בריחת שתן
דליפת שתן או בריחת שתן - למה זה קורה ואיך מטפלים? הכל במדריך שלפניך
שכיחות מעל גיל 40: 25% ומעל גיל 60: 40% בריחת שתן - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
כשליש מהנשים אחרי גיל 40 סובלות מבריחת שתן (או דליפת שתן). מדובר במצב רפואי שכיח, שמתאפיין במבוכה רבה ועל כן, לעיתים קרובות הוא לא מטופל. חשוב לדעת, שלצד המבוכה במצב רפואי זה – הוא פוגע משמעותית באיכות החיים, בדימוי העצמי ובמערכות היחסים של הסובלים ממנו. טיפול כירורגי זעיר-ניתוחי (כלומר, ניתוח המבוצע דרך חתכים זעירים ובזמן החלמה מהיר) מאפשר שיפור דרמטי בתסמיני בריחת שתן – ברוב המכריע של המקרים.
הטיפול הניתוחי לבריחת שתן נקרא TVT. מדובר בפרוצדורה רפואית שאורכת כחצי שעה, בדרך כלל בהרדמה ספינאלית (אזורית), במרבית המקרים המטופלים משוחררים לביתם כבר ביום הניתוח. הבחירה לעבור ניתוח TVT לטיפול בבריחת שתן היא בחירת המטופל (או המטופלת) – בכל דרגת חומרה. ההחלמה אורכת בדרך כלל ימים ספורים – והניתוח הוא בעל אחוזי הצלחה גבוהים באופן מפתיע (בעיקר מפני שהוא "מעלים" בריחת שתן לא רק אצל הסובלים מבריחת שתן במאמץ). הכל על בריחת שתן, ועל ניתוח TVT לטיפול בבריחת שתן – לפניכם.
במאמר זה תקראו על:
למה בחרנו ברופאים האלו? 
בריחת שתן – מצב נפוץ שאינו מטופל די הצורך
בריחת שתן, או דליפת שתן, היא מצב של "אבדן שתן בלתי רצוני", ללא יכולת שליטה. זה קורה גם אצל גברים וגם אצל נשים, ושכיחות התופעה עולה עם הגיל – אולם נשים נוטות פי שלושה לבריחת שתן, במיוחד לאחר המאמץ הפיזי הניכר של הריונות ולידות, הפוגע בגמישות שרירי רצפת האגן ומגביר את הסיכוי לבריחת שתן.
עד גיל 40, הסיכוי לסבול מבריחת שתן הוא נמוך, אולם אחרי גיל 40 הסיכוי עולה עם הגיל – ואחרי גיל 60, הסיכוי לסבול מבריחת שתן אצל נשים עומד על מעל 65%.
מדובר במצב שמשפיע באופן משמעותי על איכות החיים, פוגע בדימוי העצמי ובביטחון העצמי, ולעיתים אף מונע מהסובלים ממנו להשתתף בפעילויות ואירועים, לפתח מערכות יחסים, וכדומה. המצב מוגדר בעייתי ללא קשר להיקף הדליפה – בין אם המדובר בכמה טיפות או בין אם מדובר בקושי לשלוט על שלפוחית השתן ובבריחת שתן בכמויות גדולות (מצב שללא ספק קשה יותר להתמודד עימו ללא טיפול).
חשוב לדעת, כי מגוון פתרונות כולל פרוצדורה כירורגית זעיר-פולשנית, מספקים טיפול יעיל מאוד בבעיה, אשר מחזירה את איכות החיים למצבה הקודם ומאפשרת מניעה מוחלטת של בריחת השתן.
המנגנונים הפיזיולוגיים שאחראיים על בריחת שתן
בריחת שתן היא מצב פתולוגי של אבדן שליטה בשרירי רצפת האגן והשופכה. לשופכה סוגרים רצוניים ובלתי רצוניים, והיא מקבלת תמיכה משרירי רצפת האגן. התדלדלות או היחלשות של השרירים באזור – תוביל לחוסר יכולת לשלוט באופן מלא בסוגרי השופכה – ולבריחת שתן בדרגות חומרה שונות.
פעולות שמעלות את הלחץ התוך בטני – כמו צחוק, שיעול, עיטוש, או פעילות גופנית, מאתגרות את שרירי השופכה וריצפת האגן כך שהיחלשות השרירים ניכרת לעיתים יותר, בעת ביצוע פעולות אלה.
