פיסורה

מהי פיסורה?

פיסורה, או בשמה המלא פיסורה אנלית (Anal Fissure באנגלית), היא קרע, סדק או חתך ברקמה הרירית שסביב פי הטבעת. כל אזור מכוסה עור יכול להיפצע, כך כאשר אנו נחתכים מסכין מטבח, מגרדים עקיצת יתוש עד זוב דם, נופלים ומקבלים שפשוף וכד'.

האזור סביב פי הטבעת אינו שונה, גם באזור זה עלולים תהליכים כאלה ואחרים לגרום לסדק, קרע או חתך בעור. פיסורה היא שם כולל למצב של פציעה בעור שבאזור פי הטבעת. כפי שנתאר בהמשך, מקרים של פיסורה יכולים להיות שונים מאוד זה מזה.

בדרך כלל חתך, קרע או סדק בעור באזור פי הטבעת יחלימו מאליהם, ממש כמו חתכים, שפשופים, פצעים וסדקים בעור במקומות אחרים. חתך, קרע או סדק בעור באזור פי הטבעת יכול לגרום לאי נוחות רבה ולכן גם כאשר המקום הולך ומחלים מעצמו ייתכן שתידרש התערבות שמטרתה זירוז הליך ההחלמה תוך הפחתת אי הנוחות. פעמים אחרות הפיסורה אינה חולפת מאליה ויש צורך לנקוט בפעולות שונות כדי לאפשר החלמה.

כיצד נוצרת פיסורה ומהם גורמי הסיכון?

כאמור, פיסורה היא חתך, קרע או סדק בעור באזור פי הטבעת ולפיכך הגורמים לה יכולים להיות דומים לאלה של חתכים, סדקים ופצעים בעור במקומות אחרים. כך למשל מגע מיני אנאלי או החדרת חפץ לפי הטבעת עלולים לגרום לפציעה, גלל צואה קשה או גדול במיוחד, קרעים הנוצרים באזור זה במהלך לידה ועוד. ישנן מחלות הגורמות לאזור פי הטבעת להפוך רגיש ופגיע במיוחד, כך למשל מחלות מעי דלקתיות או מצבים רפואיים הגורמים לזרימת דם מופחתת לאזור.

על גורמי הסיכון להופעת פיסורה נמנים מצבים כגון עצירות חריפה וממושכת (הגורמת, בסופו של דבר, למתן גללי צואה קשים וגדולים), תזונה לא מאוזנת (אכילה רבה של מזונות הגורמים לצואה קשה), שלשול עז הנמשך זמן מה, עודף משקל רב, הריון ולידה, מצבים של זרימת דם מופחתת לאזור פי הטבעת (תופעה המאפיינת את הגיל השלישי כמו גם מחלות כלי דם שונות), דלקות חוזרות ונשנות במעי (כמו גם מחלות כגון קרוהן וקוליטיס כיבית), חבלות כתוצאה מנפילה או מגע אגרסיבי מדי באזור פי הטבעת.

כיצד למנוע פיסורה

חשוב לדעת שחתך או סדק באזור פי הטבעת נוטים להירפא לאט, מפני שעצם קיומם גורם להתכווצות וכך מופחתת זרימת הדם לאזור ותהליכי התחדשות הרקמות נפגעים. סיבה נוספת לכך שעלול להידרש זמן רב לפיסורה לעבור היא עיכוב ההחלמה בשל חידוש הפציעה, לפחות באופן חלקי, בכל פעם שנותנים צואה. לאור הקושי הטבעי להחלמה העור באזור פי הטבעת כדאי מאוד להימנע מלכתחילה מפציעה באזור זה.

ניתן לעשות רבות כדי למנוע פציעה באזור פי הטבעת, כך למשל תזונה בריאה שומרת על תהליכי עיכול יעילים, מעיים בריאים ויציאות סדירות וקלות. שמירה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית ללא העמסת יתר (בזכותה, בין היתר, נשמרת זרימת דם תקינה בגוף ובכלל זה לאזור פי הטבעת). 

ניתן למנוע פיסורה באמצעות נטילת תרופות מרככות צואה במקרים של עצירות, קושי במתן צואה כמו גם כאשר יש רגישות באזור פי הטבעת בתקופת החלמה מניתוח או לאחר לידה. בתקופה של רגישות יתר באזור פי הטבעת, שימוש בנייר טואלט רך במיוחד או אפילו במגבונים לחים (ללא בישום) גם הם עשויים למנוע הופעת פיסורה. בנוסף, בתקופות כאלה מומלץ לשטוף את האזור במים פושרים וסבון.

בעת הצורך, כאשר הסיכון להופעת פיסורה גבוה, שגרה של שהייה ארוכה יחסית באמבט מדי יום עשויה לסייע מאוד במניעת פיסורה.

הטיפול הראשוני בפיסורה

כאמור, במקרים רבים ניתן להירפא מפיסורה ללא התערבות רפואית כלל, כך למשל ניתן למרוח וזלין לפני מתן צואה כדי להקל על היציאה, למנוע פציעה מחודשת ולזרז את תהליך ההחלמה. פעולות נוספות שבכוחן לסייע הן מעבר למזונות רכים וקלים לעיכול (עד החלמה מלאה), ניגוב זהיר ועדין של אזור פי הטבעת לאחר מתן צואה (למשל תוך שימוש במגבונים לחים שאינם מבושמים או במטלית טבולה במים פושרים). שהייה ארוכה, חוזרת ונשנית, באמבט חם, כמו גם שטיפת האזור במים פושרים וסבון, בכוחם לזרז את תהלחך הריפוי הטבעי.

פיסורה ושינויים באורח החיים

מי שאינם נמנעים מגורמי סיכון ולבסוף סובלים מפיסורה בוודאי מעוניינים לנקוט פעולה ולערוך שינויים באורח החיים כדי למנוע הישנות הבעיה. אחד הדברים שניתן לעשות הוא טיפול טבעי בפיסורה באמצעות אימוץ הרגלי תזונה בריאים תוך הגברה מבוקרת של צריכת מזונות עשירים בסיבים (כגון לחם מדגנים מלאים, אורז מלא, שיבולת שועל, פירות, ירקות, שעועית, אפונה ועוד). טיפול אחראי בבעיות רפואיות כרוניות (כגון דלקת במעי), הפחתת משקל יתר והימנעות ממגע אגרסיבי מדי באזור פי הטבעת גם הם חשובים למניעת פיסורה.

פיסורה וטחורים - איך מבחינים ביניהם והבדלים בטיפול

הבעיה המכונה "טחורים" היא גודש דם באזורים דמויי כרית (הקרויים "טחורים") הנמצאים בסמוך לפי הטבעת, מן הצד הפנימי. הסימפטומים של טחורים ופיסורה עשויים להיות דומים, כאב בפי הטבעת בעת מתן צואה, אי נוחות, דימום מפי הטבעת (במיוחד עם מתן צואה ולאחר מכן) ועוד.

כאשר ידוע שיש סדק או חתך באזור פי הטבעת ברור שמדובר בפיסורה ולא בטחורים, אך יש לקחת בחשבון שהשניים יכולים להתקיים במקביל. פעמים אחרות תידרש בדיקה רפואית (באמצעות פרוקטוסקופ) כדי לאבחן אם מדובר בטחורים או פיסורה.

טיפול במקרים קלים יחסית של טחורים ופיסורה עשוי להיות דומה, ריכוך הצואה, הקפדה על מגע עדין בלבד באזור, אמבט חם, הימנעות מישיבה ממושכת בשירותים, אי הפעלת כוח בעת מתן צואה, שטיפה במים פושרים וסבון כל אלה ועוד בכוחם לאפשר החלמה מפיסורה וטחורים.

מקרים חריפים יותר של פיסורה וטחורים מטופלים באופן אחר זה מזה, כך למשל ישנם הליכים כירורגיים שונים, קשירת טחורים למשל לעומת ניתוח להסרת הפיסורה.

טיפול תרופתי בפיסורה

יש להבדיל בין שני סוגי טיפול תרופתי בפיסורה, כזה שנועד להפחית כאב ולרכך צואה בעוד ההחלמה מתרחשת באופן טבעי ולעומתו טיפול תרופתי שנועד לסייע בתהליך ההחלמה. על הסוג הראשון של הטיפול התרופתי נמנים נטילת תרופות נוגדות כאב ומינון נמוך של משלשלים.

תרופות שבכוחן לסייע להחלמה הן כאלה המגבירות אספקת דם לאזור (גליצריל טרי-ניטראט למשל) ותרופות חוסמום תעלות הסידן. שיטת טיפול חדשה יחסית בפיסורה היא הזרקת מינון נמוך של רעלן הבוטולינוס לאזור פי הטבעת, חומר זה (בטוח לשימוש במינונים נמוכים) משתק את שריר הסוגר, מונע עוויתות והתכווצויות ומאפשר החלמת הפיסורה.