/
/
שקדים מוגדלים: למה זה קורה ומה עושים | MIOK

שקדים מוגדלים - למה זה קורה ומה עושים?

השקדים (או Tonsils בלועזית) והשקד השלישי (או האדנואיד בלועזית) הינם בלוטות לימפה, חלק ממערכת הלימפה ומערכת החיסון בגוף האדם. השקדים ממוקמים באזור מבוא הלוע, והשקד השלישי ממוקם גם הוא בלוע, מאחורי ומתחת לאף. חלק מתפקידה של מערכת הלימפה הוא לייצר תאים חשובים למערכת החיסונית, כמו גם לפנות פסולת של מערכת החיסון, אך די שכיח למצוא דלקות דווקא בבלוטות של מערכת הלימפה. דלקת שקדים הינה אחת המחלות השכיחות ביותר, בעיקר בקרב ילדים

מומחים רלוונטיים

דלקת שקדים כוללת: 

  • כאבי גרון
  • קושי בבליעה
  • חום גבוה
  • מלווה בהגדלה של בלוטות לימפה צוואריות

דלקות שקדים מטפלות על ידי אנטיביוטיקה אם הדלקת מגיעה ממקור בקטריאלי, ועל ידי מנוחה, שתייה מרובה ומשככי כאבים אם הדלקת הינה ויראלית. השקדים גדולים יותר בילדים וקטנים עם ההתבגרות, מכיוון שילדים, עקב גילם הצעיר נחשפים ליותר גורמים זיהומיים החדשים להם, ולכן זקוקים למערכת חיסונית ענפה ומתחדשת יותר. השקד השלישי כלל לא קיים במבוגרים, ובדרך כלל מתנוון לחלוטין לפני גיל 10. 

למה זה קורה?

שקדים מוגדלים יכולים להיגרם ע"י מספר גורמים, ובעיקר מדלקת אקוטית – מבקטריות או חיידקים – או שהן יכולות להיות מוגדלות כרונית, סימן המעיד על מערכת חיסונית שנמצאת במצב כוננות גבוהה לאורך זמן. במצב בו השקדים מוגדלים עד כדי שהם נושקים זה לזה הם יכולים לגרום לחסימת דרכי הנשימה העליונות, ולדום נשימה בשינה. כמה מהתסמינים של דום נשימה בשינה הינם: 

  • נחירות ליליות
  • שינה עם פה פתוח
  • הפסקות שינה בשינה
  • יקיצות מרובות
  • היפראקטיביות 
  • חוסר עליה במשקל
  • הפרעות קשב וריכוז
  • הרטבות לילה

אדנואיד מוגדל ספיציפית מקושר לדלקות אזניים חוזרות והצטברות נוזלים באוזן האמצעית, עקב הלחץ שהוא יוצר שם. 

מה עושים? האם חובה לנתח?

הטיפול בשקדים מוגדלים תלוי בגורם שלהם. אם השקדים מוגדלים עקב זיהום בקטריאלי אקוטי הטיפול יתחיל בטיפול אנטיביוטי. אם מדובר בזיהום ויראלי הטיפול הוא בעיקר מנוחה, בשילוב משככי כאבים ושתייה מרובה. אם הבעיה כרונית, ייתכן ויעשה שימוש בסטרואידים להורדת התהליך הדלקתי. ניתוח שקדים הוכח כיעיל ביותר, והיה בשימוש נרחב בעבר. מכיוון שהשקדים הינם רק חלק מתוך מערכת שלמה של בלוטות לימפה, הגוף מסתדר בלעדיהם לאחר ההסרה, והיתרונות של שינה טובה יותר, נשימה קלה יותר והפחתה במספר הדלקות יורגשו.

כיום, על מנת לנסות להימנע מסיבוכים אפשריים של ניתוח, כמו גם הקושי הנפשי בלעבור ניתוח, ניתוח מבוצע רק במקרים מסוימים שעונים לאחד מהקריטריונים הבאים:

  • דלקות שקדים הולכות ונשנות – כ5-6 בשנה, הגורמות לתחלואה קשה
  • הפרעות בנשימה, או דום נשימה בשינה
  • אירועים חוזרים של מורסה (אבצס) סביב השקד

הניתוח מבוצע דרך הפה ללא חתכים חיצוניים. במהלך הניתוח מוסרים כלל השקדים או חלקם. לעיתים ניתן להסתפק בהסרת השקד השלישי. הקושי העיקרי עם הניתוח הוא הכאב שלאחריו, מכיוון שלא סוגרים את הפצע שנשאר בניתוח שקדים. הכאב מתגבר בזמן בליעת מזון ורוק, וחשוב להקפיד על נטילת משככי כאבים, שתיה מרובה ומזון רך.

בשלושת הימים הראשונים לאחר הניתוח חשוב להקפיד שהמזון יהיה רך, ושהשתיה והמזון יהיו קרים או פושרים, ובכל מקרה לא יהיה חמים. בדרך כלל לצורך זה ממליצים על אכילה של גלידות ומוצרי חלב כגון יוגורטים ומעדנים בימים שלאחר הניתוח. הסיכון העיקרי בניתוח הוא דימום ממיטות השקדים, שעלול להופיע גם כמה ימים לאחר הניתוח. במידה והוא מופיע יש לפנות מיידית למיון. לאחר הניתוח מומלץ להישאר בבית כשבוע להשגחה, ולאחר מכן ניתן לחזור למסגרות.

שקדים ואדנואידים הם קו ההגנה הראשון של הגוף כחלק ממערכת החיסון. הם "דוגמים" חיידקים ווירוסים החודרים לגוף דרך הפה או האף. עם זאת, לעיתים הם גורמים לנזק העולה על התועלת שבהם, ואף עלולים לגרום לחסימת דרכי הנשימה או לזיהומים חיידקיים חוזרים ונשנים.

הניתוח מיועד עבור אלו שחולים בדלקות גרון רבות או זיהומים תכופים של השקדים. מנתחים רבים אף מבצעים את הכריתה גם אם יש דלקת פעילה בזמן הניתוח, אך עניין זה שנוי במחלוקת.

במרבית המקרים הגורם הוא וירוס. וירוסים נפוצים הם וירוס ההרפס, וירוס האפשטיין בר, הגורם למחלת הנשיקה ועוד. חיידקים עלולים גם הם לגרום לדלקת ולהגדלת השקדים. החיידק העיקרי הגורם לכך הוא סטרפטוקוקוס פיונגס, הנקרא גם "החיידק הטורף".

דלקת שקדים מתרחשת לרוב בילדים. עם זאת, המצב מתרחש לעתים רחוקות בילדים מתחת לגיל שנתיים. דלקת שקדים הנגרמת על ידי סטרפטוקוקוס מתרחשת בדרך כלל בילדים בגילאי 5-15 שנים, בעוד שדלקת שקדים ויראלית שכיחה יותר בילדים צעירים יותר.

ישנן מספר תופעות שעלולות לקרות לאחר הניתוח, ובכללן בעיות בליעה, הקאות, חום, כאבי גרון ואוזניים ולעיתים אף עלול להופיע דימום מהפה או מהאף. מומלץ להקפיד על שתיית לאחר הניתוח כדי להימנע מהתייבשות.

פרוצדורות שעשויות לעניין אותך