ניתוח בקע טבורי

בקע טבורי – איך ומתי זה קורה?

קרום הבטן (הצפק), הוא קרום שעוטף את דופן הבטן ו"שומר" על האיברים הפנימיים במקומם. כאשר בדופן הבטן נקודה חלשה, קרום הבטן עובר דרכה ובעצם יוצר "שלוחה" של חלל הבטן בצורת כיס שבולט החוצה, ונראה כבליטה תת עורית, או ככדור מתחת לעור. זהו בקע, או בלעז הרניה (Hernia), או בשפה השגורה – "קילה".

אנחנו מבדילים בין שני סוגים של בקע טבורי:

• בקע טבורי מולד - בקע טבורי מולד מתרחש כתוצאה מהתאחות לא תקינה של אזור חבל הטבור לאחר הלידה. במקרים כאלה, הבקע הטבורי חולף מעצמו בדרך כלל, וביחד עם זאת – בשל הסיכונים הכרוכים בזליגה של איברים פנימיים אל הבקע – חשוב להיבדק באופן שגרתי ולטפל כירורגית בבקע במקרה הצורך, גם אצל פעוטות.
• בקע טבורי נרכש - בקע טבורי נרכש מתרחש בגילאים המבוגרים, הוא עשוי להתרחש החל מגיל שש, אבל אנחנו רואים בקע טבורי נרכש בדרך כלל אצל אנשים מגילאי 30-40 ומעלה, עם ההיחלשות הטבעית של שרירי הגוף.

על אף שאין הסכמה גורפת בעניין הסיבות להיווצרות בקע טבורי בגילאים המבוגרים, ניראה כי בקע טבורי נרכש מתרחש כאשר דופן הבטן נחלשת – בשל הריונות ולידות רבים או מורכבים, עצירות או שיעול כרוניים, השמנת יתר, חוסר בשמירה על שיגרת פעילות גופנית מתאימה, הצטברות של נוזלים בחלל הבטן, או הזדקנות והיחלשות טבעית של הגוף.

בקע טבורי עלול להופיע, אם כן, בכל גיל, ונראה שיש קשר בין היחלשות שרירי הבטן ולחץ תוך בטני להופעתו. בקע טבורי תסמינים - מי שסובלים מבקע טבורי, עלולים לסבול בעיקר מכאב מקומי, בדרך כלל לאחר מאמץ (פעילות גופנית, עיטוש, עצירות, וכדומה). הכאב חולף במנוחה. פרט לכאב, ישנה הפרעה אסתטית לעיתים בבקע טבורי.

בקע טבורי הוא מצב בו קרום הבטן (המכונה "צפק") וחלק מן המעיים נעים ממקומם הטבעי, חודרים דרך נקודה חלשה בדופן הבטן, באזור הטבור, ויוצרים שק בולט. בקע טבורי יכול לקרות כתוצאה מחולשה מולדת בדופן הבטן או שחולשה כזו (המאפשרת היווצרות בקע טבורי) יכולה להתפתח במשך השנים כתוצאה מהריונות ולידות, שיעול כרוני, עצירות, מחלות שמחלישות את רקמות דופן הבטן, השמנה, עבודה פיזית קשה (הרמת משאות כבדים) ועוד. גם תהליך ההזדקנות הטבעי של רקמות דופן הבטן באזור הטבור גורם להיחלשותן לעיתים עד כדי הופעת בקע טבורי.

בקע טבורי מולד אצל תינוקות נגרם מהתאחות לא תקינה של טבעת דרכה יוצא חבל הטבור. אחרי הלידה טבעת זו אמורה להיסגר, תינוקות רבים נולדים עם בקע טבורי אשר הולך ונעלם ככל שמתקדם תהליך סגירת אותה טבעת. כל עוד הטבעת פתוחה עלול לבלוט החוצה חלק מן הצפק ואיברים תוך בטנים יכולים לצאת אל תוך השק שנוצר (המכונה "שק השבר").

הסכנה בבקע טבורי הוא שחלק מן המעי יהפוך כלוא בתוך שק השבר ותיקטע אספקת הדם אליו. מצב כזה יכול לגרום לנמק דבר שסכנת חיים לצדו. כל עוד הבקע לא כלוא, והוא אינו גורם לכאב, אין מניעה להמשיך לחיות עם המצב כפי שהוא ולעקוב אחר ההתפתחות אבל מכיוון שאם הבקע גדול דיו תמיד יש סכנה שחלק ממנו יהפוך כלוא מומלץ לעבור ניתוח בקע טבורי לתיקון המצב.

