סרטן הערמונית

הערמונית (המכונה גם "פרוסטטה") היא בלוטה באזור האגן של גברים, שיש לה תפקיד במערכת הרבייה הזכרית. האורך הממוצע של ערמונית טיפוסית אצל גברים בוגרים הוא כשלושה סנטימטרים והיא מקיפה חלק מן השופכה, זו הצינורית המובילה שתן וגם נוזל זרע. הערמונית מייצרת חלק מהנוזל עימו נפלט הזרע (המיוצר באשכים).

החל מגיל 50 ומעלה אצל גברים רבים מתפתחות בעיות שונות בערמונית, כך למשל גידול במימדי הערמונית הגורם ללחץ על השופכה וקושי במתן שתן, עד עצירת שתן מוחלטת. בעיות כאלה מטופלות בתרופות כמו גם בהליכים כירורגיים להסרת חלק מבלוטת הערמונית. חשוב להדגיש שמצב של ערמונית מוגדלת הוא תופעה שונה לחלוטין מסרטן הערמונית.

גידול ממאיר בבלוטת הערמונית

בגופנו אין ספור סוגים של תאים כאשר כמעט כולם מתנהלים במעגל בלתי פוסק של מות תאים ישנים והתפתחות תאים חדשים שתופסים את מקומם. ברובם המוחלט של סוגי התאים בגוף ניתן למצוא מנגנון של חלוקה שמאפשר את תהליך ההתחדשות: תאים מתחלקים באופן סדיר ומבוקר וכך נוצרים תאים חדשים במקום תאים שמתפרקים ומתים. קורה שתהליך חלוקת התאים משתבש ומתחיל להתנהל באופן חסר סדר ומהיר יותר, התפתחות כזו גורמת להצטברות תאים לכדי גוש שיכול להיות גידול שפיר או גידול ממאיר. 

גידול שפיר ממשיך לגדול במקום בו הוא נוצר ואין לו יכולת לנדוד ולהתפשט לאזורים אחרים בגוף. גידול ממאיר לעומת זאת יכול לפלוש לרקמות סמוכות ואפילו לנדוד לאיברים אחרים בגוף. נדידה כזו מתרחשת כאשר תא מן הגידול הממאיר הראשוני ניתק ממנו, נישא עם מחזור הדם, מוצא אחיזה במיקום חדש וממשיך להתחלק וליצור גידול ממאיר גם שם, גידולים משניים כאלה מכונים שניוניים או גרורות.  

אצל רוב הגברים מצויים תאים סרטניים בערמונית אולם נדיר שאלה מתפתחים לגידולים אצל גברים מתחת לגיל 50. מגיל 50 ומעלה עולה הסיכוי להתפתחות גידול ממאיר בערמונית. ברוב המקרים גידולים כאלה מתפתחים לאט, אינם גורמים לתסמינים כלשהם ואינם מחייבים טיפול. ישנם מקרים בהם סרטן הערמונית מתפתח במהירות וקיימת סכנה שיתפשט לאיברים נוספים, במיוחד לעצמות. ללא טיפול מקרים כאלה של סרטן הערמונית יגרמו למוות בתוך פרק זמן של בין כמה חודשים לשנתיים – שלוש. 

גורמי סיכון וצעדים למניעת התפתחות סרטן הערמונית

למרות שלא זוהה גן האחראי להתפתחות של סרטן הערמונית, ידוע שהסיכוי לחלות בסרטן מסוג זה הוא גדול יותר אצל גברים שבמשפחתם מקרים קודמים של המחלה (בעיקר אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כמו הורים או אחים). ידוע שצריכת כמות גדולה של בשר אדום, שומנים ומזון מעובד מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסוג זה של סרטן הוא גיל, כ-75% מן המאובחנים כחולים במחלה הם גברים בני 65 ומעלה. 

אין דרכים בדוקות שבכוחן למנוע התפתחות סרטן הערמונית אולם ידוע שהסיכוי לחלות במחלה נמוך יותר אצל גברים המנהלים אורח חיים בריא, שומרים על משקל גוף תקין, על תזונה ומאוזנת ושגרת פעילות גופנית גם בגילאים מתקדמים. מחקרים הראו שהקפדה על דיאטה הכוללת מעט בשר אדום ושומן לצד צריכת תה ירוק ומוצרי סויה מפחיתה סיכוי לחלות בסרטן הערמונית, מקובל להניח שזו הסיבה שסרטן הערמונית נפוץ פחות בקרב גברים ממוצא מזרח אסייתי.

בדיקות נוספות לאחר אבחון ראשוני

כאשר אובחן גידול ממאיר בערמונית יש לבצע בדיקות נוספות כדי לקבוע את מידת התפשטות המחלה. בין היתר תבוצענה בדיקות כגון מיפוי עצמות, צילומי רנטגן של אזורים שונים בגוף, סריקות MRI ו-CT ועוד. בדיקות כאלה יסייעו לזהות אם מדובר בסרטן ערמונית שכבר שלח גרורות לאיברים אחרים בגוף או שקיים, לעת עתה, רק גידול בבלוטת הערמונית עצמה.

דירוג לפי שלבי התפתחות המחלה

תוצאות מגוון בדיקות האבחון מאפשרות לקבוע דירוג למחלה. מקובל להשתמש בשיטת TNM לתאר באיזה שלב נמצא סרטן הערמונית. T- היא האות הראשונה במילה Tumor (גידול), T1 פירושו שהגידול נמצא בבלוטת הערמונית בלבד והוא קטן מכדי שניתן יהיה לחוש אותו בבדיקת אצבע רקטלית. דירוג T2 פירושו גידול רק בערמונית שניתן לחוש אותו בבדיקת אצבע רקטלית, T3/T4 – קיימים גידולים גם מחוץ לבלוטת הערמונית.

האות N היא הראשונה במילה Nodes או בלוטות לימפה, Nx פירושו שבלוטות הלימפה טרם נבדקו, N0 הבלוטות נבדקו ונמצאו ללא סרטן, N1 בלוטות לימפה נבדקו ונמצאו נגועות בסרטן. האות M היא הראשונה במילה Metastasis או מידת ההתפשטות, M0 פירושו שסרטן הערמונית טרם התפשט למקומות אחרים בגוף, M1 הסרטן התפשט לאיברים נוספים כגון עצמות, כבד או ריאות. 

לאחר שנלקחת דגימה לביופסיה נקבע מדד נוסף המשמש בסוגים שונים של סרטן, מדד גליסון המסמל על סולם של 1 – 5 את מידת האי סדירות של התאים הסרטניים בגידול. ככל שמידת אי הסדירות נמוכה יותר כך קצב התפשטות המחלה יהיה איטי יותר.

שיטות טיפול בסרטן הערמונית

ישנן שיטות טיפול שונות בסרטן הערמונית כאשר הבחירה ביניהן תבוצע בהתאם לדירוג שנקבע לפי תוצאות הבדיקות שבוצעו במהלך האבחון הראשוני והמשני, דירוג המתאר את השלב בו המחלה נמצאת וקצב ההתפתחות המשוער שלה. 

במקרים של סרטן ערמונית בשלב מתקדם, כאשר ישנן גרורות באזורים נוספים בגוף, יתכנו טיפולים הכוללים ניתוח להסרת הערמונית, טיפול בקרינה (רדיותרפיה), טיפול הורמונלי, טיפול בהקפאה (קריותרפיה), טיפול אולטרה סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה, טיפול כימותרפי ועוד.

במקרים נדירים טיפול בסרטן הערמונית יכלול כריתת אשכים או כריתת האזור באשכים האחראי לייצור טסטוסטרון, טיפול כזה דומה בעיקרו לטיפול הורמונאלי לדיכוי פעילות בלוטת יותרת המוח, באמצעות הניתוח ניתן לוותר על קבלת זריקות תכופות לאורך זמן.

מעקב אקטיבי ומעקב פסיבי

לעיתים קרובות סרטן ערמונית במצב מוקדם ובעל קצב התקדמות איטי אינו מחייב טיפול אלא רק מעקב פסיבי סביל או מעקב אקטיבי פעיל (ההבדל בין השניים הוא בתכיפות וסוג בדיקות המעקב). הרופאים יסבירו למטופל את המשמעויות של דחיית הטיפול, הסיכוי שלא יהיה נחוץ טיפול כלל, ותופעות הלוואי של טיפול תרופתי, ניתוח או הקרנות. ההחלטה אם לקבל טיפול או להישאר במעקב תיוותר בידי המטופל. כאשר ישנה התלבטות מומלץ לפנות לקבלת חוות דעת רפואית נוספת.

ניתוח להסרת הערמונית

במקרים בהם נמצא שהטיפול הנכון ביותר בסרטן הערמונית צריך לכלול הסרת בלוטת הערמונית כולה יבוצע ניתוח המכונה כריתה רדיקלית של הערמונית (להבדיל מניתוח בו מסירים רק חלק מן הבלוטה כטיפול במצבים של גידול שפיר בערמונית). 

ישנן שיטות שונות לביצוע התערבות כירורגית להסרת הערמונית כולה. כך למשל ניתן לבצע את הניתוח בשיטה הלפרוסקופית הזעיר פולשנית בה המנתח מוציא את הערמונית באמצעות מכשור המוחדר דרך 4 – 5 חתכים קטנים באזור הבטן. שיטה נוספת היא כריתת הערמונית דרך השופכה.