טרשת עורקים
טרשת עורקים היא אחד מהגורמים השכיחים ביותר לתחלואה ותמותה בעולם המערבי - איך נזהרים מהמחלה וכיצד מטפלים בה? הכל במאמר שלפניכם
טרשת עורקים - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
בעולם המערבי, מתים בכל שנה יותר מ-16 מיליוני אנשים כתוצאה מבעיות בזרימת הדם: התקפי לב או שבץ מוחי. גם בישראל, בדו"ח שפרסם משרד הבריאות בשנת 2020, מחלות לב תופסות את המקום השני בסיבה הכללית למוות, ובפרט בגורמים למוות אצל בני 45 ומעלה (והמקום הרביעי אצל בני 25-44); מחלות כלי דם במוח היא הסיבה הרביעית לפטירה בישראל, עם יותר מ-6,000 נפטרים מגורם זה בממוצע בשנה בישראל.
טרשת עורקים (Atherosclerosis) היא מחלה שמתפתחת בעקבות תהליכים דלקתיים בכלי הדם, והיא מושפעת מסגנון החיים, מהתזונה ומאורח החיים שלנו. במילים אחרות, ניתן למנוע אותה. הכל על אבחון טרשת עורקים, טיפול במחלה והחיים עם טרשת עורקים, ואולי החשוב מכל – מניעת טרשת עורקים – לפניכם.
במאמר זה תקראו על:
מהי טרשת עורקים?
טרשת עורקים (Atherosclerosis, Athero – "דבק" Sclerosis – "התקשות") היא מחלה הפוגעת בעורקי הדם שלנו, אלו הם כלי הדם המזרימים דם מהלב אל תאי הגוף. במהלך המחלה, דפנות העורקים נפגעות כתוצאה מהצטברות של שכבת חומרים שומניים (מהמזון שאנחנו אוכלים), המכונה רובד טרשתי.
הצטברות אותו רובד טרשתי משפיע על כלי הדם בשני אופנים: הוא מצר את כלי הדם ומאט את זרימת הדם בהם (ובמקרים חריפים גם עוצר אותה לחלוטין); והוא מחליש את דפנות העורק עד כדי היווצרות מפרצת – אזור שממנו פורץ הדם החוצה מהעורק.
בשלבים מתקדמים של טרשת עורקים כלי הדם נפגע ברמה קשה עד שהוא אינו מסוגל עוד להתכווץ ולהתרחב בתגובה לזרימת הדם שבו, מה שפוגע באופן חריף באספקת הדם לתאי המטרה של אותו כלי דם.
התהליך הטרשתי של העורקים מתרחש אצל כל אחד מאיתנו, ומתפתח בהדרגה ולאורך שנים רבות (מוערך כי מי שסובלים מטרשת עורקים מגיעים לשלבים פתולוגיים רק לאחר 20 שנה או יותר מתחילת תהליך התפתחות המחלה בעורקיהם). כאשר מתחילים תסמינים להופיע, הם בדרך כלל תסמינים מקומיים של איבר או אזור בגוף שסובל מהפחתה בזרימת הדם אליו.
חשוב להבין כי מדובר במחלה מפושטת, וכאשר ניכרים תסמינים של המחלה באזור אחד – אפשר להניח כי ישנם עורקים מוצרים גם באזורים אחרים בגוף. עם זאת, ישנם עורקים שיותר מועדים להיפגע מטרשת עורקים ביחס לעורקים אחרים. אלו הם בדרך כלל העורקים הצרים יותר – עורקים כליליים ועורקים פריפריאליים המובילים דם אל הגפיים, אל המוח, ולאזורים המרוחקים יותר מן הלב.
מחלות לב וכלי דם מכונות מסביב לעולם "הרוצח השקט", מפני שהתקדמות המחלה היא נטולת תסמינים – עד להתרחשות של אירוע מסכן חיים כמו התקף לב, מפרצת או אירוע מוחי.
ממה נגרמת טרשת עורקים, ומה מגביר את הסיכון לחלות בה?
כנראה שישנו רכיב תורשתי ברשימת הגורמים המגדילים את הסיכוי לסבול מטרשת עורקים – אולם חשוב לדעת כי מדובר במחלה שיש לה קשר ישיר וברור עם הרגלי החיים, ולא רק זאת, אלא ששינוי הרגלי חיים וסיגול הרגלים בריאים, ימנע טרשת נפוצה, יפחית את קצב ההתפתחות שלה ואף, במקרים מסויימים, עשוי לשפר את בריאות העורקים גם לאחר היווצרות רבדים טרשתיים.