התסמין השכיח ביותר של בקע טבורי הוא נפיחות באזור הטבור. בדרך כלל נפיחות כזו תופיע ללא כאב נלווה אולם כאשר משתעלים או מרימים משא כבד חשים לא פעם כאבים באזור הבקע הטבורי. כאבים כאלה בדרך כלל חולפים כאשר שוכבים ונחים. חשוב לציין כי לא כל טבור בולט הוא תוצאה של בקע טבורי, ישנם מקרים של טבורים הנראים בולטים ואין לכך כל משמעית בריאותית אלא אסטטית בלבד. מצבים כאלה אינם מצריכים כמובן ניתוח בקע טבורי, ניתן להשיג שיפור במראה הטבור באמצעות ניתוח קוסמטי (ניתוח פלסטי).

ניתוח בקע טבורי – שתי אפשרויות למהלך הניתוח

קיימות שתי שיטות לביצוע ניתוח בקע טבורי, השיטה הקונבנציונאלית (ניתוח בגישה ישירה) והשיטה הזעיר פולשנית. בשיטה הקונבנציונאלית המנתח חושף את האזור שנועד להתערבות הכירורגית באמצעות ביצוע חתך גדול מספיק בדופן הבטן באזור הטבור. שק השבר יוחזר למקומו בתוך חלל הבטן ואז על גבי אזור הבקע תונח רשת סינתטית שתפקידה לתמוך בדופן הבטן באזור הבעייתי.

בשיטה הלפרוסקופית הניתוח כולל שלבים דומים אלא שהם מבוצעים כולם תוך הפעלת מכשור מבחוץ, מכשור המוחדר דרך חתכים קטנים בעור.

• ניתוח בקע טבורי בשיטה ה"פתוחה" - בעבר, ניתוח בקע טבורי בוצע בשיטה כירורגית "פתוחה", תוך ביצוע חתך לרוחב הבטן. לאחר החתך, שק השבר מוכנס אל תוך חלל הבטן, על תכולתו. רשת סינטטית מונחת ומקובעת לפני אזור דופן הבטן החלש, אשר יקבע במקומו, בתוך חלל הבטן, את שק השבר ואת תכולתו.

לאחר החדרת הרשת, מיקומה וקיבועה – החתך בדופן הבטן נתפר.ניתוח כזה, בשיטה "פתוחה", מבוצע בהרדמה מלאה. שני היתרונות של ניתוח בקע טבורי בשיטה הפתוחה, הוא שנות הניסיון הרבות שצברו הרופאים בניתוח פופולארי זה בשיטה הפתוחה, והאפשרות להכניס את שק הבקע עצמו. חיסרון של הניתוח בשיטה הפתוחה, הוא החתך הרחב יותר, ומכאן – זמן החלמה ארוך יותר וסיכון גבוה יותר לזיהומים.

• ניתוח בקע טבורי בשיטה זעיר-פולשנית (לפרוסקופית) - בשנים האחרונות אנחנו רואים נטייה גוברת והולכת לביצוע ניתוחים בכלל – וניתוח בקע טבורי בפרט – בשיטה זעיר-פולשנית.

ניתוחים לפרוסקופיים, זעיר פולשניים, הם ניתוחים המבוצעים בהחדרה של כלי אבחון וביצוע פעולות כירורגיות דרך חתכים זעירים בדופן הבטן, ביניהם גם מצלמה זעירה. הרופא המנתח מבצע דרך אותם חתכים זעירים, בשימוש בכלים כירורגיים מתקדמים.

ניתוח בקע טבורי בשיטה לפרוסקופית מקטין את הסיכון לזיהום ובדרך כלל מאפשר החלמה מהירה יותר – אולם הוא דורש מיומנות ספציפית וחדר ניתוחים מתאים, ולא כל רופא מסוגל לבצע ניתוח בקע טבורי בשיטה זו.בניתוח בקע טבורי בשיטה הלפרוסקופית, שק הבקע לא מוכנס פנימה אל חלל הבטן, אלא רק תוכנו. לאחר ניקוי שק הבקע מתוכנו – מוכנסת רשת מקופלת, נפרשת, מונחת ומקובעת אל דופן הבטן, למניעת חדירת תוכן מחלל הבטן אל שק הבקע בעתיד.

באיזו שיטה לבחור? מבחינת תוצאות הניתוח, קשה לומר כי יש העדפה לביצוע ניתוח בקע טבורי בשיטה הפתוחה או בשיטה הזעיר-פולשנית. במרבית המקרים, שיטת הניתוח נובעת ממיומנות הרופא המנתח. בשתי השיטות – התוצאות הן טובות, ההליך נחשב בטוח, וההחלמה מניתוח בקע טבורי היא מהירה ונטולת סיבוכים במרבית המקרים.

ניתוח בקע טבורי בשיטה הפתוחה, אורך בדרך כלל כחצי שעה עד שעה. בשיטה הלפרוסקופית ההליך הוא קצת יותר ארוך – עד שעתיים. בשני המקרים, מדובר על הליך שאינו דורש אשפוז ללילה, אלא מספר שעות להשגחה, בעיקר לאחר ההרדמה – ולאחר מכן, שחרור המטופל לביתו.

בתמונה: הדמיה כיצד נראה בקע טבורי

איך מתכוננים לניתוח בקע טבורי?

הנה כמה מההכנות שבדרך כלל נדרשות, לפני ניתוח בקע טבורי:

• בדומה לתהליך המקדים עבור מרבית ההליכים הכירורגיים, גם לפני ניתוח בקע טבורי, יתבקש המטופל לעבור בדיקות דם הכוללות ספירת דם, נתוני קרישת דם, ולעיתים גם כימיה בדם
• במקרים של נטילת תרופות קבועות או מחלות כרוניות ברקע – חשוב ליידע את הצוות הרפואי ולעיתים גם להצטייד במסמך מתאים מטעם הרופא המטפל
• במקרים של מטופלים עם רקע של מחלות לב, המטופל יתבקש לבצע בדיקות נוספות, כמו אק"ג
• חשוב במיוחד לבדוק ולדווח לצוות המטפל על מקרים של ערמונית מוגדלת או מחלות של דרכי העיכול. אם אתם סובלים מדימום במהלך יציאות, מעצירות כרונית או מתסמונת מעי רגיש – כדאי לשתף את הצוות הרפואי במידע זה, ולעיתים נדרשת בדיקה מקיפה נוספת טרם הניתוח, אצל רופא גסטרואנטרולוג
• ניתוח בקע טבורי מבוצע ברוב המכריע של המקרים בהרדמה מלאה. במקרים כאלה, יש להיערך בהתאם, ולספק לרופא המרדים את הנתונים הנדרשים, כמו למשל רגישויות או אלרגיות. בנוסף – יש לצום לפחות שמונה שעות לפני הניתוח, כולל אוכל, שתייה, סיגריות, מסטיק, וכדומה.

ההחלמה מניתוח בקע טבורי

בשעות ובימים שלאחר הניתוח - ניתוח בקע טבורי הוא ניתוח המבוצע במרבית המקרים במסגרת אשפוז יום – כך שכבר כמה שעות לאחר תום הניתוח, המטופל משוחרר לביתו.

באופן טבעי, בשעות שלאחר הניתוח, צפויים כאבים מקומיים ותופעות נוספות שהן אופייניות להתאוששות מהרדמה כללית, כמו בחילות והקאות, סחרחורת וחולשה כללית. הימים שלאחר הניתוח הם ימים בהם חשוב לנוח בשכיבה, להימנע ממאמץ (גם אם הוא מתון), ולאפשר החלמה של הגוף. הצוות הרפואי ינחה את המטופל בעניין השימוש במשככי כאבים. חשוב לשים לב שאין קושי במתן שתן.

במהלך השבוע הראשון שלאחר הניתוח - במהלך ימי ההחלמה, חשוב לאפשר מנוחה רבה ולהימנע ממאמץ. עם זאת, אנחנו ממליצים על שמירה על תנועתיות, המזרזת החלמה. הליכות נינוחות למרחקים לא ארוכים או תרגילים ברמת מאמץ קלה כמו מתיחות קלות – הם מומלצים להאצת קצב ההחלמה.

בתוך 5-7 ימים בדרך כלל, הכאבים חולפים לחלוטין. לא מומלץ לנהוג בימים אלה. בדרך כלל לאחר שבוע ניתן לחזור לשגרת החיים תוך הימנעות ממאמץ. מי שעובדים בעבודה פיזית – יתבקשו לתקופה ארוכה יותר של מנוחה (במנותחים בשיטה הפתוחה - בדרך כלל עד ארבעה שבועות; למנותחים בשיטה הלפרוסקופית, בדרך כלל בתוך כשבועיים שלושה).

אם ישנם תפרים או סיכות שיש להסיר לאחר ניתוח בקע טבורי – הם מוסרים כשבוע לאחר הניתוח. חשוב להגיע לביקורת שגרתית לבחינת מהלך ההחלמה של האזור, ולמנוע זיהום על ידי שמירת אזור הניתוח נקי ויבש.

חזרה איטית לשיגרה – לאחר שבועיים לפחות - את החזרה לשגרה, כולל קיום יחסי מין ופעילות גופנית – יש לעשות באופן הדרגתי ותוך הקשבה לגוף. במרבית המקרים, חזרה מלאה לשגרה תושלם בתוך כשישה שבועות מהניתוח. בשיטה הלפרוסקופית, נראה בדרך כלל חזרה מהירה יותר לשגרה.

במקרים של אודם וחום מקומי באזור הניתוח או חום גוף שעולה מעל 38 מעלות – כדאי ליידע את הצוות הרפואי ולשלול זיהום (בדרך כלל על ידי נטילת אנטיביוטיקה – גם באופן מניעתי). הסיבוך הנפוץ בניתוח בקע טבורי הוא הישנות הבקע, במקרים כאלה נקבע בדרך כלל ניתוח בקע טבורי חוזר.