעשה, הפעולה תהיה החלפת כל הקוצב. הפעולה הכירורגית של החלפת קוצב היא פשוטה יותר מהליך השתלת קוצב הלב הראשון – ואינו דורש אשפוז לילה.
סיבוכים אפשריים לאחר השתלת קוצב לב
כאמור, הסיבוך הנפוץ ביותר לאחר השתלת קוצב לב הוא זיהום מקומי באזור החתך. זיהום כזה מטופל באופן מיידי, באמצעות אנטיביוטיקה, וצפוי לחלוף בתוך מספר ימים. עוד סיבוכים אפשריים בהשתלת קוצב לב:
- ניקוב של דופן הלב או קרום הריאה – סיבוך נדיר, שבמרבית המקרים חולף מעצמו. כאשר מדובר בסיבוך מורכב – יש צורך בהתערבות כירורגית נוספת
- "בריחה" של האלקטרודות ממקומם – סיבוך כזה עלול להתרחש בתנועה רחבה ופתאומית של היד, כמו למשל הנפתה כלפי מעלה, בימים שלאחר הניתוח. מומלץ שלא לשחות בחודשים הראשונים לאחר הניתוח, על מנת שלא להזיז את האלקטרודות ממקומן.
החיים לאחר השתלת קוצב לב
בניגוד למה שאולי יש החושבים – מכשירי חשמל ביתיים אינם מפריעים לפעילות הקוצב החשמלי בדרך כלל... מכשירים לגילוי מתכות, כגון אלה בכניסה לקניונים או לנמל התעופה, עלולים לצפצף כאשר מושתל של קוצב לב עובר בהם – אולם הם לא גורמים לקוצב הלב לצאת מכיוונון או להינזק. מומלץ לספר למאבטח כי אתם בעלי קוצב לב (או להציג לו את תעודת מושתל הלב שלכם). הנה בכל זאת כמה כללים שכדאי לשמור עליהם לשם פעילות תקינה של קוצב הלב:
- כדאי להרחיק מכשירים סלולאריים, נגנים, ומכשירים אחרים בעלי השראת שדה מגנטי חזק מאזור קוצב הלב שלכם
- מומלץ להתרגל לשוחח בטלפון הסלולארי בצד הנגדי לזה שעבר את הניתוח – או בצורה בטוחה יותר, באמצעות אוזניות חוטיות.
- מכשירי חשמל גדולים כמו גנרטורים תעשייתיים או גלאי מתכות פולטים קרינה אלקטרו מגנטית חזקה. מומלץ להמעיט בשהייה בקרבת מכשירים כאלה
- טיפולים רפואיים שונים העושים שימוש בגלי קול וחשמל (כמו: MRI, גלי קול לריסוק אבנים בכליות, ואחרים) עלולים לשבש את פעילות קוצב הלב.
- חשוב להתרגל ליידע כל מטפל – רפואי או פרא רפואי, בעניין קיום הקוצב
קוצב לב (pacemaker) הוא מכשיר חשמלי שתפקידו לשמור על הדופק, כך שלא יהיה איטי מדיי. ישנם קוצבים שמיועדים לטפל בהפרעה בקוצב הטבעי, ולכן תפקידם העיקרי הוא לקצב את הפרוזדור. ישנם קוצבים שמיועדים לטפל בהפרעה במערכת ההולכה החשמלית, ולכן תפקידם העיקרי הוא לקצב את החדר (הם משמשים מתווך שמעביר את ההוראות, שמקורן בקוצב הטבעי, מהפרוזדורים אל החדרים.
למטופלים שסובלים מדופק איטי במיוחד (מתחת ל־50 פעימות בדקה) מומלץ להשתיל קוצב בלי קשר לתלונות. יש מטופלים שאצלם הדופק איטי במידה מתונה, אבל מלוֹּוה בחולשה ו/או בסחרחורת. במקרה כזה על הרופא להעריך אם הסיבה לתלונות היא אכן הדופק האיטי. במקרה של אירועים פתאומיים כמו התעלפות או סחרחורת פתאומית נעשה למטופל בירור כדי להעריך אם האירועים של דופק איטי הם שגורמים לתופעות האלה. הכלים העיקריים שמשמשים לבירור הזה הם תרשים אק"ג רגיל ורישום קצב הלב במשך 24 שעות (בדיקת הולטר).
מדובר בניתוח זעיר יחסית הנעשה בהרדמה מקומית (זריקה הדומה לזו שבה משתמש רופא השיניים) ולעיתים בתוספת של זריקת טשטוש (תרופות שינה ותרופות לשיכוך כאבים הניתנות בעירוי לווריד). רק לעיתים נדירות ביותר נעשית ההשתלה בהרדמה כללית. בשלב הראשון עושה הרופא חתך קטן מתחת לעצם הבריח, שם יהיה ה"כיס" התת־עורי שבתוכו יונח הקוצב. אחר כך מוחדרות האלקטרודות לתוך וריד ראשי הממוקם בסמוך לכיס הקוצב. דרך הווריד הן מושחלות ללב, והקצה שלהן ממוקם באזור המתאים בלב.
ביקורת ראשונית יש לעשות כשבוע לאחר ההשתלה. זו מיועדת בעיקר כדי לשלול הופעת זיהום או שטף דם. לאחר מכן יש לעשות ביקורות תקופתיות מדי 12-6 חודשים במרפאת הקוצבים בבית החולים או במרפאה קרדיולוגית ייעודית בקהילה. הביקורות מיועדות לוודא פעילות תקינה של הקוצב ושל הסוללה. כמו כן משמשות הביקורות האלה כדי לבדוק אם היו הפרעות בקצב הלב של המטופל (הקוצב משמש גם מעין מוניטור המתעד אירועים של קצב לב חריג).
לא. יש להימנע מנהיגה למשך שבוע לפחות לאחר השתלת הקוצב. לעיתים ההגבלה ממושכת יותר ואינה נובעת ישירות מהשתלת הקוצב, אלא מהבעיה הרפואית שבגללה נזקק המטופל להשתלת הקוצב. על נהגים ברכב ציבורי או ברכב כבד קיימות לעיתים הגבלות מחמירות יותר
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי