בדיקת EMG

על בדיקות אלקטרופיזיולוגיות בכלל ועל בדיקת EMG בפרט

לאותות חשמליים חלק אינטגרלי בפעילותן של מערכות שונות בגופנו. כך למשל פעילות חשמלית במוח (שניתן לאבחן באמצעות בדיקת EEG), פעילות חשמלית בלב (ניתן למדוד בבדיקת ECG, המכונה גם EKG), אותות חשמליים אותם מוליכה מערכת העצבים (המרכזית וההיקפית) ואותות חשמליים המגיעים אל השרירים ומושפעים מן התנועות המתחוללת בהם.

מכיוון שלאותות חשמליים תפקיד כה חשוב בגופנו, ניתן ללמוד הרבה על בעיות בתפקודן של מערכות שונות בגוף באמצעות התחקות אחר פעילות חשמלית. ברפואה המודרנית פותחו בדיקות המשלבות מדידת עוצמת אותות חשמליים בגוף, רישום הערכים שנמדדו והצגתם באופן המאפשר לצוות הרפואי להסיק מסקנות אודות קיומן של בעיות, אופיין והיקפן. בדיקות כאלה מכונות בדיקות אלקטרופיזיולוגיות ועליהן נמנית גם בדיקת EMG, אשר נועדה לבחון פעילות חשמלית בשרירים ובסביבתם. 

לבדיקת EMG קשר הדוק עם בדיקה אלקטרופיזיולוגית נוספת, בדיקת NCT הבוחנת תקינות ההולכה העצבית. כאשר יש חשד לבעיות בתפקוד שרירים הנובעות מהולכה לא תקינה של אותות חשמליים דרך מערכת העצבים אל השריר תבוצע גם בדיקת NCT וגם בדיקת EMG. כאשר ברור שהבעיה היא בשרירים, אין סיבה לבצע בדיקת NCT וניתן להסתפק בבדיקת  EMG בלבד.

מה ההבדל בין בדיקת הולכה עצבית (NCT) לבדיקת EMG (אלקטרומיוגרפיה)?

נהוג לחלק את המערכת העצבים בגופנו למערכת העצבים המרכזית (הכוללת את המוח וחוט השדרה) ומערכת העצבים ההיקפית הכוללת את העצבים המובילים מחוט השדרה אל האיברים השונים שפעולתם נשלטת על ידי אותות חשמליים מן המוח.

לעומת בדיקת MRI שמצלמת את האיבר מבפנים, בדיקת הולכה עצבית, המכונה בדיקת NCT (Nerve Conduction Test), נערכת כדי לבחון אם אותות חשמליים עוברים באופן תקין דרך עצבים במערכת העצבים ההיקפית.

הלב שלנו פועם "מעצמו", איננו יכולים להחליט ליזום פעימת לב, להחליט להחסיר פעימה או להפסיק את פעולת הלב. גם על הנשימה יש לנו שליטה מוגבלת בלבד, אנו יכולים לעצור נשימה רק עד שנרגיש דחף בלתי נשלט לנשום.

מלבד שני חריגים אלה (הלב והריאות) הנעת השרירים בגופנו נשלטת על ידי אותות חשמליים שמקורם במוח. אותות אלה מועברים דרך עצבים במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, מגיעים אל השריר ומעוררים אותו לבצע את התנועה שאנו מעוניינים בה.

לפיכך, מובן שתקלות בהולכת אותות חשמליים דרך העצבים, כמו גם בעיות של תרגום האותות לכדי תנועה בשריר, תגרומנה לכשלים כגון קושי בתנועה, תחושות עצבוב (כאילו נמלים מהלכות עלינו), הירדמות איברים, כיווץ לא רצוני של שרירים, כאבים בשריר, כאבים באיברים ועוד. 

בדיקות NCT ו-EMG שתיהן בוחנות פעילות חשמלית. בדיקת NCT מתחקה אחר הולכת אותות חשמליים דרך עצבים במערכת העצבים ההיקפית ואילו בדיקת EMG בוחנת פעילות חשמלית בשרירים וסביבתם. 

כאשר יש חשד לבעיה בהולכה עצבית תבוצע בדיקת NCT שתתמקד באזור מסוים (למשל עצבים המוליכים אל הרגל). מכיוון שבעיות הולכה עצבית משפיעות גם על פעולת השרירים בדרך כלל תבוצע, בנוסף לבדיקת NCT, גם בדיקת EMG לשרירים באזור הרלוונטי. 

כאשר התסמינים מעידים על בעיה בשרירים תבוצע בדרך כלל רק בדיקת EMG. זאת משום שמערכת העצבים אינה מושפעת מתרגום אותות חשמליים לכדי תנועה בשריר כזה או אחר. 

לתור מהיר לביצוע בדיקת EMG פרטי (נוירולוג מומחה) - התקשרו עכשיו: 073-7818122

מתי נחוצה בדיקת EMG?

בדיקת EMG נחוצה כאשר ישנם סימפטומים המעידים על כשל בתרגום אותות חשמליים בשריר לכדי תנועה תקינה. מלבד אצל מי שסובלים מקושי לבצע תנועות כאלה או אחרות (עדינות יותר או פחות, של איבר מסוים או כמה איברים).

הפניה לבדיקת EMG עשויה להינתן כאשר מופיעים סימפטומים בלתי מוסברים כגון חולשה בשריר, כאב בשריר, כיווץ שרירים (תחושה של "שריר תפוס" כמו אחרי פעילות גופנית מאומצת), כאבים בגפיים (כאבים מסוג שונה מאלה הנגרמים מבעיות שלד, כלי דם או מפרקים), הירדמות של איברים, תחושות דומות לגירוד קל או "נימול" (כאילו נמלים מהלכות על אזור כזו או אחר בגופנו) ועוד. 

הבדיקה מוצאת את הגורם לחולשה שיתוק או התכווצות שרירים בלתי מוסברת בבעיות כגון פריצת דיסק, מיאסטניה גרביס (MG) או מחלת ALS, פגיעה בחוט השדרה, או באזורים במוח האחראיים על השליטה בפעילות השריר.

מהלך הבדיקה

בדיקת EMG תתחיל בחיטוי העור שמעל האזור הנבדק. בהמשך תוחדר אל השריר הנבדק מחט זעירה אליה מחוברת אלקטרודה. במצב מנוחה לא אמורה להיות כל פעילות חשמלית בשריר. הנבדק יתבקש להניע את השריר (לכווץ ולהרפות), פעילות חשמלית שנוצרת באופן טבעי בעת הנעת השריר תיקלט על ידי האלקטרודה ותוזן למכשיר אשר מתרגם את האותות לתצוגה של גלים על גבי מסך. 

חשוב להבין שבדיקת EMG מטרתה למדוד, לרשום ולהציג פעילות חשמלית בשריר הנובעת מהנעה טבעית שלו, דהיינו בעת כיווץ והרפיה מודעת של השריר. לכן, האלקטרודה משמשת רק לקליטת אותות חשמליים ובמהלך בדיקת EMG אין גירוי חשמלי חיצוני של השריר. 

בדיקת EMG אורכת כשעה וברוב המקרים ניתן לשוב לשגרת חיים רגילה לאחר מנוחה קצרה בלבד, לעיתים אפילו מיד עם תום הבדיקה.

אין צורך בהכנה מיוחדת לפני בדיקת EMG, יש ליידע את הרופא המבצע את הבדיקה (או את הרופא המטפל המפנה לבדיקה) מבעוד מועד על נטילת תרופות לדילול דם (כגון אספירין, קומדין או פלביקס) ייתכן ויהיה צורך להפסיק ליטול תרופות כאלה מספר ימים לפני ביצוע הבדיקה (ולחזור ליטול אותן כרגיל מיד לאחר תום ביצוע בדיקת ה-EMG).

חשוב לא למרוח קרמים ומשחות על עור הגוף באזור המיועד לבדיקה (אלה עלולים להשפיע על ההולכה החשמלית אל מחט הבדיקה). מומלץ להתלבש בלבוש נוח אשר יאפשר חשיפה קלה של האזור המיועד לבדיקה (מכנסיים קצרים למשל). יש להביא לבדיקה הפניה מפורטת מן הרופא המפנה ותופס התחייבות מתאים מקופת החולים (כל מטופל זכאי לבדיקת EMG ללא תשלום במסגרת הרפואה הציבורית היות ובדיקות אלה כלולות בסל התרופות).

במידה והבדיקה מבוצעת באופן פרטי יידרש תשלום בגינה, בדרך כלל ניתן יהיה לקבל החזר מן הביטוח המשלים או ישירות מקופת החולים (שוב, היות ומדובר בבדיקה הכלולה בסל התרופות).

בדיקת EMG אורכת בין שלושים דקות לשעה. במהלך הבדיקה תוחדרנה מחטים חד פעמיות דקות מאוד אל השריר במספר נקודות. המחטים מחוברות בכבלים חשמליים אל מכשיר הבדיקה הרושם את האותות החשמליים הנקלטים בהן.

בתחילה נבדקת הפעילות החשמלית של השרירים בעת מנוחה, הנבדק מתבקש לשכב מבלי לנוע כלל ובמיוחד לשמור על חוסר תנועה של השרירים באזור הנבדק. בהמשך ייבדקו האותות החשמליים בעת תנועה חלקית ומתונה של השריר, הנבדק יתבקש לבצע תנועה חלקית של השרירים הנבדקים. בשלב השלישי תיבחן הפעילות החשמלית בשריר בעת הנעה מלאה שלו, הנבדק יתבקש לבצע תנועות המפעילות את מלוא כוח השריר. בדיקת EMG מבוצעת על ידי רופא נוירולוג ובדרך כלל לאחר ביצוע הבדיקה תילקחנה התוצאות לבחינה מדוקדקת שלהן והמסקנות מן הבדיקה תיוודענה לאחר כמה שעות.

בתום הבדיקה מקבלים דו"ח מסכם מודפס אותו יש למסור לרופא המטפל אשר הפנה לבדיקה. בדיקת EMG היא בדיקה פשוטה הכרוכה באי נוחות מינימלית בלבד (החדרת המחטים הדקים) ניתן לשוב לשגרת היום מיד עם תום ביצוע הבדיקה.

סיכונים ותופעות לוואי אפשריות לבדיקה

בדיקת EMG נחשבת הליך בטוח שהסיכונים הנלווים לו מינימאליים. למעשה, הסיכון היחיד, בהסתברות נמוכה מאוד, הוא זיהום בשל החדרת המחט. חיטוי יסודי של אזור הבדיקה ושימוש במחט סטרילית מצמצמים סיכון זה עד כדי ביטול כמעט מוחלט שלו.

תופעת לוואי אפשרית נוספת היא תחושות עקצוץ שעשויה להימשך עד יומיים, הנחת קרח על האזור תסייע להפחית תחושות כאלה עד שתעלמנה כליל מעצמן.

למעט תחושת דקירה בעת החדרת המחט, מלווה לעיתים בכיווץ בלתי רצוני של השריר, בדיקת EMG אינה כרוכה באי נוחות או כאב. 

מה ניתן ללמוד מתוצאות הבדיקה?

תוצאות תקינות של בדיקת EMG תשלולנה קיומן של מחלות הפוגעות בתאי שריר המחברים אותו אל העצבים המוליכים אליו אותות חשמליים. אם תוצאות הבדיקה מצביעות על בעיה בקליטה ותרגום אותות חשמליים המגיעים אל השריר (ממערכת העצבים ההיקפית), הצוות הרפואי יסתייע בממצאים כדי לאבחן פתולוגיות העשויות לגרום לפגיעה כזו.

חשוב לציין כי לעיתים קרובות משתמשים בשם "בדיקת EMG" כמונח כללי המתאר שתי בדיקות נפרדות הנערכות אחת אחר השנייה, למעשה אחת מבדיקות אלה הינה בדיקת הולכה עצבית המכונה בדיקת NCT (Nerve Conduction test) ואילו הבדיקה השנייה היא בדיקת השרירים עצמם והיא המכונה EMG (Electromyography).

הבדיקות משלימות זו את זו אולם לא תמיד יש הכרח לבצע את שתיהן, פגיעות עצביות עלולות לגרום לשינויים בפעולת השרירים או אז נדרשות שתי הבדיקות אולם אם ברור שמדובר במחלת שריר אין צורך בבדיקת NCT שכן ההולכה העצבית אינה נפגעת בעקבות מחלה של השרירים.

בדיקת EMG בוחנת את הפעילות החשמלית הנוצרת על ידי סיבי השריר בעת שהוא פועל. הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת מחט דקה לשריר דרכה נקלטים האותות החשמליים הנוצרים בעת שהנבדק מתבקש להניע את השריר הנבדק. באמצעות אנליזה של הפעילות החשמלית הנוצרת בשריר בעת תנועתו ניתן להסיק אודות קיום מחלות הפוגעות בשריר ולאבחן אותן. בניגוד לבדיקת הולכה עצבית (NCT) בבדיקת EMG לא ניתן גירוי חשמלי לשריר אלא רק נרשמת הפעילות החשמלית הטבעית הנוצרת בשריר בעת הנעה רצונית שלו.

אחת המטרות החשובות של בדיקת EMG היא בירור אם בעיה בשריר מקורה במחלה של השריר עצמו או בבעיה בעצבים האחראים על תפקודו. במקרים רבים הבעיה בשריר הינה משנית למחלת עצבים כך למשל כאשר יש פגיעה בשורשי העצב בשל פריצת דיסק בעמוד השדרה.

בדיקת EMG מבוצעת בשלושה שלבים. בשלב הראשון של הבדיקה תיבחן פעולה חשמלית של השריר בעת מנוחה. בדיקה תקינה תראה היעדר כל פעילות חשמלית בשריר בעת מנוחה. קיום פעילות חשמלית ספונטנית בשריר בעת מנוחה מעידה בדרך כלל על בעיות בעצבוב סיבי השריר. ייתכנו מספר סוגים של פעילות חשמלית בשריר בעת מנוחה, כאמור בכל המקרים מדובר בבעיה ופעילות חשמלית בלתי תקינה.

במצב נורמלי תא עצב בודד מעצבב קבוצה גדולה של סיבי שריר (קבוצה המכונה "יחידה מוטורית", יחידת הפעולה הקטנה ביותר בשריר). סיבי שריר בודדים אינם אמורים להתכווץ באופן עצמאי אלא רק לפעול בקבוצות (היחידות המוטוריות) בעת שניתנת הוראה מתאימה בתא העצב הבודד המפעיל אותם. פעילות חשמלית של סיב שריר בודד מכונה "פיברילציה" והיא מעידה על נתק בין סיב השריר לעצב האמון על הפעלתו. למעשה מדובר על סיב שריר אשר השתחרר מן הבקרה העצבית והוא מתכווץ באופן ספונטני גם בלי שניתן אות להפעלתו.

פיברילציות מאפיינות בעיקר בעיות עצביות אולם הן עשויות להופיע גם במצבים של מחלות בשריר. בבדיקת EMG יירשמו פיברילציות, אם הן קיימות, בשלב הראשון של הבדיקה (בעת שהמחט מוחדרת לשריר אך הנבדק אינו מבצע כל הנעה רצונית של השריר). הפעילות החשמלית תירשם כאותות קצרים ואקראיים.

פעילות חשמלית נוספת בעת מנוחה עשויה להיות בשל הפעלה של יחידה מוטורית שלמה (בצורה אקראית, ללא אות מתא העצב האמון על הפעלת אותה יחידה מוטורית). פעילות ספונטנית כזו מכונה "פסיקולציה" (Fasciculation). פסיקולציות, בניגוד לפיברילציות, הן תמיד ממקור עצבי ולכן הופעתן בבדיקת EMG תחייב ביצוע גם בדיקת NCT לבדיקת הולכה עצבית.

לעיתים פסיקולציות מתבטאות בקפיצות שרירים ובכל מקרה מדובר בהתכווצות של קבוצה גדולה מאוד של סיבי שריר, יחידה מוטורית שלמה שמכילה על פי רוב מאות סיבי שריר. פסיקולציות יכולות לנבוע ממחלות כגון ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis או בעברית טרשת אמיוטרופיתצידית, המכונה גם מחלת לו גרינג על שם שחקן בייסבול שלקה בה בשנות השלושים) אולם היא עשויה גם להיות תופעה שפירה שאינה נובעת ממחלה עצבית. בבדיקת EMG תרשמנה פסיקולציות כאותות חשמליים אקראיים גדולים ביחס לפברילציות.

בשלב השני של בדיקת EMG מבוצע רישום הפעילות החשמלית בשריר העת התכווצות מתונה שלו. מטרת שלב זה היא לאפיין את תקינות פעולתן של היחידות המוטוריות, שלב זה מהווה את הבסיס לאבחנה בין מחלות שריר ראשונות למחלות עצבים. אם בשלב זה של הבדיקה מתברר שייתכן ומדובר במחלת עצבים יהיה צורך לבצע, בנוסף לבדיקת ה-EMG גם בדיקת NCT לבחינת ההולכה העצבית.

במחלות שריר היחידות המוטוריות תהיינה קטנות, זאת בשל אבדן סיבי שריר בכל יחידה מוטורית. במחלות עצבים היחידות המוטוריות תהיינה גדולות זאת משום שאבדן סיבי עצב גורם להתפשטות הסיבים הנותרים ולעצבוב כמות גדולה יותר של סיבי שריר. בשלב זה של הבדיקה הנבדק יתבקש לבצע תנועות חלקיות (עדינות ומתונות) של השרירים הנבדקים.

בשלב השלישי של בדיקת EMG מבוצע רישום הפעילות החשמלית בשריר בעת התכווצות מלאה שלו. בשלב זה נמדד פרמטר המכונה "גיוס" (Recruitment) המשקף את יכולתו של השריר לגייס יחידות מוטוריות במטרה לייצר כוח מקסימלי. במצב של מחלות שריר ראשוניות, מכיוון שכל יחידה מוטורית היא קטנה, על השריר לגייס הרבה יחידות מוטוריות על מנת להגיע למקסימום כוח (יהיה גיוס מלא).

במצב של מחלות עצבים (מצב המחייב גם ביצוע בדיקת NCT) יש ירידה במספר היחידות המוטוריות ואותן יחידות צריכות להיות מופעלות בתדירות גבוהה על מנת לגייס מקסימום כוח. גיוס מהווה פרמטר חשוב נוסף בדרך לאבחנה בין מחלות עצבית למחלות שריר ראשוניות.

לתור מהיר לביצוע בדיקת EMG פרטי (נוירולוג מומחה) - התקשרו עכשיו: 073-7818122