סקירת מערכות מאוחרת

על חשיבות הסקירה המאוחרת ובדיקות בהריון בכלל

מהן הבדיקות המבוצעות לאורך ההיריון?

היריון רגיל אורך כ-40 שבועות. במהלכו מבוצעות מספר בדיקות אולטרה-סאונד. אחת החשובות היא הבדיקה הראשונה, המבוצעת בשבוע 7-9 להיריון, ומטרתה לקבוע את תקינות ההיריון - הווה אומר האם ההיריון חי (קיום דופק), גודלו והתאמתו לגיל הווסת האחרונה, מיקום שק ההיריון (תוך או חוץ רחמי) ומספר העוברים (תאומים או הריונות מרובי עוברים אחרים).

בשבוע 12 להריון מבוצעת בדיקת השקיפות העורפית, שמטרתה לבדוק את הנוזל הנמצא בעורפו של העובר ולהעריך את הסיכון לשאת עובר עם בעיה כרומוזומלית כמו תסמונת דאון. בכתבה אחרת נדבר על השילוב המוצע היום בין השקיפות העורפית לסקירה המוקדמת. בדיקות נוספות המבוצעות לאיתור בעיות גנטיות / כרומוזומליות בעובר הן סיסי שלייה ודיקור מי שפיר, אך על כך בכתבה נפרדת.  

סקירת המערכות היא בדיקה משמעותית במהלך ההיריון, מפני שהיא בוחנת את ההתפתחות התקינה של מערכות הגוף של העובר (נרחיב אודות תוכן הסקירה והממצאים בהמשך).

הסקירה מאפשרת את הידיעה שהעובר שלנו מתפתח כצפוי, ובמקרים החריגים בהם מוצאים אנומליות התפתחותיות – ההורים מוזמנים לקבל את כל המידע אודות הממצא שעלה בבדיקה, להבין את ההשלכות האפשריות על התפתחות העובר והתינוק, ולקבל החלטות מושכלות בנוגע להמשך ההתמודדות עם הממצאים, החל מבדיקות במהלך ההיריון, דרך טיפולים לאחר הלידה וכלה באפשרות לסיים את ההיריון כאשר מדובר על ממצאים חריגים יותר.

ככלל קיימות שתי סקירות מערכות בהיריון -

1. הסקירה המוקדמת מבוצעת בשבועות 14-16, לרוב בגישה וגינלית ומטרתה לזהות מוקדם הן את תקינות מערכות העובר (הנכונות לאותו שבוע) והן חלילה לזהות אם קיימים ממצאים לא תקינים ולפעול מוקדם בהתאם. 

2. סקירת המערכות המאוחרת, מבוצעת בשבועות 21-24 להריון ועלייה נפרט בהמשך.  

קיימת היום גם "סקירה שלישית" או יותר מדוייק הערכת התפתחות העובר בשליש השלישי להיריון.  מבוצעת בשבועות 30-32 להיריון לרוב בגישה משולבת בטנית ווגינלית  ומטרתה לזהות ממצאים חריגים גם לאחר שתי סקירות קודמות.

מה בודקים בסקירת מערכות מאוחרת? 

סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקת אולטרה-סאונד, המבוצעת לרוב בגישה בטנית אם כי לעיתים נדרש שילוב עם בדיקה וגינלית (כאשר ראש העובר נמוך באגן ונדרשת השלמת בדיקת המח, למדידת אורך צוואר הרחם ולמיקום השלייה בחשד לשליית פתח). 

מהם הנושאים שנבדקים ונמדדים בסקירת מערכות מאוחרת:

כמובן שקודם לכן נבדק דופק לב העובר ותנועותיו.

בהמשך נבדקים הנתונים הבאים - 
• מנח ומצג העובר - העובר יכול להיות במצג ראש (ראשו מוצג כלפי מטה), במצג עכוז (חלק התחתון של העובר מוצג כלפי מטה) או במנח רחבי. 

• מיקום השיליה – מיקום השיליה אינו קבוע ויכול להשתנות מהיריון אחד למשנהו. השלייה יכולה להיות ממוקמת בקיר קדמי של הרחם (שלייה קדמית),  אחורי (שלייה אחורית) או בקרקעית הרחם (שלייה פונדלית).

שני מקרים פתולוגיים עלולים להיות קשורים למיקום השלייה – שליית פתח, המכסה את צוואר הרחם ועלולה למנוע לידה רגילה.  לרוב, כאשר מוצאים שלייה נמוכה/פתח בשלבים המוקדמים להיריון, השלייה "עולה" עם התקדמות ההיריון ומתרחקת מפתח הצוואר. במקרים הפחות שכיחים (כ- 0.5-1% מכלל ההריונות) נשארת השלייה על פתח הצוואר והאישה מיולדת בניתוח קיסרי. 

יש לשים לב לשלייה קדמית נמוכה במצבים לאחר ניתוח קיסרי קודם,  שאז ישנה סכנה לשלייה "נעוצה" בצלקת הניתוחית הקודמת,  מצב המחייב הערכות מיוחדת בלידה. יש לשים לב גם למיקום חבל הטבור ולשלול אפשרות של כלי דם על פני צוואר הרחם,  מצב המכונה VASA PREVIA, וגם הוא מחייב ניתוח קיסרי והערכות מוקדמת.   