כאמור, מדובר בתופעה שכיחה בסך הכל, בפרט אצל נשים מגיל 40 ומעלה. יחד עם זאת, ישנם גורמים שמעלים את הסיכוי לסבול מבריחת שתן, ביניהם למשל השמנת יתר או חוסר בפעילות גופנית, עישון, מספר גבוה של הריונות ולידות או לידות וגינליות ארוכות במיוחד, שיעול כרוני, וקשיי נשימה.
מעניין לציין, כי מוערך שעד 80% מהנשים הסובלות מבריחת שתן – בוחרות שלא לטפל בבעיה (כנראה בשל המבוכה והקושי לדבר בנושא בפתיחות עם הרופא המטפל). מחקרים מראים כי אצל נשים הסובלות מבריחת שתן – יחלפו בממוצע עד 10 שנים, עד לתחילת טיפול רפואי בבעיה!
שני הסוגים העיקריים של בריחת שתן:
- הראשון, הוא בריחת שתן במאמץ. מדובר במצב שבו כאשר הלחץ התוך בטני עולה (צחוק, שיעול, התעטשות, פעילות גופנית, וכדומה) – בורח שתן. כאשר בריחת השתן במאמץ אינה חריפה – ניתן לנסות להתגבר עליה באמצעות פעילות גופנית ייעודית לחיזוק שרירי רצפת האגן, ותרגילי פיזיותרפיה.
אפשרויות טיפוליות נוספות עשויות להיות הזרקת חומרים מייצבים (כמו בוטוקס) סביב השופכה, או החדרת טבעת "פסרי" לנרתיק, הטבעת מייצרת לחץ על השופכה בעת עלייה של הלחץ התוך בטני – ונמנעת בריחת שתן. החדרת הטבעת היא פעולה שאינה כירורגית.
פרוצדורה כירורגית יעילה מאוד במקרים של בריחת שתן במאמץ היא ניתוח ה-TVT, הצובר פופולאריות בשנים האחרונות – ובהמשך נרחיב את השיח אודותיו.
- הסוג השני של בריחת שתן היא בריחת שתן בדחיפות, במקרים אלה, מרגע שעולה תחושת הצורך להתרוקן ועד לדליפה עצמה – פרק זמן קצר, כך שהמטופל או המטופלת לא מספיקים להגיע אל חדר השירותים ולהתרוקן. כאן מדובר בתופעה חריפה יותר, המכונה גם "תסמונת השלפוחית הרגיזה".
אפשרויות טיפוליות במקרים כאלה הם טיפולים תרופתיים, מתמר חשמלי נרתיקי, הזרקת בוטוקס, ואחרים.
חשוב לדעת, כי בחלק מן המקרים סובלים המטופלים מתסמינים מעורבים, הכוללים גם היבטים של בריחת שתן במאמץ וגם היבטים של בריחת שתן בדחיפות. במקרים כאלה – מטופלות שתי הפתולוגיות בנפרד.
על אף שבריחת שתן הינה מצב שאינו דורש בדיקות טרם הטיפול (די בסיפור המטופל לתחילת טיפול) – בדרך כלל מוצעת שורה של טיפולים תומכים בשיטת "מן הקל אל הכבד", כאשר המלצות לשינויים באורחות החיים הן קו טיפולי ראשון (ביניהן: הימנעות מאכילת מזון חריף, הפחתה במשקל, שמירה על שיגרת פעילות גופנית, פיזיותרפיה לצורך הגברת השליטה על שרירי רצפת האגן והשופכה, הגבלה בכמות השתייה, ועוד).
במקרים של בריחת שתן קלה, ייעשה ניסיון למצות את שיטות הטיפול שאינן כירורגיות. על פי מצב המטופלת והעדפותיה – תיתכן התערבות כירורגית מייד עם תחילת הטיפול בבריחת השתן.
שתל מלאכותי למניעת בריחת שתן – העתיד כבר כאן?
מחקר חדש בחן את יעילותו של שתל חדשני למניעת בריחת שתן בקרב חולי סוכרת. השתל מחליף למעשה את השסתום בשלפוחית השתן, שלרוב תפקודו נפגע, ובכך נגרמת בריחת שתן. השסתום החדשני נבדק במחקר על 135 חולים, כמחציתם חולי סוכרת, מחלה בה לעיתים קרובות נפגעת מערכת העצבים, ובכך גם העצבים שמעצבבים את השסתום של שלפוחית השתן.
המחקר הראה ירידה משמעותית בדיווח על בריחת שתן בקרב המטופלים, במיוחד בקרב חולי סוכרת. בנוסף לירידה במקרי בריחת השתן, המטופלים דיווחו על שיפור משמעותי באיכות חייהם. עם זאת, המחקר בוצע על אוכלוסיית חולים קטנה, ומחקר נוסף דרוש על מנת להעריך את השתל על אוכלוסיית חולים גדולה יותר.
אילו טיפולים קיימים עבור בריחת השתן, ומה מהם מומלץ עבורי?
אילו סוגי ניתוחים קיימים עבור בריחת שתן, ואילו מהם מומלץ עבורי?
מהו זמן ההתאוששות הצפוי לי לאחר הניתוח?
מהם תרגילי קגל וכיצד הם עשויים לעזור לי?
האם בריחת השתן מופיעה או מחמירה בעת שיעול, התעטשות, הרמת משקל או פעילות גופנית?
האם לצד בריחת השתן, את חווה תכיפות ודחיפות במתן שתן?
האם את מבצעת פעילות גופנית, ובפרט תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן?
האם את מעוניינת בטיפול שמרני או ניתוחי?
ניתוח סרט לבריחת שתן – TVT
ניתוח TVT – באנגלית Tension-Free Vaginal Tape (סרט וגינאלי ללא מתח), או בשמו המלא בעברית – ניתוח להשתלת סרט תת שופכתי, הוא ניתוח זעיר פולשני בעל אחוזי הצלחה גבוהים, במקרים שונים של בריחת שתן – בפרט (אם כי לא רק) בבריחת שתן במאמץ. הניתוח הוא כל כך שכיח, עד שנתון מקובל כיום הוא שמעל 10% מכלל הנשים יעברו בחייהן את ההליך. הוא נמצא יעיל בהעלמת התסמינים של בריחת שתן אצל מעל 85% מהמטופלות – כולל במקרים של בריחת שתן מעורבת, שיש בה גם היבטים של בריחת שתן בדחיפות.
מהלך הניתוח
במהלך הניתוח, מוחדר סרט סינטטי אל מתחת לצינורית השתן והשופכה ומשמש מעין "בולם זעזועים", אשר מונע דליפת שתן בעת עלייה בלחץ התוך בטני. הנה שלבי הניתוח:
- הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה ספינאלית – לעיתים הוא מבוצע בהרדמה כללית ובגרסאות מסויימות של הניתוח, הוא עשוי להתבצע גם רק במתן של אלחוש מקומי
- הניתוח הוא זעיר פולשני – במהלך הניתוח מבוצע חתך באורך כ – 1.5 ס"מ באזור קו שיער הערווה – ולעיתים גם שני חתכים קטנים באזור דופן הנרתיק
- דרך החתכים מושחל סרט סינטטי, אשר תומך בצינור השופכה במרכזו
- הסרט תומך בצינור השופכה, וקצוותיו נתפרים אל שני החתכים הזעירים בדופן הבטן (או בשריר)
מקובלים שלושה סוגים שונים לניתוח TVT:
- הניתוח השכיח - TVT רטרו פובי – הסרט מועבר משני צידי שלפוחית השתן לכיוון מעלה. קיבוע הסרט לדופן הבטן, באמצעות שני חתכים נוספים באורך של כ – 2 מ"מ.
- הליך מתקדם יותר: TVT-A או TVT-O (טרנס-אובטורטור) - הסרט מושחל מתחת לשופכה לכיוון שני צידי האגן דרך חלל האובטורטור בעצמות האגן. קיבוע קצוות הסרט לשרירי האגן ולא לדופן הבטן (בשיטה זו מבוצע רק החתך המרכזי, ללא שני החתכים הקטנים לקיבוע קצוות הסרט
- ההליך המתקדם ביותר: TVT מיני סלינג – השחלה של סרט קצר במיוחד וקיבועו לשרירי האגן (דרך חתך אחד וללא שני חתכים נוספים)
לעיתים, ניתוחי TVT מבוצעים בשילוב ניתוחי הרמת רצפת אגן או תיקון של צניחה נרתיקית. סוג הניתוח שיבוצע תלוי בעיקר בניסיון הרופא בטכניקות השונות – כאשר התוצאה היא עד 90% הצלחה במניעת כלל ההיבטים של בריחת השתן – כאמור, גם במקרים של בריחת שתן בדחיפות.הניתוח עצמו אורך בדרך כלל כ – 30 דקות, ומהלך הביקור בבית החולים יגיע לכדי כ-8 שעות, כולל הכנת המטופל לניתוח, החדרת עירוי, הרדמה, התאוששות, וכולי.
איך מתכוננים לניתוח?
בדומה להכנות טרם כל הליך כירורגי, ייתכן שתתבקשו להציג לצוות המנתח תוצאות עדכניות של בדיקות דם ושתן – לפעמים גם צילום א.ק.ג., ובדיקות מקומיות נוספות (על פי בקשות הרופאים). חשוב לדווח לצוות על כל מחלה נוספת שאתם סובלים ממנה, ועל תרופות שאתם נוטלים, באופן זמני בעת הניתוח או באופן קבוע.ייתכן שתיקבע למטופל פגישה מקדימה עם הרופא המנתח או עם המרדים, ויתקבלו הנחיות נוספות. ביום הניתוח, חשוב להגיע אל המרכז הרפואי בשעה הייעודה – לאחר צום של לפחות שש שעות טרם שעת הניתוח שנקבעה.
תהליך ההתאוששות וההחלמה
עם תום הניתוח, מועברים המטופלים להשגחה למשך מספר שעות. בשעות אלה, מרבית המטופלים מחוברים לקטטר, לעירוי נוזלים ומקבלים תרופות לשיכוך כאבים במקרה הצורך. בהמשך, לאחר הוצאת הקטטר, יתבקש המטופל לתת שתן ותתבצע מדידת כמות השתן שנותרה, לאחר ההתפנות, בשלפוחית השתן. במידה ותהליך ההתרוקנות מתרחש כרגיל ומדדי המטופל תקינים – השחרור הביתה יתבצע כבר ביום הניתוח.
בימים הראשונים לאחר ניתוח TVT, צפויים כאבים מקומיים באזורי החתך, לעיתים דימום קל, ועל כן - מומלץ לנוח בבית למשך עד שבוע ימים. כשבוע לאחר הניתוח – מרבית המנותחים חוזרים לשגרה, כולל שיגרת העבודה, ואפילו פעילות גופנית מתונה. מחקרים מצביעים על העלמה מוחלטת של כלל התסמינים של בריחת שתן לאחר ניתוח TVT, אצל 87% מהמנותחים והמנותחות – כאשר עוד 5% דיווחו על הפחתה משמעותית בתסמינים.
נכתב על ידי המומחים שלנו 
בריחת שתן, או דליפת שתן, הוא מצב של היעדר שליטה (חלקית או מלאה) על מתן השתן. אישה הסובלת ממנה עלולה לחוש בריחת שתן בכל שלב למעשה, גם אם בחלק מהמקרים בריחת השתן תלויה בפעולות הספציפיות שהיא מבצעת.
האבחנה העיקרית הנעשית כיום, והיא בין דליפת שתן במאמץ לבין דחיפות במתן שתן. המקרה של דליפת שתן במאמץ הוא השכיח יותר בקרב כל בני הגילאים, גברים ונשים כאחד. במצב הזה חלה פגיעה משמעותית ברצועות ובשרירים אשר תפקידם בשגרה הוא להעניק את התמיכה החיונית כל כך לשלפוחית השתן. בעקבות היחלשות שרירי רצפת האגן מתרחשת גלישה של שלפוחית השתן כלפי מטה. אחת ההשלכות האפשריות העיקריות של כך היא בריחת שתן.
תמצאו כיום מגוון עצום של תרגילי פיזיותרפיה המיועדים למטרות האלה בדיוק, כמו גם שיטות שאחת התכליות העיקריות שלהן היא חיזוק שרירי רצפת האגן (השיטה המרכזית בהקשר הזה היא שיטת קיגל, הנפוצה בעיקר בקרב נשים הסובלות מבריחת שתן). ניתן להתחיל תוכנית טיפולים עם בעל מקצוע, ולצד זה לבצע תרגילים שיעבדו על שרירי רצפת האגן, הירכיים הפנימיות וכן הלאה.
ניתוחים כירורגיים נשמרים בדרך כלל למצבים המורכבים יותר של בריחת שתן, כמו גם לתרחישים בהם השינויים באורח החיים והטיפולים הבסיסיים יותר הוכיחו את עצמם כלא יעילים. קיימים סוגים שונים של ניתוחים, אותם מבצעים על פי מאפייני המקרה ודרגת החומרה שלו. הניתוח המרכזי הנעשה לצורך זה הוא ניתוח סרט תת שופכתי, הידוע יותר בשמו הלועזי TVT. בשיטה זו ממקמים סרט סינטתי מתחת לשופכה האמצעית.
ניתוח TVT אינו ניתוח ארוך ונמשך בממוצע כ-30 דקות. למרות זאת יש לזכור כי מרגע הכניסה לחדר הניתוח מבצעות, כמו בכל ניתוח, פעולות חיוניות נוספות כגון זיהוי המטופלת, הרכבת ערוי והרדמה האורכות זמן ולמלווים הממתינים מחוץ לחדר הניתוח נראה לעיתים כי עבר זמן רב יותר.
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