- הגורמים הבולטים הקשורים בהיווצרות של טרשת עורקים הם:
- עישון
- היפרליפידמיה (עודף של שומנים בדם), ובמיוחד צריכה גבוהה של שומני טראנס – שומנים צמחיים מוקשים ובכולסטרול מסוג LDL, המכונה גם "הכולסטרול הרע", שמקורו במוצרים מן החי
- צריכת כמויות גדולות של אלכוהול
- סוכרת
- יתר לחץ דם
- השמנת יתר
- שגרת חיים יושבנית, ללא שיגרת פעילות גופנית מספקת
טרשת עורקים כלילית וטרשת עורקים היקפית
טרשת עורקים היא מחלה היקפית, הפוגעת בכל כלי הדם כאשר נוצר רובד טרשתי מעל דפנות העורקים, מקשה ומחליש את עמידותם ובסופו של דבר גם מונע את ההתכווצות וההתרחבות הנדרשים לזרימה תקינה של דם. הטרשת פוגעת בצורה נרחבת בעורקים באזורים שונים בגוף, עולם ניתן לזהות שני סוגים של טרשת עורקים ושלושה אזורים "מועדים לפורענות": העורקים הכליליים המזרימים דם אל שריר הלב, עורקי התרדמה המובילים דם למוח; והעורקים המובילים דם אל הגפיים התחתונות.
שני הסיווגים של טרשת עורקים הם:
- טרשת עורקים כלילית: פוגעת בעורקים הכליליים המזרימים גם אל שריר הלב ועלולה לגרום לתעוקת חזה ובסופו של דבר להתקף לב ולאוטם של שריר הלב
- טרשת עורקים היקפית: עלולה להימצע בכל אחד מן העורקים בגוף, ובאופן שכיח פוגעת באבי העורקים התחתון, בעורקי התרדמה, ובעורקי הגפיים. טרשת עורקים היקפית עלולה לגרום לכאבים ברגליים בזמן הליכה (עם הקלה בזמני מנוחה), לפגיעה בראייה, לנמק בשל פגיעה בזרימת הדם (גם באיברים פנימיים כמו הקיבה, הטחול, ועוד) – ולאירוע מוחי.
אילו סימנים יעידו שכדאי להיבדק?
כאמור, טרשת עורקים היא מחלה נטולת תסמינים בדרך כלל, ומי שמנהלים שיגרת חיים שמקדמת את המחלה (הכוללת תזונה עתירת שומני טראנס ושומנים מן החי, מיעוט בפעילות גופנית, עישון, צריכת אלכוהול, וכדומה) – כדאי שייבדקו באופן שוטף לאיתור מוקדם של היצרות בעורקים.
מי שסובלים מטרשת עורקים כלילית, כלומר מפגיעה בזרימת הדם לשריר הלב, עלולים להרגיש קושי במהלך מאמץ גופני (קוצר נשימה, כאבים בחזה, לחץ באזור החזה או הכתפיים); מי שעורקי הרגליים שלהם נפגעו יחושו בעיקר כאבים ברגליים במהלך מאמץ; מי שעורקי התרדמה שלו, המובילים דם למוח, נפגעו, לא צפוי לחוש בתסמינים כלל, עד לאירוע מוחי.
כיצד מאבחנים טרשת עורקים?
תוצאות בדיקות דם שבהן רמות הכולסטרול אינן תקינות (LDL גבוה ו – HDL נמוך) מצביעות על סיכון לטרשת עורקים, במיוחד אצל בני 40 ומעלה. במקרה של סוכרתיים, נמדדת גם רמת הסוכר בדם ורמה גבוהה של סוכר תעיד על סיכון מוגבר לטרשת עורקים. בבדיקות הדם ניתן גם לראות רכיבים נוגדי דלקת (כמו חלבון מסוג CRP) שנוכחותם מצביעה על תהליכים דלקתיים בגוף.
בבדיקות לאבחון הסיכון לטרשת עורקים נמדדים גם היקף המותניים ומשקל הגוף, מכיוון שהתסמונת המטבולית, תסמונת של מספר רכיבים ביניהם משקל הגוף והיקפי הגוף, מהווה גורם סיכון משמעותי לטרשת עורקים ולמחלות נוספות.
בנוסף, תבוצע בדיקת לחץ הדם והשוואה של לחץ הדם בזרוע ובקרסול. במקרה של הפרשים משמעותיים בין לחץ הדם במרכז הגוף ובאזור הפריפריאלי שלו, יעלה החשד לטרשת עורקים היקפית.
לאחר ביסוס החשד לקיום טרשת עורקים, מבוצעות מספר בדיקות נוספות:
- בדיקת אלקטרוקרדיוגרם (א.ק.ג) במאמץ: רישום הפעילות החשמלית של הלב במהלך פעילות גופנית כמו הליכה מעל הליכון או רכיבה על אופני כושר. הבדיקה נועדה לאיתור פעילות במצוקה של שריר הלב כתוצאה מזרימת דם לא מספקת.
- אולטרסאונד דופלר: הדמיית הלב הכוללת הדמיית של זרימת הדם אל ומהלב.
- צנתור אבחוני: החדרה של צינור דק הכולל מצלמת סיב אופטי, בדרך כלל דרך חתך קטן בבית השחי או במפשעה, אל כלי הדם, והדגמת איכות זרימת הדם לאורך העורק. כיום ניתן לבצע גם תהליך אבחוני המכונה צנתור וירטואלי, המבוצע בטכנולוגיית ההדמייה CT ואינו כולל הליך פולשני. בצנתור ניתן להעריך את שיעור החסימה של העורק הנבחן, כאשר חסימה של עד 50% נחשבת חסימה שאינה פתולוגית, וחסימה גבוהה מזו, דורשת התערבות רפואית בדרך כלל.
- בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת): בדיקת הדמייה תלת מימדים של הלב ואיתור חסימות, היצרויות או התקשחות הדפנות בעורקים הגדולים היוצאים מהלב או באלה המגיעים אליו.
בתמונה: תהליך היווצרות הטרשת (היצרות) בעורקים
מהם הטיפולים הנפוצים בטרשת עורקים?
מעבר לשינויים המומלצים באורח החיים, אודותיהם נפרט בהמשך המאמר, הטיפולים הרפואיים המוצעים להתמודדות עם טרשת עורקים נחלקים לשני סוגים: טיפולים שמרניים והליכים כירורגיים לתיקון הנזקים של הטרשת הנפוצה.
במסגרת הטיפולים השמרניים לטרשת נפוצה, הרופא המטפל ימליץ על מגוון טיפולים תרופתיים, ממספר משפחות:
תרופות להפחתת שומנים בדם: סטטינים להורדת הכולסטרול, תרופות קושרות חומצות מרה, פיברטים המעכבים את הייצור האנדוגני של טריגליצרידים, ניאצין המעכב את הייצור האנדוגני של כולסטרול בכבד ועוד
תרופות נוגדות קרישת דם: אספירין, וורפרין ואחרות
תרופות להפחתת לחץ הדם: תרופות משתנות, חוסמי בטא, מעכבי ACE ואחרות
תרופות לאיזון סוכרת: במסגרת ההליכים הכירורגיים לתיקון מקומי של נזקי טרשת נפוצה, נמנה את ההליכים הבאים:
- צנתור טיפולי: הליך המבוצע היום בדרך כלל בשיטות זעיר פולשניות, המאפשר חדירה אל העורק החסום באמצעות צינורית דקה, דרך חתך זעיר באזור בית השחי או המפשעה, החדרת "סטנט" (מעיל גליל מתכת שנועד לקבע את העורק במצב פתוח ונקי המאפשר זרימת דם אופטימאלית) וחומרים טיפוליים בשחרור איטי המונעים הצטברות של רובד טרשתי באזור.
- ניתוח מעקפים: השתלה של כלי דם חלופיים באזור בו כלי הדם עברו תהליך בלתי הפיך של היצרות. מערכת כלי הדם תחליף בעצמה את נתיבי זרימת הדם, מכלי הדם החסומים לכלי דם פנויים ובריאים יותר.
- כריתה של פנים העורק: הליך של ניקוי דפנות העורקים והוצאת הרובד הטרשתי שהצטבר עליהם, המבוצע בעיקר בפגיעה בעורקי התרדמה המובילים דם למוח או בעורקי הרגליים.
הרגלי חיים שיפחיתו את הסיכון לטרשת עורקים ויאטו את התפתחותה
במקרה של טרשת עורקים קלה עד חריפה, קו הטיפול הראשון הוא תמיד מעבר לאורח חיים בריא יותר. גם אצל אנשים צעירים או כאלה שאינם סובלים כלל מטרשת עורקים (שהיא כאמור תהליך טבעי המתרחש לאורך החיים, והופך פתולוגי רק מרמה מסויימת של היצרות), מומלץ לבחור באורח חיים בריא שמפחית את הסיכון לטרשת עורקים, כמו גם למחלות רבות נוספות, ומאפשר תוחלת חיים ארוכה יותר ואיכות חיים גבוהה יותר. הנה ההמלצות לשינויים בשיגרת החיים, להתמודדות עם טרשת עורקים, למניעת
התפתחות המחלה, כמו גם למניעת התפתחות מחלות נוספות:
בחירה בהרגלי תזונה בריאים:
יש שיאמרו כי מומלץ לבחור בתפריט צמחוני ומופחת שומן, אולם שינויים מספקים בתזונה יהיו למשל:
• החלפת המוצרים בתפריט המכילים שומנים רוויים לכאלה המכילים שומנים שאינם רוויים, כמו למשל החלפת חמאה ומרגרינה בשמנים מן הצומח שאינם מוקשים
• צריכת בשר רזה (כמו בשר עוף) על פני בשר שמן (כמו בקר)
• צריכת פחות מזונות מטוגנים
• צריכת אומגה 3, בעיקר מדגים מן הים כמו סלמון
• צריכת שפע של ירקות טריים ופירות טריים מסוגים שונים בכל יום
• צריכת פחות פחמימות פשוטות וסוכרים, ויותר פחמימות מלאות כמו קמח מלא ודגנים מלאים
אימוץ שיגרה בריאה של פעילות גופנית
ההמלצה הרפואית היא להקפיד על לפחות שעתיים בכל שבוע (לאו דווקא ברצף) של פעילות שמעלה דופק, כמו הליכה, שחייה או ריצה. ניתן לשלב בשיגרת הפעילות גם פעילות שאינה מעלה דופק, כמו למשל אימון יוגה או פילאטיס, ורצוי לקיים לפחות חמש פעמים בשבוע פעילות גופנית שתימשך לפחות חצי שעה.
שמירה על מדדי גוף תקינים
מומלץ לשמור על מדד מסת גוף (מדד ה-BMI) תקין, על משקל גוף תקין ובמידת האפשר על היקפי מותניים וירכיים תקינים.
איזון סוכרת ויתר לחץ דם
כדאי להפחית בצריכת סוכר, מלח, חומרים מלאכותיים במזון (כמו חומרים משמרים, צבעי מאכל ואחרים), שמנים לא בריאים, אלכוהול, וכמובן עישון, ולדאוג לאיזון של מחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם באמצעות תרופות.
הרגלי חיים בריאים נוספים
כאמור, מומלץ על הפסקת עישון, הפחתה בצריכת קפאין, והפחתה בצריכת מלחים, סוכרים ופחמימות פשוטות (המומרות גם הן לסוכרים בתהליך העיכול בגוף).
טרשת עורקים היא התפתחות של היצרות העורקים שנובעת מהצטברות של כולסטרול בדפנותיהם. הסיבות למחלה הן רבות, אך יש קשר לאורח חיים לא בריא הכולל תזונה לא טובה, חוסר פעילות גופנית ועישון. בנוסף, לטרשת עורקים מאפיין גנטי כך שבן משפחה מקרבה ראשונה הסובל מהמחלה, מעלה פי שניים את הסיכוי של שאר חברי המשפחה לחלות
קיימים שני סוגים של טרשת עורקים, האחד הוא טרשת עורקים כלילית, הפוגעת בעורקים המובילים את הדם ללב ועשויה להביא להתפתחות מחלות לב שונות. הסוג השני הוא טרשת עורקים היקפית, שעלולה להתפתח בכל עורק בגוף, כולל בעורקי המוח ובעורקי הגפיים
קיימות מספר בדיקות לאבחון טרשת עורקים בהתאם להתפתחותה: בדיקת דם לרמת הכולסטרול, בדיקת לחץ דם, בדיקת א.ק.ג, בדיקת אולטרסאונד דופלר, צנתור וטומוגרפיה ממוחשבת
הטיפול בטרשת עורקים מחייב שינוי באורחות החיים, שימוש בטיפול תרופתי ובמקרים מסוימים גם יחייב ניתוח. הטיפול נועד להפחית את הסיכוי להיווצרות קרישי דם ולהאט קצב הצטברות השכבה השומנית בדפנות העורקים
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי