הזעת יתר בבית השחי - כל המידע שחשוב לדעת

  • חדשנות רפואית
  • Sep 30 2021

הזעה היא תהליך טבעי ורצוי, שתכליתו לצנן את הגוף באמצעות נוזל המופרש מבלוטות הזיעה בעור. אצל חלק מהאנשים הזיעה מופרשת בכמות מוגברת, ומתאפיינת ברטיבות ובכתמי זיעה באזורי גוף שונים לרבות הגב, הישבן, כפות הידיים והרגליים ובתי השחי.

מצב זה, המכונה הזעת יתר, עשוי לגרום חוסר נוחות ואי-נעימות לסובלים מהתופעה, ועקב כך להימנעות ממגע עם הזולת וצורך להתקלח ולהחליף בגדים בתדירות גבוהה. התופעה נפוצה בעיקר בין הגילים 50-15, ולאחר מכן היא נעלמת בדרך כלל.

מה מוגדר כהזעת יתר?

ישנן ארבע דרגות הזעה: הזעה נורמלית – בלתי נראית ואינה מפריעה, שכיחה בעיקר בבתי השחי; הזעה נסבלת – מופיעה במהלך פעילות ומפריעה; הזעה לעיתים קרובות – גורמת הפרעה בהתרחשותה; הזעה תמידית – משבשת את התפקוד היומיומי.

הזעת יתר מוכרת כהזעה המתרחשת יותר מפעם בשבוע, ברציפות לאורך יותר מחצי שנה ומטרידה את הסובל ממנה. הזעה תמידית והזעה לעיתים קרובות נחשבות להזעת יתר.

הסיבות לתופעה

כיום סבורים כי התופעה נגרמת בשל גירוי יתר של מערכת העצבים או עקב כשל בה. עוד נמצא כי לרקע משפחתי יש השפעה על התפתחות התופעה, כאשר לכרבע מהסובלים מהזעת יתר יש קרוב משפחה המתמודד עם כך.

דרכי הטיפול בהזעת יתר בבית השחי

לצד יישום עצות להפחתת ההזעה, כמו שימוש בדיאודורנט אנטי-פרספירנט המבוסס על מלחי אלומיניום שחוסמים את פעילות בלוטות הזיעה, ישנם שני ערוצי טיפול עיקריים להתמודדות עם הזעת יתר בבתי השחי. טרם קבלת החלטה לגבי ביצוע איזה מההליכים, יש להתייעץ עם רופא עור.

הזרקת בוטוקס – חלבון הבוטוקס מופק מחיידק הבוטוליניום, ומצוי בשימוש רב בתחום טיפולי האסתטיקה. עם שאר השפעותיו נמנית גם חסימת האותות העצביים המועברים מהמוח לבלוטות הזיעה בגוף, אשר מורות על הפרשת הזיעה. במסגרת הטיפול, שאותו ניתן לבצע מגיל 18, מוזרק בוטוקס לבתי השחי, תחת הרדמה מקומית.

לפני הטיפול, לרוב אין צורך בגילוח שערות בית השחי. יש להימנע ממאמץ גופני טרם ההזרקה, כדי שבלוטות הזיעה תהיינה במנוחה. יש להגיע לטיפול לאחר מקלחת, ולהקפיד לא להשתמש בדיאודורנט. כשעה לפני תחילת הטיפול מורחים על בתי השחי משחת אֶמְלָה, לה יש אפקט מרדים ומאלחש.

משך הטיפול עומד על כחצי שעה, והוא כולל סדרת זריקות מקומיות במרווחי זמן קבועים. הטיפול יעיל לכחצי שנה, ולאחר מכן יש לחזור עליו לשימור התוצאות.

בסיום הטיפול מומלץ לא להשתמש מייד בדיאודורנט, ולהימנע ממגע באזור למשך יממה. לאחר ההליך המטופל יכול לשוב לשגרה, ויזומן לביקורת אצל הרופא. בחלוף כשבועיים מביצוע ההזרקה המטופל יחוש ירידה משמעותית בכמות הזיעה המופרשת. במקרים מועטים, לאחר טיפול בשיטה זו המטופל יפתח הזעה מפצה באזור אחר בגוף.

ניתוח – אפשרות נוספת לטיפול בהזעת יתר בבתי השחי היא ביצוע ניתוח לכריתת עצב סימפתטי בגישה תורקוסקופית (thoracoscopic sympathectomy). להליך זה מופנה מי שעבר טיפולים קודמים בהזעת יתר, שלא צלחו. במהלך הניתוח, שנערך תחת הרדמה כללית בשיטה זעיר-פולשנית, מבוצע בכל אחד מבתי השחי חתך קטן בגודל סנטימטר, שדרכו מוחדרת לבית החזה מצלמת וידיאו זעירה המקרינה את מהלך הניתוח על מסך חיצוני.

במסגרת ההליך הרופא מסיר את הרקמה העצבית המחברת בין בלוטות הזיעה למערכת הסימפטתית, שאחראית על שליחת אותות הזיעה. במרבית הניתוחים מסוג זה המנותח נשאר להשגחה של כיממה, ולאחר מכן משוחרר לביתו, כשהוא עשוי לסבול מאי-נוחות בחזה בימים הסמוכים לביצוע ההליך. שיעורי הצלחת הניתוח גבוהים – אחוז קטן מהמנותחים יסבלו מהזעה מפצה באזורי גוף אחרים, אך אצל מרביתם התופעה חולפת כעבור כמה ימים.