• כמות מי השפיר. לרוב היא תקינה אך ייתכנו מצבים של מיעוט מי שפיר או ריבוי מי שפיר.

• מספר כלי הדם בחבל הטבור (המספר התקין שלושה - וריד ושני עורקים) לעיתים ייתכנו 2 כלי דם טבוריים (עורק טבורי בודד). 

• BPD – קוטר הגולגולת הנמדד מרקה לרקה
• HC – היקף הראש
• AC – היקף הבטן
• FL – אורך עצם הפימור, או עצם הירך של העובר

האיברים והמערכות לבדיקה ודיווח בסקירת מערכות העובר הם:

א. גולגולת ומוח (בחתך רוחבי):
    1) צורת הגולגולת בחתך רוחב
    2) מוח קטן וציסטרנה מגנה (גומה אחורית) 
    3) החדרים הצדדים במח והכורואיד פלקסוס (הממלא את חדרי המח)
    4) קו האמצע ו- Cavum septi pellucidi  
 
ב. פנים:
    1) ארובות עיניים ושפתיים
 
ג. חזה:
   1) ריאות
   2) מבט 4 מדורי הלב
   3) מוצא העורקים הגדולים
 
ד. בטן:        
    1) קיבה
    2) כליות
    3) כיס שתן
    4) השרשת חבל הטבור בבטן העובר
 
ה. עמוד השדרה
 
ו. קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים 

כמובן שניתן לזהות גם את מין העובר. הורים שאינם מעוניינים לדעת את המין צריכים להודיע על כך לרופא המבצע מכיוון שהוא בודק את אברי המין בכל מקרה כדי לוודא את תקינותם.

סקירת מערכות מאוחרת בטכנולוגיות חדשות ותלת מימד

סקירת המערכות מבוצעת לרוב במכשיר דו ממדי. מכשירי האולטרה-סאונד התפתחו מאד בשנים האחרונות ומאפשרות הדגמת האיברים השונים ברזולוציה (חדות ואיכות) גבוהה.

במרבית המקרים, הן בבדיקות במכוני הקופה והן במרפאות הפרטיות, קיים גם מכשור תלת ממדי המאפשר לראות את פני העובר בתלת מימד (המאפשר "BONDING" של ההורים עם עוברם). ניתן להיעזר במכשור זה גם, חלילה, במקרים של מומים שאותם ניתן להדגים יותר במדויק להורים בעזרת הדגמה תלת ממדית. 

האם נדרשות הכנות לקראת סקירת מערכות מאוחרת?

סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקה המבוצעת באמצעות אולטרסאונד, בדרך כלל בגישה בטנית. אין שום צורך בהכנות, במקרים של אולטרסאונד בגישה נרתיקית, כדאי לרוקן את השלפוחית טרם הבדיקה.

מהלך הסקירה

סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת, כאמור, באמצעות מתמר על-קול (אולטרסאונד). המתמר מחובר למערכת תצוגה (מסך) ומאפשר גם לרופא וגם למטופלת ולמשתתפים נוספים מטעמה לצפות בעובר ובתהליך הסקירה שלו.

הסקירה אינה כרוכה בכאב או אפילו אי נוחות, היא אינה דורשת החלמה או התאוששות ואינה כרוכה בסיכונים כלשהם.

האם סקירה מאוחרת מאפשרת לגלות את מין התינוק?

כן, איברי המין החיצוניים של התינוק מתפתחים מספיק כדי לזהות את מינו בשלב זה של ההיריון. בהתאם למיקום בו נמצא התינוק, ייתכן והרופא יוכל לראות איבר מינו של העובר במהלך הסקירה המאוחרת. יש סיכוי קל שהתינוק לא "משתף פעולה", ויהיה קשה לרופא לקבל תמונה ברורה של איברי המין שלו. אם אינך רוצה לדעת את המין של תינוקך, חשוב לבקש מראש מהרופא שלא יקלקל בטעות את ההפתעה. לרוב, ניבוי המין נעשה רק כאשר הרופא בטוח במין העובר.

האם סקירה מאוחרת יכולה להבטיח שהתינוק בריא?

למרבה הצער, לא ניתן לזהות את כל ההפרעות האפשריות בעובר באולטרסאונד המבוצע בסקירה המאוחרת. אולטרסאונד הוא כלי די טוב בזיהוי מגוון רחב של מומים מבניים, כגון הפרעות בעמוד השדרה (כמו "ספינה ביפידה"), מומים בגפיים והתרחבות חדרי המוח (המכונה "הידרוצפלוס"). עם זאת, לא ניתן לזהות מצבים כמו שיתוק מוחין ואוטיזם לפני הלידה, מכיוון שמצבים אלו קשורים להתפתחות המוח, ולא למבנהו. בנוסף, סקירה מאוחרת לא מזהה מצבים מולדים וגנטיים אחרים רבים, כמו גם ציסטיק פיברוזיס.