סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס - מי האוכלוסייה המועדת לחלות בו? מה ניתן לעשות כדי למנוע את התפתחות המחלה? איך מאובחן סרטן המעי הגס? על כל אלה ועוד במאמר שלפניכם
סרטן המעי הגס - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
סרטן המעי הגס (Colorectal cancer) ראשיתו בפוליפים, גידולים שפירים (לא סרטניים), המתפתחים במעי הגס אצל כמעט כל אחד ואחת מאתנו בשלב כלשהו במהלך חיינו. מחקרים מראים שלאחד מכל ארבעה בני 50 ומעלה יש כבר לפחות פוליפ אחד במעי הגס. גילוי מוקדם של פוליפים כאלה וכריתתם עוד לפני שיתפתחו לגידולים סרטניים - מפחיתים כמעט לאפס את הסיכון לחלות במחלה. סיכויי ההחלמה פוחתים באופן דרמטי ככל שסרטן המעי הגס מתגלה בשלב מאוחר יותר.
במאמר זה תקראו על:
סרטן המתחיל במעי הגס ועלול להתפשט לאיברים אחרים
תאים רבים בגופנו מתים ומוחלפים בחדשים דרך קבע. תהליך זה של מוות מתוכנן מכונה אפופטוזיס ובממוצע מתים בגופנו, ומוחלפים בחדשים, כ- 300 מיליון תאים בכל דקה. ייתכן הבדל משמעותי במשך החיים של תאים שונים, השלד שלנו (רקמת העצם) מתחדש בכל 8 שנים, תאי כבד חיים כשנה וחצי, תאי דם אדומים כ- 120 יום, תאי עור מתחלפים כל שלושה שבועות לערך, ואילו תאים במערכת העיכול שורדים רק כ- 6 ימים בשל הסביבה החומצית בה הם שוהים. התחדשות התאים מתרחשת בתהליך של חלוקת תא בודד לשני תאים זהים, תהליך זה מכונה מיטוזה ושיבושים בו עלולים לגרום לבעיות רפואיות חמורות ובכללן סוגים שונים של סרטן.
כאשר תאי גוף מתחלקים בקצב מהיר מדי, באופן היוצר מוטציות, או בצורה כאוטית אחרת , נוצרים גידולים בדמות גושים של רקמות. גידולים כאלה יכולים להיות שפירים, גידולים היכולים להוסיף נפח ומשקל אולם יישארו לעד במקום בו נוצרו. במקרים חמורים יותר מדובר בגידולים ממאירים, המכונים גם סרטניים. תאים מגידולים כאלה יכולים לנדוד בגוף, להתמקם באזור חדש וליצור גם בו גידול. גידולים שנוצרו מתאים שמקורם בגידול ממאיר שקדם להם מכונים שניוניים או גרורות.
סרטן המעי הגס מתפתח מגידולים שפירים המכונים פוליפים. גידולים כאלה הם נפוצים מאוד וניתן למצוא אותם אצל כרבע מאוכלוסיית בני 50 ומעלה ואצל למעלה מ- 80% מבני 75 ומעלה. גידול שפיר במעי הגס אינו גורם לסימפטומים כלל, בדיקות מנע והסרת פוליפים כאלה מבוצעות בשל החשש שהם יהפכו ממאירים. הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס עומד על כ- 4.5% עבור מי שאינם שייכים לקבוצות סיכון. מרגע שהגידול הפך ממאיר יחלו להופיע סימפטומים אשר ילכו ויחריפו. ללא טיפול יתפתחו גרורות במקומות נוספים בגוף והמחלה תגרום למוות.
חשוב לדעת שסרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השני בשכיחותו בקרב נשים בישראל (אחרי סרטן השד), השלישי בשכיחותו בקרב גברים יהודיים בישראל (אחרי סרטן הערמונית וסרטן הריאות) והשני בשכיחות בקרב גברים מוסלמיים בישראל (אחרי סרטן הריאות). בעבר רובם המוחלט של מקרי סרטן המעי הגס התגלו אצל מבוגרים בני 70 ולמעלה אולם כיום יותר ויותר מקרים מתגלים גם בגיל מוקדם יותר, אצל בני 50 ואף פחות מכך.
בתמונה: שלבים בהתפתחות סרטן המעי הגס
גורמי סיכון להתפתחות סרטן המעי הגס
כאמור, סרטן המעי הגס מתחיל דרכו מגידולים שפירים המכונים פוליפים שהופכים ממאירים. ידוע על גורמים המעלים את הסיכון להתפתחות מסוכנת כזו, כך למשל קרבת דם למי שחלו בסרטן המעי הגס, היסטוריה של מחלות מעי דלקתיות (כגון קוליטיס כיבית וקרוהן), תזונה לא בריאה (צריכה גבוהה של בשר אדום, שומן מהחי, מזונות מעובדים ומלח, צריכה מועטה של מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות), עודף משקל, עישון, עיסוק מועט בפעילות גופנית ושימוש מופרז באלכוהול.
בעבר הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס בגיל צעיר היה נמוך מאוד. בשנים האחרונות חלה עליה בתחלואה בקרב בני 20 עד 44, מגמה זו היא כלל עולמית ונובעת כפי הנראה משינויים לרעה בהרגלי התזונה ואורח החיים.
תסמיני המחלה
המצאות גידולים שפירים, פוליפים, במעי הגס אינו גורם לסימפטומים, זו הסיבה שמניעת סרטן המעי הגס מחייבת בדיקות יזומות לאיתור פוליפים והסרתם בטרם תהיה להם שהות להפוך ממאירים. הופעת סימפטומים מעידה על קיום גידול ממאיר. בין היתר עשויים להופיע סימפטומים כגון כאבי בטן חוזרים ונשנים, ירידה בלתי מוסברת במשקל, אנמיה, התקפי שלשול או עצירות חוזרים ונשנים או הנמשכים זמן רב, תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר מתן צואה ודם ביציאות. במקרים חמורים, כאשר גידול במעי הגס כבר יצר בו חסימה, יופיעו תסמינים כגון הקאות, בטן נפוחה וכאבי בטן עזים.
בדיקות לאבחון סרטן המעי הגס
ככל שסרטן המעי הגס מתגלה בשלב מוקדם יותר כך גדלים הסיכויים להירפא ממנו. ישנן שתי בדיקות המשמשות לאיתור מוקדם של פוליפים במעי הגס העלולים להתפתח לגידולים לממאירים. הראשונה מבין שתי בדיקות מוקדמות אלה מכונה בדיקת דם סמוי בצואה. מדובר בבדיקה פשוטה בה נעזרים בערכה של מבחנה וכפית סטרילית ליטול דגימת צואה והעברתה למעבדה. מומלץ לכל מי שעבר את גיל 50 לבצע בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה אחת לשנה.
הבדיקה השנייה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מכונה קולונוסקופיה. בבדיקה זו מוחדר דרך הרקטום מכשיר דמוי צינורית דקה ובקצהו מצלמה ותאורה. הרופא סוקר את המעי הגס מבפנים, ובמידה ומזוהים גידולי שפירים ניתן להסיר אותם או ליטול מהם דגימה לצורך ביצוע ביופסיה (אבחון הגידול כדי לקבוע אם מדובר בגידול ממאיר).
בדיקות נוספות המשמשות לאבחון סרטן המעי הגס הן קולונוסקופיה וירטואלית (בדיקת המעי הגס באמצעות מכשיר CT), קפסולה של המעי הגס (קפסולה המכילה מצלמה ומקור אור נבלעת, שוהה במעיים מספר שעות ומשדרת תמונה למכשיר הקלטה המוצמד למותניים) ובדיקת DNA בצואה (לזיהוי תאים סרטניים).
כאשר מזוהים פוליפים במעי הגס ומבוצעת הסרה שלהם, דגימה מן הפוליפים נשלחת לביופסיה. אם מסתבר שמדובר בגידול סרטני תבוצענה בדיקות נוספות כדי לקבוע עד כמה התפשטה המחלה? האם יש גרורות? היכן הם נמצאות? וכן הלאה. בדיקות כאלה עשויות לכלול צילומי רנטגן, סקירות CT, אולטרסאונד, MRI, בדיקת PET CT, בדיקות דם ועוד.
טיפול בסרטן המעי הגס
כמו בסוגים רבים אחרים של סרטן גם במקרה של סרטן המעי הגס ישנם שלושה סוגים של טיפולים העשויים לשמש בנפרד או במשולב. התערבות כירורגית בדמות ניתוח להסרת גידולים, במעי הגס עצמו וגרורות במקומות אחרים בגוף. כאשר מוסר גידול מן המעי הגס מוסר עמו חלק מן המעי עצמו וגם בלוטות הלימפה הסמוכות אליו.
אם ניתן מחוברים שני הצדדים של האזור שהוסר יחדיו. אם חיבור כזה אינו אפשרי יש ליצור מעקף המאפשר סילוק צואה אל שקית דרך דופן הבטן, התקן כזה עשוי להיות זמני, עד שמבוצע ניתוח נוסף לאיחוי המעי, או קבוע.
טיפול תרופתי יכול שיהיה בדמות מחזורים של טיפולים כימותרפיים או טיפולים חדישים בתרופות ביולוגיות הפוגעות באופן ממוקד בתאים הסרטניים ומונעות מהם להמשיך להתחלק ולהתרבות.
הסוג השלישי של טיפול בסרטן המעי הגס עשוי להיות טיפול רדיותרפיה בו נעשה שימוש בקרינת רנטגן הפוגעת בתאים הסרטניים.
מה סיכויי ההחלמה והאם המחלה עלולה לחזור?
סיכויי ההחלמה מסרטן המעי הגס הם טובים מאוד כל עוד המחלה מתגלה בשלב מוקדם. כאשר הגידול מוגבל לדופן המעי בלבד הסיכוי להחלמה מלאה עומד על 90%. סיכויי ההחלמה פוחתים מאוד כאשר מדובר בסרטן המעי הגס המתגלה בשלב בו כבר קיימות גרורות באיברים נוספים (בכבד ובריאות למשל). ישנם גם מצבי ביניים, כאשר עדיין אין גרורות באיברים נוספים אולם הסרטן התפשט אל בלוטות הלימפה. מקרים של סרטן המעי הגס עשויים להיות שונים זה מזה מבחינת מהירות התפשטות המחלה וקצב התפתחות הגידולים. ככל שהמחלה אלימה פחות כך גדלים סיכויי ההחלמה ממנה.
החלמה מלאה מסרטן המעי הגס אינה ערובה לכך שהמחלה לא תחזור. מי שנמצאו בגופו, בבדיקת קולונוסקופיה, גידולים שפירים (פוליפים) ואף כאלה שנחשדו כממאירים, ונגעים אלה הוסרו, נחשב כמי שנמצא בקבוצת סיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
חשיבות אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס
מכיוון שסרטן המעי הגס ראשיתו בפוליפים, גידולים שפירים שמתפתחים אצל רובנו בשלב מתקדם יותר או פחות בחיינו, ניתנת לנו ההזדמנות לזהות סיכון לחלות בו בשלבים מוקדמים מאוד ולמנוע מלכתחילה כל סיכוי שהמחלה תתפתח. כל מה שנדרש מאתנו הוא לעבור בדיקות סקר לגילוי פוליפים במעי הגס, בדמות בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה. מומלץ לכל מי שמגיע לגיל 50 להתחיל לעבור בדיקות כאלה באופן סדיר בתכיפות עליה ממליץ רופא המתמחה בטיפול בסרטן המעי הגס. התכיפות תקבע לפי מאפיינים ייחודיים ובכלל צירופים שונים של גורמי סיכון.
חשוב לזכור שכל עוד מדובר בפוליפים, גידולים שפירים, לא יהיו סימפטומים ולכן מוכרחים לבצע בדיקות יזומות כדי לנקוט צעדי מנע כנגד סרטן המעי הגס. יש לפנות מיד לאבחון במקרה של הופעת סימפטומים העשויים להעיד על התפתחות גידול ממאיר במעי הגס. כך למשל במקרים של דימום בעת מתן צואה, כאבי בטן לא מוסברים, שלשולים, עצירות, ירידה בלתי מוסברת במשקל ותחושת מלאות לאחר מתן צואה.
אנמיה עשויה להיות סימפטום של סרטן המעי הגס, זאת משום שפעולת מערכת העיכול נפגעת ורכיבים חיוניים מן המזון, כולל ברזל, אינם מוצאים דרכם אל מחזור הדם והרקמות. סימנים של אנמיה עשויים לכלול תשישות, אבדן תיאבון, עיגולים כהים סביב לעיניים, גוון עור חיוור, מצב רוח ירוד ועוד. הסכנה שמדובר בסרטן המעי הגס והחשיבות הרבה שבגילוי מוקדם ותחילת טיפול ללא דיחוי מחייבות בירור הגורמים למצב של אנמיה. כל זאת במיוחד כאשר מדובר באנמיה שהופיע לראשונה בגיל מתקדם. אין להסתפק בטיפול כנגד האנמיה עצמה, נטילת תוסף ברזל למשל, מבלי לערוך בירור מקיף באשר לגורמים לה.
סרטן המעי הגס הוא בין המחלות הממאירות היחידות שניתן לזהות סימנים מוקדמים להן ולמנוע את התפתחותן באמצעות הליך פשוט של הסרת פוליפים. מדובר בסוג הסרטן השני הנפוץ ביותר בקרב נשים בישראל (אחרי סרטן השד) והשלישי הנפוץ ביותר בקרב גברים יהודים (לאחר סרטן הערמונית וסרטן הריאות).
קיים פער עצום בין הסיכוי להחלמה מלאה במקרה של גילוי מוקדם לבין הקושי לטפל והסיכוי הגבוה למות מן המחלה במקרה של גילוי בשלב מתקדם. לכן, חשוב מאוד לנהוג באחריות ולבצע בדיקות לשלילת המצאות דם סמוי בצואה, כמו גם בדיקות קולונוסקופיה לפי הצורך.
- אורח חיים והרגלים בריאים
- שמירה על תזונה מאוזנת
- הימנעות מעישון
- ניהול אורח חיים פעיל
- הגבלת כמות האלכוהול
- הסרה של נגעים טרום סרטניים
- שינוי בהרגלי היציאות, כמו שלשול, עצירות
- תחושה של חוסר התפנות
- דימום רקטלי או דם מעורב בצואה
- כאבי בטן
- ירידה במשקל
- חולשה/אנמיה על רקע חסר ברזל
- השמנה וסוכרת מסוג 2
- עישון
- גיל - הסיכון עולה עם העלייה בגיל
- פוליפים - כאשר קיים פוליפ מסוג אדנומה, במיוחד אם הוא גדול או שהכיל אלמנטים אגרסיביים
- היסטוריה רפואית - הסיכון גבוה יותר לאדם אשר חלה בעבר בסרטן המעי הגס או הרחם, הקיבה, הלבלב או אגן הכליה
- מחלת מעי דלקתית - חולים במחלת מעי דלקתית (קרון או קוליטיס) נמצאים בסיכון מוגבר
- סרטן במעי או פוליפים שאובחנו בקרובי משפחה
- מחלה גנטית תורשתית
- בדיקת דם סמוי בצואה
- בדיקת קולונוסקופיה
- בדיקת CT קולוגרפי-וירטואלי
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי