התקף לב

מהו התקף לב ומה גורם לו?

אומרים על דברים שהם נמצאים "בלב העניין", כשהם הכרחיים לפעילותו, ובדיוק באותו האופן פעימות הלב המזרימות דם לכל תא בגוף – מתאי המוח והגולגולת ועד לתאי הרקמות באצבעות הרגליים, הן הכרחיות להמשך החיים והחיים אינם יכולים להתקיים בלעדיהן. הלב הוא שריר הפועל כמשאבה (בעזרת זרמים חשמליים המיוצרים מקוצב ביולוגי פנימי) שמזרימה את הדם במערכת כלי הדם בגופנו. 

הלב מתחיל לפעום עוד בהיותנו עוברים בני כ-20 יום בלבד ואינו חדל עד יומנו האחרון. בניגוד לרוב השרירים בגופנו, איננו יכולים לשלוט באופן מודע, באמצעות אותות מן המוח, על פעולת הלב. אי אפשר להורות ללב לחדול מלפעום או להתחיל מחדש וגם לא להאיץ פעימותיו או להאט אותן. הלב פועל אוטונומית וקצב פעימותיו נקבע על ידי קוצב לב טבעי הממוקם בלב עצמו ומייצר אותות חשמליים המורים לחדרי הלב והפרוזדורים להתכווץ ולהתרחב בתיאום.

כשאנו מתאמצים גופנו צורך יותר חמצן ולכן קצב פעימות הלב (המכונה "דופק") גובר. דופק אופייני אצל אדם בוגר בעת מנוחה נע בין 60 ל- 80 ואילו בשעת מאמץ הדופק יכול לעלות עד כדי 180 ואפילו 200 פעימות בדקה.

בתמונה הדגמה של תהליך היצרות עורקים המוביל להתקף לב:

מכיוון שהלב הוא שריר שאינו חדל מלנוע הוא צורך חמצן דרך קבע. כמות החמצן שהלב צורך גדלה ככל שהוא נדרש להזרים את הדם בגוף מהר יותר. חשוב לדעת שהחמצן לשריר הלב אינו מגיע אליו מן הדם הזורם דרכו, אלא מסופק לו באמצעות כלי דם העוטפים את הלב מבחוץ. כלי דם אלה מכונים העורקים הכליליים. ממש כמו צנרת מים בבית הנסתמת באבנית, אצל רבים מאתנו ברבות השנים הולכת ומצטברת שכבת פלאק על דפנות העורקים הכליליים. התקף לב מתרחש כאשר עורק כלילי נסתם (לגמרי או כמעט לחלוטין).

לעיתים קרובות סתימה כזו מתרחשת כתוצאה מקרע פתאומי בדופן עורק כלילי, קרישת הדם הזולג מן הקרע יוצר קריש דם הסותם את העורק. סתימה מלאה או חלקית של עורקים כליליים פוגמת באספקת הדם לאזור מסוים בשריר הלב. מצב כזה מכונה התקף לב וככל שהוא נמשך זמן רב יותר נגרם נזק גדול יותר לשריר הלב, זאת כתוצאה ממוות של תאים שאינם מוזנים בחמצן (תופעה המכונה גם "נמק"). 

מי נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בהתקף לב?

העורקים הכליליים המספקים דם, ועמו חמצן וחומרי הזנה, לשריר הלב הם דקים מלכתחילה (ביחס לכלי דם אחרים אשר להם תפקיד דומה). בנוסף, העורקים הכליליים מועדים להיפגע ממחלת טרשת העורקים בה הצטברות כולסטרול ותאי דלקת על פני דפנות כלי דם גורם להיצרות, סתימה ולעיתים פריצה (קרע בדופן כלי הדם). ישנם גורמי סיכון מוכרים להתפתחות טרשת עורקים ומחלות כלי דם נוספות העלולות לפגוע בעורקים הכליליים עד כדי מצב של התקף לב.

בין היתר סוכרת, עודף משקל, עישון ולחץ דם גבוה מגבירים את הסיכון ללקות בהתקף לב. עוד נמצאים בקבוצת סיכון להתקף לב מי שבמשפחתם הקרובה היו מקרים של מחלות לב והתקפי לב בגיל צעיר. באופן כללי, ככל שאנו מתבגרים הסיכוי להתקף לב עולה.

התקפי לב אצל גברים ואצל נשים

בגילאים מוקדמים (מתחת לגיל 60) התקפי לב פוקדים יותר גברים מנשים, בהמשך התמונה משתנה ובגילאים מתקדמים מספר מקרי התקף לב אצל נשים עולה על מספרם אצל גברים. הסימפטומים של התקף לב נוטים להיות שונים במעט בין נשים וגברים. אצל נשים הסימנים עשויים להיות ברורים פחות ולכלול כאבים באזורים שונים בגוף, עייפות לא מוסברת, בחילה, סחרחורת, עצבנות, חרדה לא אופיינית, זיעה קרה ועוד. 

בדיקות המסייעות באבחון התקף לב והנזק שההתקף גרם לו

לעיתים ישנם סימפטומים ברורים לאירוע של התקף לב, במקרים כאלה נדרש טיפול חירום מידי ורק לאחר ייצוב המצב ניתן לבצע בדיקות לבירור מעמיק, זיהוי הנזקים וקביעת טיפול בהתאם. פעמים אחרות הסימנים אינם ברורים ונדרשות בדיקות כדי לקבוע אם אכן ישנה בעיה באספקת הדם אל שריר הלב ולהחליט על אופן הטיפול. 

ישנן בדיקות שונות שבכוחן לספק מידע אודות תפקוד הלב. בבדיקת דם ניתן לזהות אנזימים לבביים שהשתחררו משריר הלב אל מחזור הדם כתוצאה מפגיעה והרס של תאים שתוכנם נשפך. בדיקת א.ק.ג. מתחקה אחר הפעילות החשמלית בלב, אי סדירות בפעילות זו עשויה להעיד על התקף לב ודרגת חומרתו. בדיקות נוספות הן אקו לב (בדיקה המבוצעת באמצעות מכשיר אולטרסאונד), CT לב וגם MRI של הלב. 

טיפול בהתקף לב בטווח המיידי

התקף לב הוא מצב בו נפגמת אספקת הדם הסדירה לשריר הלב. תאים שאינם מקבלים חמצן מתים בתוך דקות ספורות ולכן טיפול מהיר בהתקף לב הוא חשוב מאין כמותו. היקף הנזק לשריר הלב יהיה קטן יותר ככל שזרימת דם תקינה לשריר הלב תחודש במהירות רבה יותר. לכן, עם הופעת סימפטומים ראשונים להתקף לב יש להזעיק מיד ניידת לטיפול נמרץ, חשוב להימנע מהחלטות כגון "לחכות עד שהכאב יעבור" או לנסות להתפנות בכוחות עצמנו לבית החולים וכד'.

צוות רפואי לעזרה ראשונה ידע לזהות שמדובר בהתקף לב ויבצע פעולות שבכוחן לסייע לדם להגיע לשריר הלב, כך למשל יינתן אספירין בלעיסה ( אספירין מדלל את הדם, מקל על זרימתו ומונע מקריש הדם להמשיך ולגדול ולסתימה להחמיר). נשימת 100% חמצן תורמת אף היא לצמצום היקף תמותת רקמות בשריר הלב כתוצאה מהתקף לב. בנוסף, חשוב ליזכור שהתקף לב עלול להתדרדר לכדי דום לב, מצב המחייב פעולותהחייאה (הנשמה, עיסויי לב, שימוש במכשיר דפיברילטור). 

טיפול בהתקף לב בטווח הקצר והארוך

בחדר המיון בבית החולים יבוצעו טיפולים להקלת התסמינים. מקרים חמורים יופנו לביצוע התערבות כירורגית מידית בדמות צנתור לב, השחלת צינורית אל תוך עורק כלילי שנסתם והחדרת מתקן התומך בדפנות העורק מבפנים, מרחיב ומאפשר חידוש זרימת דם דרכו.

ישנן מגוון תרופות העשויות להינתן בשלב הטיפול הראשוני בהתקף לב בבית החולים. כך למשל ניטרוגליצרין ותרכובות אחרות מקטינות את צריכת הדם של הלב ומרחיבות את העורקים הכליליים. חוסמי בטא, הניתנים דרך הוריד, מסייעים בהפחתת הכאב ומקטינים את הסיכון לפרפור חדרים. ישנן תרופות העשויות להמיס את קריש הדם הסותם את העורק הכלילי ועוד.

לאחר שבוצעו הפעולות הנחוצות כדי לייצב את המצב ולהבטיח אספקה טובה מספיק של חמצן לשריר הלב ניתן לקבוע טיפול ארוך טווח שמטרתו למנוע הישנות הבעיה (אירוע נוסף של התקף לב). לעיתים יסתבר שצנתור לב טיפולי הוא הכרחי, פעמים אחרות ייקבע טיפול תרופתי והמשך מעקב. אם אין סיבוכים מיוחדים ניתן בדרך כלל להשתחרר הביתה לאחר כחמישה ימי אשפוז.